דִּבַּרְנוּ בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת, קִצַּרְנוּ
כִּי הָיוּ לָנוּ חַיִּים שְׁלֵמִים לוֹמַר
וְלֹא יָדַעְנוּ כַּמָּה זְמַן
שָׁעוֹת הִתְאָחַרוּ כְּמוֹ לֵילוֹת
בִּקְצוֹתֵיהֵן נָשְׁרוּ מִן הַשְּׂפָתַיִם
אוֹתִיּוֹת בִּלְבַד
וּנְשִׁיקוֹת
*
הַכֹּל קָרָה כָּל כָּךְ מַהֵר
הַהֵלֶּךְ, הָעַצְבוּת, הַקֹּר, תְּנוּעַת הַצֵּל
וְאָז הַלֵּב
כְּמוֹ
שְׁעוֹן שֶׁמֶשׁ אֱנוֹשִׁי, הוּמַנִיטָרִי
חוּמוֹ קוֹרֵן סְבִיבִי
טוֹעֵן בִּי צָהֳרַיִם.
*
וְאָז חָלַמְתִּי עַל תִּינוֹק שָׁקֵט
גּוּפוֹ הָיָה פָּרִיךְ כְּמוֹ עוּגִיָּה
סְבִיבֵנוּ הִתְגָבְּהוּ גּוֹרְדִּי שְׁחָקִים
ושקדיות הִלְבִּינוּ
אֶת פָּנַי
בַּפֶּה הָיָה לִי טַעַם שֶׁל
שָׁמַיִם