ליל הסדר/ איריס אליה כהן
וְאֵיךְ הָיָה, אַתָּה שׁוֹאֵל
וּבְכֵן, אִשָּׁה אֵינֶנָּהּ עַם
אִשָּׁה הִיא סָךְ כָּל תִּפְקוּדֵי הַיָּד
הַחֲזָקָה, הַזְּרוֹעַ הנְטוּיָה (וְעוֹד הַלְמוּת
הַלֵּב, הַיְּלָדִים) וְלוּ נִתְּנָה לִי הַחֵרוּת לִבְחֹר
הָיְתָה לִי הַבְּדִידוּת אָחוֹת
הָיִינוּ נִמְלָטוֹת אֶל הַמִּרְפֶּסֶת הַכְּחֻלָּה
מִתְבּוֹנְנוֹת כֵּיצַד סַגְרִיר יָרֵחַ מתְכַּתֵּשׁ בַּצַמָּרוֹת
פְּקַעוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים נוֹבְטוֹת כַּעֲטָרוֹת הַנַּרְקִיסִים
וַעַרְפִלֵּי חָלָב מִסְתַּחְרְרִים סָבִיב לַהַר
סוֹגְדִים לְעֵגֶל הַזָּהָב. אֲבָל
חָרוֹן אַפּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא פָּגַשׁ מִשְׁלַחַת
מַלְאָכֵי רָעִים וּבֵן זוֹמָא דָּרַשׁ
וְהָרָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר, הוֹדוּ כִּי טוֹב
פַּרְעֹה וְכָל רִכְבּוֹ טָבְעוּ בַּיָּם
וְאֵין מָנוֹס, עָלַי לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת
משֶׁנִּכְנָס נִיסָן נִכְנֶסֶת הַעֲצֶבֶת