אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ
נוֹלַדְנוּ, גַּב אֶל גַּב
בְּבֶטֶן הֶהָרִים הַמְּאֻשָּׁרִים
לִפְנֵי כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים
קַו הַמַּשְׁוֶה הָיָה בְּעֶצֶם
חוּט דַּקִּיק, שָׁקוּף אֲשֶׁר תָּפַר
אֵת לֵילוֹתנוּ זֶה לְזֶה
וְאֶת הַנְּשָׁמוֹת
אֲבָל נִרְאֶה כִּי אִמָּא הוֹדוּ
הִתְעַלְּפָה בָּאֶמְצַע
(אֵין לֵידוֹת קַלּוֹת, אֶלָּא נָשִׁים
שֶׁקַּל לַהֵן)
תַּךְ אֶחָד נִפְרַם
אַתְּ הִרְחַקְתּ לְשָׁם, אֲנִי לְכָאן,
כְּמוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁרוֹצוֹת לְהִתְחַבֵּק
עִם הָעוֹלָם
אֲבָל עֲצֵי הַקּוֹקוֹס וְהַמַּנְגּוֹ לֹא אֲבוּ לִשְׁכֹּחַ
נְהָרוֹת זָכְרוּ אוֹתָנוּ טוֹב
(הָיִינוּ יְלָדוֹת מִשְׁתַּכְשְׁכוֹת)
שֶׁפַע הַיַּסְמִין וְהַשִּׁירָה
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת כַּמָּה פְּעָמִים נולדנו מֵחָדָשׁ
וְכַמָּה אוֹר זָרַח וְכַמָּה יֹפִי הִתְכּוֹנֵן וְכַמָּה מְתִיקוּת
וְכַמָּה מַיִם הִתְפַּלְּאוּ וְכַמָּה לְבָבוֹת אוּחוּ
וְנִשְׁבְּרוּ
וְכַמָּה מַזָּלוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ
כַּמָּה אלוֹת עָמְלוּ
עַד שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ שׁוּב
פָּנִים אֶל מוּל פָּנִים
שחרחורת