אורלי חברתי אהובתי, יולי 1969 – מאי 2015
בַּזִּכָּרוֹן אֲנַחְנוּ בְּנוֹת עֶשְׂרִים וְאַיָּלוֹת
יוֹשְׁבוֹת עַל מִטָּתֵךְ בִּמְעוֹנוֹת הַר הַצּוֹפִים
יְרוּשָׁלַיִם בִּשְׂעָרֵךְ וְאַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה
(עַל תַּלְתְּלַיִךְ אֲחוֹתִי, הִפְקַדְתִּי סִכּוֹת)
בִּרְכּיִיךְ כְּשֻׁלְחָן
עָלָיו סִפְרֵי הַנוֹיְרוֹ
פִיזְיוֹלוֹגְיָה, נוֹיְרוֹאֲנָטוֹמְיָה, כִימְיָה
אֲנִי, מִטֶּבַע הַסְּפָרִים
לֹא מְבִינָה דָּבָר
כְּשֶׁמְּנוֹרוֹת עֵינַיִךְ רְכֻנוֹת עַל הַכָּתוּב
אַתְּ מַסְבִּירָה לִי אֶת הַלֵּב
אֶת תְּעוּפַת כַּדּוּרִיוֹת הַדָּם
וּכְלִיל הָעוֹרָקִים וְאֵיךְ נִרְגַּם
הַדֹּפֶק מֵאָה אֶלֶף פְּעָמִים בְּיוֹם
בַּזִּכָּרוֹן אֲנַחְנוּ בְּנוֹת שְׁלֹשִׁים וִילָדִים
רָצִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת
בֵּין הַחֲדָרִים כְּמוֹ מוֹלֵקוּלוֹת חַמְצָן
בְּתוֹךְ הַלֵּב וּבַמִּטְבָּח
אֲנִי צוֹחֶקֶת אֵיךְ אַתְּ מְקָרְמֶלֶת
כָּל דָּבָר: שְׁקֵדִים וְתַפּוּחִים
וְאֶת הַנְּשִׁימוֹת
הָאִמָּהוּת שֶׁלָּךְ כָּל כָּךְ יָפָה וַחֲכָמָה
מַהֲבּילָה מִתּוֹךְ סִירַיִיךְ הַמְּתוּקִים
בַּזִּכָּרוֹן אֲנַחְנוּ נִזְכָּרוֹת בְּזִכרוֹנוֹת
מְעֻלַפוֹת עַל הַסַּפָּה מֵרֹב עָבָר
אֲנִי אוֹמֶרֶת: לֹא הָיִיתִי מְסַיֶּמֶת בִּלְעָדַיִךְ
אַתְּ אוֹמֶרֶת: לֹא הָיִיתִי מַתְחִילָה
בַּמְּצִיאוּת אִיָּר מוּזָר וְקַר
(אֶתְמוֹל אַחֲרֵי הַבַּקָּשׁוֹת עָלַיִךְ
הִתְפָּרֵץ בִּבְכִי)
אֲנִי נִכְנֶסֶת לִמְכוֹנִית קְטַנָּה וַחֲבוּלָה
כְּמוֹ הַלֵּב
נוֹסַעַת אֶל מוֹתֵךְ