וּמִמָּחָר, נַחֲזֹר לְבְּרֵאשִׁית
לַזְּמַן בּוֹ לֹא הָיָה לָנוּ עָבָר וְלֹא הָיָה לָנוּ
דָּבָר מִלְּבַד הָאוֹר, הַדָּם, הַנְּגִיעָה
נִלְבַּשׁ מְאוּם, נִשְׁתֹּק
צְבָאִים וְאַיָּלוֹת יָרוּצוּ
עַל קִירות הַמְּעָרָה
לֹא נַאֲמִין בִּכְלוּם
אַחַר כָּךְ נְעַבֵּד אֶת נְקִישׁוֹת רַגְלֵינוּ
בַּסְּלָעִים וְאֶת יִפְחוֹת הָאֲדָמָה
לְהַבָרוֹת, ְְִִַַָֹּלִכְדֵי מִּלִּים
עַד שֶׁיַּחְלִיקוּ בְּרַכּוּת
כְּמוֹ פַּרְוָה
שָׂפָה הִיא מַחֲסֶה, הִיא חֵיק
מָקוֹם לְהִתְנַחֵם עִם
רֶדֶת הַבְּדִידוּת
כְּשֶׁנִּהְיֶה צְמֵאִים
גִּשְׁמֵי פִּתְאֹם יַנִּיחוּ מַיִם בָּגֵבִים
נִשְׁתֶּה מִתּוֹךְ גְּבִיעֵי עָלִים
אֵינִי יוֹדַעַת מָה נֹאכַל
אֶפְשָׁר שנְלַקֵּט פִּרְאִי פֵּרוֹת, (שְׁקֵדִים וּפֶטֶל בָּר)
בַּלַּיְלָה נִתְחַכֵּךְ כְּמוֹ אֲבָנִים
עַד שֶׁתִּפְרֹץ בֵּינֵינוּ אַהֲבָה
נֵשֵׁב מוּלָה וְנִתְפַּעֵל
נַחֲזִיק בָּהּ כָּל הַחֹרֶף וְלֹא
נַאֲמִין בִּכְלוּם
נַחְשֹּׁב שֶׁהָעוֹלָם שָׁטוּח
כְּמוֹ כַּף יָד פְּקוּחָה,
הַיָּם,
הַשֶּׁקֶט שאַחֲרֵי
רָחְבּוֹ כְּרֹחַב שְׂדֵה הָרְאִיָּה, נִשְׁכַּח אֶת הַגַּלְגַּל,
אֶת הַחַשְׁמַל, אֶת הַמְצָאַת הַדְּפוּס וְהַנְּיָר
נָבוּז לַכֶּסֶף, נְשַׂחֵק אִתּוֹ
לֹא נַאֲמִין בִּכְלוּם
אַחֲרֵי כִּכְלּוֹת הַכֹּל
גַּם אֱלֹהִים יַחֲזֹר לִהְיוֹת
סוּג שֶׁל שְׁמוּעָה
© Jean Plassard, Grotte de Rouffignac