אֲנִי עוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם/
אֲנִי עוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם וְהִיא רוֹדָה בִּי
זִכְרוֹנוֹת: הַהַר, הַמְּעוֹנוֹת, וּמִטְפָּחוֹת הַשֶּׁלֶג
שֶׁכָּרְכוּ אֶת לֵילוֹתַי, כַּמָּה שׁקֵדִיוֹת פָּרְחוּ
אֲנִי נִכְנֶסֶת לִירוּשָׁלַיִם, וְלִבִּי
יוֹצֵא אֵלֶיהָ, (קְחִי אוֹתִי שֵׁנִית,
אֲהוּבָתִי!)
וּכְמוֹ בְּתֹם יוֹם תַּעֲנִית
הִיא מְזִינָה אוֹתִי מִכָּל וְכָל: בְּרוֹשִׁים וַאֲבָנִים וְהַצָּלוּל,
נַפְשִׁי הַמִתְפָּקַעַת, הַנִּקְלַעַת
אֶל רְחוֹבוֹתֵיהַּ כְּמוֹ חַלָּת שַׁבָּת
וּבוֹצַעַת צָעַד – צָעַד
כִּנְגִיעוֹת סֻכָּר וצִמּוּקִים
אֲנִי הוֹלֶכֶת בִּירוּשָׁלַיִם, אֲבָל
הִיא עוֹצֶרֶת אֶת נְשִׁימַתִי.