בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / הודו/ פואמה בכתובים
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

הודו/ פואמה בכתובים

לִפְנֵי שהִתְבַּקְּעוּ הַיַּבָּשׁוֹת וְיָּם סָמִיךְ פִּנָה אֶת מְקוֹמוֹ לְשֶׁפֶךְ הַנָּהָר, לִפְנֵי הַנְּהָרוֹת והָאֵלִים שֶׁהִתְגַּלּוּ, נָפְלוּ לָאָרֶץ כְּכוֹכְבֵי הָלֶכֶת, הַשֶּׁמֶש עוֹד זָרְחָה רַכָּה וּפְנֵי הָאֲנָשִׁים חוּמוֹת, לִפְנֵי שרְבָבוֹת אִיִּים שֶׁנִּסְחֲפוּ בָּרוּחַ הָעַזָה כִּסּוּ אֶת קַו הַחוֹף כְּמוֹ אָצוֹת, הָיִית יַלְדָּה קְטַנָּה וַאֲבוּדָה כְּמוֹתָם, אֲבָל יָדַעְתּ:
בְּכָל לֵדָה יֵשׁ הַבְטָחָה לְמָוֶת
מָה מוֹתָּר חיי הַדָּג, שאלת, וְהַסִּירוֹת שֶׁחַרְטוֹמָן נִרְפַּה וְאיזה צֶבַע ליָּרֵחַ בַּגִּלְגּוּל הַבָּא? רֹאשֵׁךְ נִטְמָן בֵּין שְׁתֵּי צְדָפוֹת היָד שֶׁל אֵם אִמֵּךְ כְּמוֹ פְּנִינָה
בִּשְׁעוֹת הַשֵּׁפֶל ילחֲשׁוּ גַּלִּים לְצַוָּארֵךְ שִׁירִים כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת

 

*

דּוֹמֶה כִּי נְהָרוֹת הַמַּנְגּוֹ, הַבַּנָּנוֹת
הִשְׁתָנְקוּ אֶצְלך שָׁנִים רַבּוֹת
בְּהֵעָדֵר אֲוִיר, רְשׁוּת
וְזִכָּרוֹן

נְּסִיעָה לְשָׁם הִיא כְּמוֹ מַשְׁאֵף

נְשִׁימָתִך קָצְרָה כְּכָל
שֶׁהִתְאָרְכָה הַשִּׁכְחָה

*
אִמּך חָלְמָה פֵּרוֹת שֶׁאֵין לִמְצֹא
רַגְלָיהָ הַיְּחֵפוֹת מֵאֶרֶץ, עִיר, צוֹמֵחַ,
חַי, דּוּמָם שֵׂרְכוּ דַּרְכָּן אֶל הַשְּׁוָקִים
בְּשַׂר הַמְּלוֹנִים הַזְּהוּבִים
נָגַס בְּלֵילוֹתיהַּ
סִפּוּרִים שָׁטְפוּ מִפִּיהָ כְּגִשְׁמֵי מוֹנְסוּן

מְאֲמִירֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס הִתְפַּלֵּא
אָבִיך, כִּי הָעוֹלָם נִרְאֶה קָטָן כָּל כָּךְ
צִיּוֹן כִּנְקוּדַת
סִימָן הַשְּׁאֵלָה

סָבך שָׁתָה גַּעְגּוּעָיו בְּעֶצֶב
לְשׁוכְרָה, מָה בֵּין צְפִיפוּת דְּקָלִים
רִשְׁתוֹת הַדַּיָּגִים וְכָל הַיֹּפִי הַכָּחֹל הַזֶּה
לְבִנְיְנֵי הַטְרוֹמִים בַּקִּרְיַת שְׁמוֹנָה

מַרְאוֹת הַמֵּזַח, הַסִּירוֹת הַמְשוּחוֹת בְּזֶפֶת
שֶׁחָלְפוּ מֵעַל רֹאשׁו חָלְפוּ וְהִתְחַלְּפוּ
בְּמַטָחֵי קַטְיוּשוֹת
כָּל שָׁנָה
כָּל הַשָּׁנָה

וּכְאִילּוּ לֹא נוֹתָר דָּבָר מִלְּבַד
הַבֶּהָלָה

 

*

בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַנְּסִיעָה חָלַמְתְּ
מָטָר נִטַח
שֶׁל אֹרֶז צְהַבְהַב שׁוֹטֵף אֶת הָרְחוֹבוֹת
אָבִיך מוּצָף
בְּגָדָיו סְפוּגִים בְּאֹרֶז
זַלְעֲפוֹת: קֶמֶר צַוָּארוֹנו לָעוּט בְּאֹרֶז, גם חָרַכֵי אֲפֻדָּתוֹ
בְּאֹרֶז ובְּקֵפֶל מִכְנָסָיו
בשְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ, שְׂפָמוֹ בְּאֹרֶז
בכתֵפָיו
כְּבוּי אֶצְבָּעוֹת, כִּבְדָל
הוּא מְלַקֵּט גַּרְגֶּר, גַּרְגֶּר
גַּרְגֶּר
גַּרְגֶּר
*

הֹדּוּ מְרַשְׁרֶשֶׁת בַּצְּמִידִים
כִּזְהַב הַלֵּב וְהַזְּרוֹעוֹת
שֶׁל אֵם אִמֵּךְ, אִמֵּךְ,

טָהוֹר טָהוֹר הַלֵּב
טָהוֹר

אֶצְלך הַלֵּב עָשׂוּי נְחֹשֶׁת, נִיקֶל וְאָבָץ,
מִקָּרוֹב אֶפְשָׁר לִרְאוֹת תַּהֲלִיכֵי
קּוֹרוֹזְיָה בַּשְּׁקַעִים

*

אִם מִתּוֹךְ עֶשְׂרוֹת הגִּלְגּוּלִים
הָיִית פַּרְפַּר, יוֹנֵק הַדְּבַשׁ
וְעֵץ
הֲרֵי שֶׁהֵם חָזְרוּ אֵלַיִךְ
מִסְתַּכְּלִים מבעד לחלון חדרך כֵּיצַד
אַתְּ נֶאֱבֶקֶת בְּרוֹכְסָן הַמִּזְוָדָה
בְּתִמָּהוֹן גָּלוּי

 

*

הַכִּנֶּרֶת נִשְׁפְּכָה לאורך כָּל הַדֶּרֶךְ
בַּמְּכוֹנִית עַד שֶׁהִגַּעְתִּ
לְמִרְפָּאַת הַמְּטַיְּלִים בִּטְבֶרְיָה
עַכְשָׁו הַחַלּוֹנוֹת
חַמִּים וְהִיא אֵינָהּ, כְּאִלּוּ
מִישֶׁהוּ נִגֵּב אֶת הַתְּמוּנָה

וְהִנֵּה הָאָחוֹת
אֶת מַזְרֵקִיה הַשְׁלוּפִים הִיא מְכַוֶּנֶת
אֶל קִבֹרֶת שְׁרִיר זְרוֹעך
לִפְנֵי שֶׁהִיא יוֹרָה את מנסה
לַחֲמֹק מִטְוָח שׁחֶמֶת
הַכָּבֵד, וְטֵטָנוּס, צַהֶבֶת נְגִיפִית,
(אַחֲרֵי כִּכְלּוֹת הַכֹּל, מִילְיַארְד וּמַשֶּׁהוּ הוֹדִים
עוֹד חַיִּים,) אוֹמֶרֶת: אֲנִי לֹא סְתָם
תָּיֶּרֶת לֹא , אֲנִי
בִּתָּם שֶׁל מֵאִיר וְסִימַצִ'י
נֶכְדָּתם שֶׁל
סָבְתָא אְסְתֶרמַצִ'י, סַבָּא אֱלִיהוּ,
הוֹדִים טְהוֹרִים,
דּוֹר שְׁמִינִי שֶׁל יְהוּדִים שְׁחֹרִים
בְּדַמִי זוֹרֵם נְהַר הַגָּנְגַס וּמוֹלֵקוּלוֹת
שֶׁל אָנָנָס וְקוֹקוֹס
(גַּם זְבוּבִים)
אֲנִי כְּבָר בֶּטַח
מְחֻסֶנֶת
יַלְדוּתִי דִּבְּרָה מַלַיָאלַם
(לֹא הֵבַנְתִּ מִלָּה,) אִמִּי –
רֹאשָׁהּ עֲדַיִן נָד
מִצַּד לְצַד
כְּלֹא
כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת כֵּן, תִּרְאִי אֶת
שְׂפַת עוֹרִי, זוֹ הוֹכָחָה נִצָחַת
שֶׁאֲנִי מִשָּׁם

וְהָאָחוֹת שׁוֹאֶלֶת: "בֶּאֱמֶת?
מֵאֵיפֹה?"
"מְאָרְנַקוּלָם"
"וְאַתְּ יוֹדַעַת לְדַבֵּר?"
"רַק עִבְרִית." ואת נִזְכֶּרֶת בִּשְׂפָתֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת
שֶׁל סָבָתך מִמַּאֲמָץ
לִפְרֹץ אֶת מַחְסוֹמֵי הָאָלֶף בֵּית
בֵּין הַנִּסְּיוֹנוֹת הָיְתָה שׁוֹתֶקֶת
אֲרֻכּוֹת, כְּדֵי לֶאֱסֹף כֹּחוֹת
ּמְגַמְגֶּמֶת לבסוף: טוֹב זֶה
מִלִּים קָשָׁה

כַּמָּה הִתְבַּיַּשְׁתּ בָּהּ, בְּשִׁבְרוֹן שִׁנֶּיהָ
בְּרֵיחוֹת הַשֶּׁמֶן, הַדָּגִים
הַכֻּרְכּוּם,
שֶׁדָּבְקוּ בְּקִיר חֲדַר הָאֹכֶל
בַּכִּיּוֹר, בִּשִׂמְלוֹתיהַ
הַצוֹעָנִיוֹת, הָעֲנִיּוֹת
כְּמוֹ קִרְקָס
נוֹדֵד, כל כך בּוֹדֵד לִהְיוֹת אִשָּׁה
בְּלֹא שָׂפָה

לִבִּך נִדְקַר

*
תַּחַת עֵץ הַקִּנָּמוֹן סִפֵּר לָךְ גֵ'יסוֹנַם
עַל נְחָשַׁיו הֲעָבוֹתִים
רֹאשָׁם שַׁטוּח וְנִפְרַשׂ כִּמְנִיפָה
וְקוֹמָתָם גְּבוֹהָה
כְּשֶׁהֵם נֶעֱמָדִים (בַּשָּׁלָב הַזֶּה הֵנִיף
יָדוֹ מָעַל בֵּית הֶחָזֶה)
אֲבָל שְׁקֵטִים כְּפָעוֹטוֹת שְׂבֵעִים
שְׁנָתָם חָלָב וְהֵם בְּשֵׁלִים לְאַהֲבָה
כְּמוֹ בַּנָּנוֹת בַּחַלוֹף הַגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ
שֶׁלֹּא כִּבְנֵי אָדָם, אָמַר בְּרֹךְ נִכָּר
אֵינָם שׁוֹמְעִים דָּבָר זוּלַת
הַלְמוּת הַלֵּב, פְּחָדָיו וְצַעֲרוֹ

 

*

דַּבְּרוּ, הַכּוֹכָבִים, דַּבְּרוּ
בַּרְכוּהַּ כָּל עֲצֵי הַפְּרִי הַרְכוּנִים
סְגִירוּת פִּרְחֵי הַלּוֹטוּסִים,
לִילִיוֹת הַיָּם, חֶשְׁכַת הַבְּאֵרוֹת
וּמִפְתָּנֵי הַבִּיּוּבִים,
עַל אַף הַזַּלְעָפוֹת אֲשֶׁר הִיכּוּהַּ כָּל הַלַּיְלָה
בִּגְשָׁמִים כְּבֵדִים כְּמוֹ בָּרָד
כְּמוֹ אֲבָנִים שֶׁהִשְׁתַּכְּרוּ
הִתְעוֹרְרָה הַיּוֹם הָאֲדָמָה קַלָּה כְּמוֹ אֲוִיר
צְלוּלָה

אֲנִי כּוֹתֶבֶת פֶּן אֶשְׁכַּח:
מַיִם יְשַׂמְּחוּ לְבַב הָאֲדָמָה

*

רְאִי אֵיךְ טִיחַ הַשָּׁמַיִם מִתְקַלֵּף
וּמִכּוֹכָב פִּתְאֹם אֶחָד נִגָּר הַנֶּצַח
הַמְּפַתֶּה, פְּנִינֵי הַטַּל

בַּאֲוִירָה כָּזוֹ מוּטָב לְהִתְגַּלְגֵּל שֵׁנִית לְעֵץ
בַּצֵּל תּוּכְלִי לָנוּם, לְהִתְאָרֵךְ עִמּוֹ בִּשְׁעוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם
לְהִתְחַבֵּר לַשֹּׁרָשִׁים

מוֹנִיסוֹם הַנֶּהָג תָּמַהּ, אֵיךְ
אֵין בִּכְפָר מוֹלַדְתֵּךְ
יִפְעַת עֵצִים כָּזוֹ, אַף לֹא
נָהָר, בְּאֵר
("אָז מָה אַתֶּם שׁוֹתִים?")

אָבִיךְ אֲשֶׁר אָהַבְתְּ הָפַךְ לְגוּשׁ שָׁמַיִם, לֶעָנָן
אֶפְשָׁר שֶׁבְּשֶׁל כָּךְ מַרְוֶה אוֹתָךְ הַגֶּשֶׁם
הַנּוֹפֵל

*
כָּאן הָעוֹרְבִים שְׁחֹרִים, הַחֲסִידוֹת צְחוֹרוֹת וְהַדְּקָלִים מִתְרַחֲקִים
בְּבִטָּחוֹן מַרְהִיב לַגֹּבַהּ
וְלָרֹחַב, הַפֵּרוֹת כֻּלָּם נוֹטְפִים בְּאֶשְׁכּוֹלוֹת
דְּשֵׁנִים וּקְנֵי סֻכָּר וּשְׂדוֹת הָאֹרֶז שְׁתִי וַעֶרֶב
כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ טָוַה אוֹתָם

מַצַּב הַיָּם תָּלוּי בְּרוּחַ, בְּלִבּוֹ תָּמִיד סִירָה
דָּקַת חַרְטוֹם וַעֲדִינַת מָשׁוֹט כְּמוֹ בְּצִיּוּר
(אִם יֵשׁ לַגַּעְגּוּעַ צֶבַע, הוּא כָּחֹל)
אֶתְמוֹל נִדְמֶה הָיָה לָךְ שֶׁשָּׁמַעַתְּ אֶת הַמְּצוּלוֹת וְאֶת
תְּנוּדַת הָאַלְמֻגִּים
וְשׁושָׁנֵי הָרֹךְ, אֶת רַחַשׁ הַפְּנִינִים
הַמְּחַכּוֹת לַמַחְרֹזוֹת
וְצַוָּארֵךְ נִרְכָּן

קִפְלֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִיתָכִים מֵחֹם
בָּרוּךְ בּוֹרֵא הָאוֹר, מִלְמַלְתְּ אֵלַיךְ
שׁוּב וַשׁוּב, בָּרוּךְ בּוֹרֵא הָאוֹר
בָּרוּךְ בּוֹרֵא הָאוֹר עָשׂוּי
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קָרָט גַּן עֵדֶן
כָּאן גַּן עֵדֶן כָּאן גַּן עֵדֶן כָּאן
עֲבוֹר

מַפְלִיא שֶׁאֵין כָּאן מַלְאָכִים
רַק בְּנֵי אָדָם

 

*

מָה זֶה בַּיִת? עֵץ צִפֹּרֶן, שֹׁרֶשׁ כֻּרְכּוּם
הֵד עֵינַיִךְ מַחֲזִיר שִׁכְשׁוּךְ פּוֹלֵי קָפֶה,
אֶת חֶשְׁכַת שְׂעָרוֹתַּיִך מַבְעִירִים הִיבִּיסְקוּסִים
סְגֹל הַיּוֹם, בְּאֵר
לִפְנֵי כָּל הַנָּהָר הַזֶּה וּמַבָּטַי הַקִּנָּמוֹן, הָיִית
שׁוֹאֶבֶת כּוֹכָבִים, מַשְׁקָה אֶת הַגְּדָיַה
מִתּוֹךְ פִנְכַּת הַקּוֹקוֹס
שְׂפַת אִמֵּךְ שָׂחֲתָה בְּפִיךְ כְּמוֹ דָּג
זָהָב עַל צַוָּארֵךְ כֻּלּוֹ נוֹצֵץ

כַּמָּה בָּכִית כְּשֶׁאָבִיךְ
הֵנִיף אֶת הַמַצֶ'טָה

*

מה נוֹתָר בתוך חַדְרֵי הַזִּכָּרוֹן
מִלְּבַד הַפְּעִיָּה הָאַחֲרוֹנָה
וְהָאִדְרָה

*

בַּבֹּקֶר שׁוּב שָׁטַף מוֹנְסוּן אֶת חֹם הַלַּיְלָה
אמא אדמה הִתְבּוֹסְסָה כְּיָם
הָאֲבָנִים שָׁתוּ כְּאַלְמֻגִּים
הָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת קְרִיאַת עוֹרֵב שֶׁנִּקְלְעָה
לְתוֹךְ טִפָּה אַחַת, כְּבֵדָה כִּדְלִי
הָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת תְּנוּדַת אָפוּן של הל בְּתוֹךְ יַלְקוּט
שׁוֹתֵת אוֹ קֶרֶן שֶׁמֶשׁ רְטֻבָּה, לְשׁוֹן גְּדָיַה
מוּשֶׁטֶת מַעְלָה לִרְוָיָה אוֹ הוֹדָיָת אִשָּׁה
כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ בֶּחָצֵר בִּפְנֵי
אֵלֵי הַגֶּשֶׁם

*

מִחוּץ לַחֲלוֹמִי רוֹטֶטֶת הֹדּוּ
כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁמְּנַסָּה לָעוּף
וּמְגַלָּה כִּי שׁוּב נוֹלְדָה
כְּאַיָּלָה

*

בַּת חָמֵשׁ הָיְתָה אִמִּי כְּשֶׁהִתְחִילָה לְדַבֵּר
כשלִטְּפוּהַּ אַרְבַּע
הַזְּרוֹעוֹת כְּמוֹ רוּחוֹת שָׁמַיִם הִקִּיפוהַּ
הָאֵלָה נָשְׁקָה שָׂפָה לפִיהָ
סוֹד וַהֲבָרָה וְקֹדֶשׁ
נְטִיפִים שֶׁל טַל נִקְווּ בּאִישׁוֹנֵי הַעֲרָבוֹת
(כַּמָּה טֹהַר יֵשׁ בְּשִׁיר כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה בְּבֶטֶן פְּעוּטָה)
כָּל מִלָּה הָיְתָה כְּפֶקַּח פֶּרַח לוֹטוּס
צְלִיל וָרֹד עָנֹג
עַל פְּנֵי שְׁתִיקָה הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת
שֶׁל יַלְדָּה

*

טָאנְטְרָה/ מתוך 'הודו' פואמה בכתובים

בְּחֶדֶר דַּל וְחַף מִנִּקָּיוֹן
עַל חוֹף צֵ'רַאי
תַּחַת כִּלָּה חַיָּה שֶׁל יַתּוּשִׁים
נִמְתַּחְתְּ עַל הַמִּטָּה כְּמוֹ סָדִין
קָרָאת עַל חֲוָיָת הַטָאנְטְרָה

קָאמָה הִסְתַּתֵּר
בֵּין הַדַּפִּים אֲשֶׁר הָיוּ
לִמְעָרוֹת נְיָר
אֲבָל לִפְנֵי הַשִּׂיא, שָׁמַעַתְּ
אֶת מְעוּפוֹ הַמְּכֻנָּף
פּוֹרֵץ מֵהֶם
אָדֹם אָדֹם,
כּוֹרֶה בְּצַוָּארֵךְ בּוֹרוֹת

וּנְשִׁיכוֹת וַאֲנָחָה
אֲהָהּ

תְּשׁוּקָה הִיא כְּמוֹ זִמְזוּם
בְּיַרְכְּתֵי הַגּוּף

הָאַהֲבָה – עֲקִיצָתַהּ
בַּלֵּב
כְּאֵב
הוֹלֵךְ וּמִתְגָּרֵד

אַתְּ הֶעֱמַדְתְּ פָּנִים תְּמִימוֹת
כְּאִלּוּ לֹא תָּפַס אוֹתָךְ
בָּאֶמְצַע

*

בָּאתִי אֶל פְּלַאָיִך כְּמוֹ יָלְדָה
חָלָב לָבָן קְרִירוּת הַכּוֹכָבִים בְּפִי
וּבְשׁוּבִי, אֲנִי אִשָּׁה
בְּתוֹךְ בִּטְנִי
יָמים עזים ורְתוּחִים כְּשֶׁמֶשׁ

*
יוֹם כִּפּוּר בְּהֹדּוּ,

בֵּין צֵל עֲצֵי הַקּוֹקוֹס
מָצָאתִי הֶאָרָה

*

הַכֹּל אַחֵר
אֲבָל אוֹתוֹ דָּבָר

הִשְׁתּוֹלְלוּת הַשֶּׁמֶשׁ בְּרִגְעִי שְׁקִיעָה אַחֲרוֹנִים
פֶּן יִכְלֵאוּהַּ בְּתוֹךְ יָם, בְּמִמְטַרֵי פִּתְאֹם
תַּחַת שְׁכָבוֹת הַלַּיְלָה הַרְפוּיוֹת
כְּעַנְנֵי שַׁחֲרִית סְפוּגִים
כְּמוֹ אֲדָמָה, וַאֲדָמָה רַכָּה כְּמוֹ שָׁמַיִם
שִׁכְרוֹן עֲצֵי הַפְּרִי, הָאֲגַמִּים הַמְּשֻׁגָּעִים
וַחֲמִשָּׁה רוּחוֹת וּלְשׁוֹנוֹת שִׁבְעִים וּשְׂפַת הַנּוֹף

הָאוֹר הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל הַחוֹל כְּמִשְׁתַּזֵּף, גַּלָּיו
כַּחֲמוּקֵי אֵלַת הַשֶּׁפַע, הַמַּזָּל

הַצַּד שֶׁבּוֹ זָעוֹת הַמְּכוֹנִיּוֹת וּמְהִירוֹת הַמְּהִירוּת
הַכּוֹכָבִים הַנְעוּצִים בְּאִישׁוֹנֵי הַיְּלָדוֹת,
חִיּוּכיהן בֵּין הַשְּׂפָתַיִם, הַשְּׂפָתַיִם,
רֵיחַ דִּבּוּרָן, כְּשֶׁל עוּגַת הַסֹּלֶת
שֶׁאִמֵּךְ הַמְּתִיקָה לָךְ בְּיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ

(הַיּוֹם כְּבָר לֹא שְׂבֵעִים מֵאַהֲבָה
כָּזֹאת) עָלֶה בַּנָּנָה הוּא צַלַּחַת, שְׁלֹשׁ הָאֶצְבָּעוֹת
הֵן מַזְלֵגוֹת
וְאֵיזֶה פִּירוּאֵט הֵן מַשְׁלִימוֹת בְּתוֹךְ תְּלוּלִית הָאֹרֶז
הַלָּבָן שֶׁטַּעֲמוֹ
וּבְכֵן,
אַחֵר.
אֲבָל אוֹתוֹ דָּבָר.

וְאַתְּ יוֹדַעַת, כָּאן נוֹלַד הַגּוּף שֶׁלָּךְ
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁהָיָה הנֶצַח זְמַן
בִּשְּׁעוֹן הַחוֹל, הַצֵּל, הַשֶּׁמֶשׁ

מִשְׁתּוֹלֶלֶת כְּמוֹ הַלֵּב

*

הודו/ פואמה בכתובים

רֹב הַלֵּילוֹת מְנֻקָּדִים בְּגֶשֶׁם, יַתּוּשִׁים
וַחֲלוֹמוֹת עַל
כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְנוּ לִהְיוֹת אִם רַק הָיְתָה בָּנוּ
אוֹתָהּ מִדָּה שֶׁל חֶסֶד

אַךְ הַיָּמִים, כּטָוַסִים
צִבְעוֹנִיִּים וּנְפוּחִים מֵרוּחַ שֶׁנּוֹשֵׁב
בְּתוֹךְ הַגּוּף וּמִצְטַבֵּר אֶל הַצַּוָּאר
וְכָל הַיֹּפִי
כַּמָּה יֹפִי
אֵיךְ אֶפְשָׁר

אַתְּ מִתְהַלֶּכֶת הַלּוּמַה כְּמוֹ מִשֵׁיכַר
רוֹצָה אַלְפֵי עֵינַיִם

 

*

כְּפִי שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַקּוֹקוֹס אֶלָּא בִּפְנֵי הָעֵץ,
וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַדָּג אֶלָּא בִּפְנֵי הַיָּם
וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַגְּשָׁמִים אֶלָּא בִּפְנֵי הַשָּׁמַיִם
כָּכָה אֵין שׁוֹאֲלִים עַל הָאַהֲבָה אֶלָּא בִּפְנֵי
הָאָהוּב. לְכִי, שַׁאֲלִי אוֹתוֹ,

אָמְרָה לִי סִינְטָה וְהֵגִיפָה אֶת שְׂעָרוֹתיה הַשְּׁחֹרוֹת
הָאֲרֻכּוֹת
נֶהְדָּרוֹת כְּלַּיְלָה

 

*
אוֹתִיּוֹת בְּגַרְגְּרֵי הַדְּבַשׁ וּמְתִיקוּת הָאֹרֶז
כְּמִנְחָת תּוֹדָה
לְסָרַוַוסְטִי שֶׁבָּרְאָה אֶת הַשָּׂפָה, הִיא
חִכְּתָה לָךְ שֶׁתָּבוֹאִי
כָּךְ אָמַר כֹּהֵן הַדָּת

כַּמָּה זְמַן חָלַף
עַד שֶׁלָּמַדְתְּ לִקְרֹא? עַד שֶׁלָּמַדְתְּ לִכְתֹּב?
בְּגִיל שָׁלֹשׁ הִנִּיחָה לָךְ אִמֵּךְ שְׁתֵּי הָבַרוֹת
סְמִיכוֹת עַל הַלָּשׁוֹן, וְאֶת בָּלַעַתְּ אוֹתָן

*
כּשֶׁיִכְלוּ כָּל הָעֵצִים וְכָל פֵּרוֹת הַיַּעַר
וְזָנַיו, פִּכְפּוּךְ הַמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, הַנְּהָרוֹת הַמִּתְרַבִּים תַּחַת גְּשַׁמֵיהּ
הַמְּנֻסִּים, הָאֲגַמִּים הַמִּתְעַלְּפִים מֵחֹם וְיֹפִי
כָּל הַטַּוָּסים וְהַתֻּכִּים יָעוּפוּ
הַפִּילִים המְגֻלָּפים, כְּשׁיִדְהוּ כָּל הַצְּבָעִים, זְהָב הַנָּשִׁים רֵיחוֹת

הַיָּם וְהַדָּגִים, דְּקִירוֹת הַיַּתּוּשִׁים
שֶׁחוֹרְרוּ אֶצְלֵךְ בּוֹרוֹת, נַקְבּוּבִיּוּת
כשיִּתְרוֹקֵן גּוּפֵךְ מֵהֹדּוּ

 

*

הִנֵּה הוֹלֵךְ אֵלַי קוֹלָהּ עַל קַו הַטֶּלֶפוֹן
בִּדְאָגוֹת אֵין סְפֹר, מַפְצִיר בִּי תְהִלִּים,
קְמֵעוֹת מַזָּל, פְּרָטֵי פְּרָטִים שֶׁל חֲלוֹמוֹת
(כְּמוֹ כּוֹכָבִים הֵם מַפְצִיעִים כָּל לַיְלָה
מֵחָדָשׁ): מוּטָב שֶׁתִּשָּׁמְרִי, בִּתִּי
מִן הָעֵינַיִם הָרָעוֹת וּמֵהוֹלְכֵי בָּטֵל,
תֵּלְכִי לְאַט ובאוֹרוֹת גְּבוֹהִים
תִּזָּהֲרִי, תַּקְפִּידִי, שִׂימִי לֵב,
תִּקְּחִי לָךְ מִן הַנּוֹף אַךְ אֶת הָאֲבָנִים
תַּשְׁאִירִי כְּמוֹת שֶׁהֵן, הָאֲדָמָה
הִיא בַּיִת, הָרָקִיעַ
אֲרֻבָּה, וּבַעֲדָהּ אִמְרִי סְלִיחוֹת
כִּי עֶרֶב חַג הַיּוֹם, לִבְשִׁי לָבָן

וְאִם כְּבָר מְדַבְּרִים עַל אָהֲבָה
אִמִּי אִמִּי
כְּכָל שֶׁמִּתְיַשֵּׁן זְמַנָּהּ בְּעֶצֶם
הָעוֹלָם הַזֶּה
כָּךְ מִתְחַדֵּשׁ לִבִּי עָלֶיהָ

*

אל תשאלי מתי הגשם/

הַהַר מוֹשִׁיט יָדָיו אֶל הַחוֹלְמִים
אֲשֶׁר הוֹלְכִים אֵלָיו

וּמָה עוֹשֶׂה הָעֵץ?
הוּא מִתְקַהֵל אֶל חֲבֵרָיו, הַיֹּבֶשׁ
כּכְנִימוֹת בְּדִידוּת
בְּעֲלְעַלַיו

הַיָּם שׁוֹתֵק, (כִּי מָה יוֹעִילוּ
דִּבּוּרִים?)
כְּמוֹ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים מָה
לַעֲשׂוֹת
עִם הָעַצְבוּת הַזֹּאת

וּמָה עוֹשִׂים שָׁמַיִם בַּיָּמִים
הָאֵלֶּה וּבַזְּמַן הַזֶּה
כְּשֶׁכָּל הַצִּפֳּרִים מִתְכָּחֲשוֹת
וְהָאֲוִיר נִבְצָר?

הם מִתְלַכּדים לִכְדֵי עָנָן
אֶחָד, קָרוּעַ בְּשׁוּלָיו
וּמַמְתִּינִים לְפֶלֶא גֶּשֶׁם
שֶׁיִּשְׁטֹף

*

וְאָז רָאִית אוֹתוֹ, צָלוּל
כְּאִלּוּ בָּא מִשָּׁם
אָחוּז בְּכֶתֶף סִירָתו וּמְגָרֵשׁ עוֹרֵב
אֲשֶׁר אָרַב לִשְׁלַל פַּרְנָסָתוֹ הַמְפַרְפֶּרֶת
כְּמוֹ נַפְשֵׁךְ בְּיַרְכְּתֵי הַגּוּף
פּוֹרֵם בְּאֶצְבָּעוֹת שְׁחֹרוֹת
אֶת סְבַךְ רִשְׁתוֹת הַדַּיִג וּפוֹרֵשׁ אוֹתָן
עַל מִישׁוֹרי הַחוֹל, דֹּק חוּטֵיהן כִּכְסוּת
דְּמָעוֹת עַל לֶחִי יְתוֹמָה,

מָתַי בִּכְלָל עָזַב אוֹתָךְ? רָאִית אוֹתוֹ
מוֹלֶק כִּפָּה שֶׁל אָנָנָס, וְאָז קוֹלֵף
חוֹתֵך לְקֻבִּיּוֹת
מַצִּיעַ לָךְ, בּוֹאִי
תֵּשְׁבִי,
קוֹלוֹ צָלוּל
אָבִיךְ
תֹּאכְלִי, תֹּאכְלִי

הַשֶּׁמֶשׁ רַד, מַחְלִיק הַיָּם הַמְּקֻמָּט וּכְמוֹ
מַפָּה נִפְרַשׂ רָקִיעַ מְפֻיָּס
מֵעַל רֹאשֵׁךְ
מִקְלַעַת כּוֹכָבִים כְּמוֹ חַלָּה
אַתְּ מַדְלִיקָה גַּעְגּוּעִים וּמְבָרֶכֶת עַל
הָאַהֲבָה, שְׁעוֹת הַמֶּרְחָק, אֵשׁ בְּעִיתָהּ

לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים הֵסַבְתֶּם אֶל
הַחוֹף הַזֶּה
כְּאֶל שֻׁלְחָן שַׁבָּת

 

*

פִּתְאֹם, בְּאֶמְצַע הַלֵּב
הִתְפּוֹצֵץ לִי הַיּוֹם
מֵרֹב אַהֲבָה

לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, לֹא שֶׁמֶשׁ
לֹא קַעֲקוּעִים
אֲבָל הַיַּבָּשׁוֹת חָדְלוּ מִתְנוּעֲתַן
וְכָל הַכּוֹכָבִים הִסְתַּחְרְרוּ
סְבִיב אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ

 

*
מִכָּל הִקַסְמוּיוֹת הַצֶּבַע
זְהָב קִפְלֵי הסָארִי, הַחוּטִים
וְהַגְּבָרִים הַחֲנוּטִים
בְּמַחְלָצוֹת וְרֻדּוֹת, הָאֲבָנִים, הָאַלְמֻגִּים
כְּתֹם אִמְרוֹת הַיָּם וּתְכֵלֶת
הַחוֹפִים, שֶׁפַע הָעֵצִים
וְהַזְרִיחוֹת
שְּׁקִיעוֹת שֶׁלֹּא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה

אֵין כִּשְׁחֹר הַשְׁעָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת
הַנִּצְחִיּוּת
שֶׁל הַנָּשִׁים הַהוֹדִיוֹת
בִּשְׁבִילֵיהן – הַדֶּרֶךְ לְגַן עֵדֶן

*

אֶפְשָׁר לוֹמַר זֹאת כָּךְ,
הָיָה זֶה מִין צֵרוּף הִתְרַחֲשׁוּיוֹת פִּלְאִי
כָּל הַמְּאוֹרוֹת
שֶׁהִתְכַּנְּסוּ בְּתוֹךְ עֵינֵי הָאֲנָשִׁים, רִשְׁרוּשׁ הָאַלְמֻגִּים
הָאֲדָמָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה לְפֶתַע מִתַּחְתַּיִךְ
יַרְכְּתֵיהּ נָדוּ כְּסִפּוּן סִירָה
הָאֶבֶן שֶׁחִכְּתָה לָךְ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם

שֶׁבּוֹ הִנַּחְתְּ אוֹתָהּ, לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים
וְהַיַּלְדָּה הַהִיא, שֶׁשָּׁרָה לַצְּדָפִים, מַתְרָה בַּיָּם לְבַל
יַרְטִיב אוֹתָהּ, בְּלִי קוֹל וּבְלִי מִלִּים
בְּקֶצֶב דַּק, פְּנִימִי, כְּמוֹ אִמֵּךְ

הֵן מִישֶׁהוּ כָּתַב אֶת שְׁמֵךְ בֵּין כְּחֹל הַקַּרְקָעִית הַזֹּאת
וְגֹבַהּ הָעֵצִים, בְּאֵשׁ וּבְיַסְמִין בְּשֶׁפַע עַל מִצְחֶך

וּכְאִלּו לֹא נִגְרָע דָּבָר וְלֹא נִפְגַּם
נוֹתָר הַזִּכָּרוֹן צָלוּל

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן