בננות - בלוגים / / גלבי – כרמית בר גיל במועדון קריאה לאוהבי ספרים
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

גלבי – כרמית בר גיל במועדון קריאה לאוהבי ספרים

הספרות הישראלית במיטבה! ממליצה בחום לקרוא את הספר המצויין הזה! זהו אחד הספרים הכי טובים שקראתי בשנת 2015. קיבלתי אותו כספר לבן מידיעות אחרונות והשבוע הוא כבר בחנויות.
נשביתי בכתיבה היפהפיה, הקולחת והעשירה. הספר מעניין ונוגע בעיקר בשני נושאים מאד כואבים וחשובים: פרשת חטיפת ילדי תימן וניצולי השואה.
שתי גיבורות ראשיות בספר: זוהרה ואדיבה. הן חברות טובות מילדות.
זוהרה היא עורכת דין, גרושה עם ילד בן שבע. הוריה עלו מתימן. אחותה נחטפה במעברה מייד לאחר שנולדה. כל חייה של זוהרה סבבו סביב פרשת ההיעלמות של אחותה והיא מחליטה לצאת למסע חיפושים בעזרתו של החוקר הפרטי, יגאל.
אדיבה, חברתה הטובה ביותר מאז שעלתה לארץ, היא בת לניצולי שואה. אחיה נהרג במלחמת יום הכיפורים וגם חייה לא קלים. האבל והשכול סובב אותה. במשפחתה יש סודות. אמה לא שיתפה אותה בזוועות שעברה במחנות. רק אחיה ידע. לאט לאט היא קולטת רמזים ומגלה את הסוד הנורא של אמה.
העלילה נעה בין שתי הגיבורות, בין הווה לעתיד, מסוף שנות החמישים ועד תחילת שנות השמונים.
קל מאד להזדהות עם זוהרה ואדיבה. יש תיאורים מצמררים של קורות אמה של זוהרה בשואה, פרשת חטיפת ילדי תימן המזעזעת והבלתי נתפסת ומכירת הילדים למשפחות אשכנזיות בטענה שהילדים נפטרו, קטעים מרגשים מזילי דמעות. הספר עוסק גם בפער העדתי בין אשכנזים למזרחים.
בהמשך זוהרה לומדת להכיר את יגאל השתקן שנפתח אליה לאט לאט ומספר לה את סיפור חייו העצוב.
יש המון רמזים קטנים במהלך הסיפור ובסופו מגלים איך הם קשורים זה לזה ונסגרים יפה…

להמשך קריאה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן