אִשָּׁה פְּרוּשָׂה עַל הַמִּטָּה כְּמוֹ שְׂמִיכַת
פִּקֶּה, דַּקָּה, נוֹסְטַלְגּית
וּכְמוֹ בִּזְמַן פְּגִישַׁת מַחְזוֹר נֶאֱסָפִים
וְנִכְנָסִים אֶל תּוֹךְ חַדְרָהּ
גְּבָרִים, הֵם
מִסְתַּכְּלִים עָלֶיהָ, בּוֹחֲנִים
אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, הִיא
אֶת חַיֶּיהָ
הִנֵּה זֶה
אֲשֶׁר נִקְשַׁר אֵלֶיהָ
כְּמוֹ סִירָה לְמֵזַח
סְעָרוֹת חַיָּיו הִטִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹ
לִמְצוּלוֹת, יַרְכָתַיו אָמְרוּ לְהִשָּׁבֵר
בְּכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים הוּא
שָׁב וְצָף וְנֶאֶחָז בָּהּ, אֲבָל
הִיא עַצְמָהּ הָיְתָה תּלוּשָׁה, בְּלִי עֹגֶן
הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר גָּבָה לִבּוֹ עָלֶיהָ, אִמּוֹ כִּנּתה
אוֹתָהּ "חַיָּה שְׁחוֹרָה", וַדְּאִי רָוְתָה
סִפּוּק כְּשֶׁנִּפְרְדוּ
כַּמָּה אַהֲבָה אוֹתוֹ, עִוֶּרֶת לְחֶסְרוֹנוֹתָיו
מִכְתָבָיו הַמְצֹעֲפִים הָיוּ מַקֵּל הַנְחִיָה
הִנֵּה הַשַּׂחְקָן שֶׁהֶאֱמִין שֶׁהָעוֹלָם אָכֵן
בָּמָה, וְהַחַיִּים טְרָגֶדְיָה יְוָנִית
כַּמָּה פְּעָמִים עָזַב אוֹתָהּ, חָזַר אֵלֶיהָ
לְהַדְרָן ְעָזַב אוֹתָהּ וְשׁוּב, לְבַסּוֹף
כִּבָּה אוֹרוֹת
הִנֵּה זֶה, הִיא מְנַסָּה לְהִזָּכֵר בִּשְׁמוֹ
דּוֹמֶה שֶׁשָּׁכְחָה
לֹא נוֹתְרָה בּוֹ אוֹת מִלְּבַד הַזַּיִן
ואוֹתוֹ אֶחָד, רָחוֹק כְּמוֹ אֹפֶק
אַךְ אַהֲבָתוֹ שֶׁמֵּימִית וְהִיא
אִשָּׁה פּרוּפָת גַּעְגּוּעִים, נָפְשָׁה
הָיְתָה כַּפְתּוֹר בֵּין לוּלָאוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו
(אוּלַי אֲפִלּוּ עַד עַכְשָׁו)
אִשָּׁה פְּרוּשָׂה עַל הַמִּטָּה, כְּמוֹ שְׂמִיכַת פִּקֶּה
הִיא מְקַפֶּלֶת אֶת עָצְמָה וְקָמָה
(הַכִּיּוֹר מָלֵא, עָלֶיהָ לְהָדִיחַ זִכְרוֹנוֹת)