בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / יולדות/ פואמה ואחרית דבר
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

יולדות/ פואמה ואחרית דבר

 

 

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים

אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָהָר

וְאֶת בֵּית הַחוֹלִים

אֲשֶׁר בְּרוֹם הָהָר.

 

וַיָּשֶׂם לוֹ סָבִיב גְּדֵרוֹת

תִּמְרוֹת בֵּטוֹן

וְשַׁעַר כְּבַד בַּרְזֶל

וּמַנְעוּלִים

כְּחַיִץ, לְהַבְדִּיל בֵּין שָׁם

לְכָאן.

 

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרוֹפְאִים

וַיַּנִּיחֵם בְּתוֹךְ בֵּית הַחוֹלִים

כִּמְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים.

לִמְשֹׁל.

 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָרוֹפְאִים

לְבַדָּם

וַיִּבֶן מַזְכִּירוֹת וַאֲחָיוֹת וְכֹחַ

עֵזֶר כְּנֶגְדָּם,

וַיִּתֵּן בִּידֵיהֶן סְדִינִים בְּרֵיחַ עֲמִילָן,

דְּלָיִים קְטַנִּים, סְחָבוֹת

וּמַגָּבוֹת.

 

וְאֶת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הִשְׁכִּיב

בְּמַחְלְקוֹת כְּלֵי דָּם וַעֲצַבִּים, עֵינַיִם, לֵב-חָזֶה,

דַּרְכֵי הַשֶּׁתֶן

פֶּה וָלֶסֶת, עוֹר וּמִין, סַרְטָן,

יוֹלְדוֹת.
 

בַּחוּץ עֲצֵי שָׁרָב וּסְתָו חוֹזֵר

וּבָא תִּשְׁרֵי,

וְרוּחַ יָם מֵעַל מַבְהִיל

שְׁתֵּי צִפֳּרִים רָפוֹת נֶעֱתָקוֹת מֵאֲדָנֵי הַחַלּוֹנוֹת

הָרְעוּלִים בְּוִילוֹנוֹת

הַמִּסְדְּרוֹן אָרֹךְ, אָפֵל כְּמוֹ הֶעָתִיד

וּבְסוֹפוֹ מַלְבֵּן קִירוֹת,

אַרְבַּע מִטּוֹת

וַחֲדַר שֵׁרוּתִים זָעוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר

לְהִכָּנֵס אֵלָיו עַל בֶּטֶן מְלֵאָה

תִּינֹקֶת

 

תְּנוּעַת הַלֵּב אִטִּית, בִּלְתִּי נִרְאֵית

כְּקֶצֶב נְדִידַת הַיַּבָּשׁוֹת, תְּמוּרוֹת בִּקְרוּם כַּדּוּר הָאָרֶץ

 

מִשַּׁחַר יוֹם הָאוֹר צָהֹב וְהָאֲוִיר נָמוּךְ

כְּמוֹ בִּטְנֵךְ

וַיַּרְא הָאֱלֹהִים כִּי טוֹב

וְכִי הִגִּיעָה עֵת

 

הַזְּמַן מַתְחִיל.

 

 
 

"הַאִם סָבַלְתְּ בֶּעָבָר מִקַּצֶּרֶת/ שַׁעֶלֶת/ אַדֶּמֶת/ צַהֶבֶת/ יַעֶפֶת? תִּרְשְׁמִי תַּאֲרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרוֹן," הִיא לוֹגֶמֶת קָפֶה, עוּגִיָּה, אוֹמֶרֶת, "תַּמְשִׁיכִי." אָז אַתְּ מַמְשִׁיכָה,

סֻכֶּרֶת/ כְּלָיוֹת/ לַחַץ דָּם/ עַרְמוֹנִית/ (אַתְּ מַתְחִילָה לְפַקְפֵּק) טְחוֹרִים/ פִיסוּרָה/ בֶּקַע/ שְׁבָרִים, מַלְּאִי אִם מִי מֵהוֹרַיִךְ כְּבָר מֵת

וּבְשֶׁל מָה, גִּדּוּלִים שַׁפִּירִים/ מַמְאִירִים/ (הֵרָיוֹן זֶה מַמְאִיר?) דַּלָּקוֹת – "סְלִיחָה, אֲנִי

לְיוֹלְדוֹת."

"אָה," הִיא סוֹף סוֹף מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ: "מַצְחִיקָה," מְנִיפָה אֶת יָדָהּ בְּבִטּוּל, וְעוֹד עוּגִיָּה, "יוֹלְדוֹת זֶה יָשָׁר וְיָמִינָה."
 

 

תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה סָחַב הַגּוּף,

גָּלַקְסְיָה הוֹרְמוֹנָלִית, מִסְתּוֹרִית,

כְּבֵדָה כְּמוֹ נְבוּאָה.

וּבַלֵּילוֹת הִצְלִיחוּ רַק הַכּוֹכָבִים

לְהִתְהַפֵּךְ

לְהִתְאַזֵּן

 

כְּמוֹ אֶבֶן בִּמְצוּלוֹת הָאֲדָמָה

נוֹתַרְתְּ שְׁקוּעָה בְּמִטָּתֵךְ

גִּזְעֵי רַגְלַיִךְ נְפוּחִים

וְהַקִּימָה – גַּרְזֶן

 

אֲבָל לִפְנֵי הַגֹּלֶם שֶׁהָפַכְתְּ לִהְיוֹת

וּשְׁלַל הַמַּכְאוֹבִים הַכּוֹאֲבִים

אָמְרוּ לָךְ:

"אִמָּא הוּא כִּנּוּי שֶׁל אֱלֹהִים

בְּפִי עוֹלָלֵיהֶן."

 

לֹא יָדַעְתְּ כִּי שְׁתֵּי דַּלְתוֹת

הָאִמָּהוּת, כְּמַלְתְּעוֹת דְּיוֹנֵאָה

תִּבְלַעְנָה אֶת גּוּפֵךְ וְאֶת נַפְשֵׁךְ

מָשָׁל הָיוּ זְבוּבִים.
 

"תָּמִיד הָיָה מִי שֶׁיָּדַע מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת" ("בתוקף תפקידנו", אלי אליהו)

 

נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה. אֲבָל

גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי

הָיִיתִי, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, צְעִירָה

צְעִירָה

גַּם עֲקָרָה לֹא הָיִיתִי, בִּיַּצְתִּי כַּדָּת

וְכַדִּין, הִשְׁתַּחַלְתִּי, חִצְרַרְתִּי, רִחַמְתִּי

(וְלֹא עַל עַצְמִי.) בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת

כְּמוֹ כֻּלָּן.

 

נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה אֲבָל

גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי.

הָיִיתִי כָּל כָּךְ צְעִירָה

וּבוּרָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין לִי

בְּרֵרָה. וְאוּלַי לֹא הָיְתָה לִי.

הָלַכְתִּי לְאָן שֶׁאָמְרָה הַמַּזְכִּירָה

נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר, חִכִּיתִי לְבוֹא הָרוֹפֵא

יָשַׁבְתִּי יָפֶה, וּבְשֶׁקֶט,

קָרָאתִי אֶת כָּל הַכָּתוּב

בַּחוֹבֶרֶת

מִלֵּאתִי פְּרָטִים

(אֶת אוֹתָם הַפְּרָטִים) שׁוּב וָשׁוּב.

חָתַמְתִּי. אַחַר כָּךְ

פָּשַׁטְתִּי שִׂמְלָה. וְאָז

תַּחְתּוֹנִים. "גַּם חָזִיָּה?" שָׁאַלְתִּי

הָרוֹפֵא (לְהַלָּן הָ-רוֹפֵא) נָד בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה.

 

נִשְׁכַּבְתִּי הֵיכָן שֶׁהוֹרָה. סַד עִנּוּיִים אֵימְתָנִי.

"עוֹד קְצָת"

"לְאָן?" "לְמַטָּה"

יָרַדְתִּי.

פִּשַּׂקְתִּי רַגְלַיִם. "רָחָב וְאֵין צֹרֶךְ

לִצְעֹק."

"זֶה כּוֹאֵב."

הָ-רוֹפֵא נָד בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב.

 

נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה. אֲבָל

לֹא הָיִיתִי אִשָּׁה

הָיִיתִי מְאֹד וּמִדַּי צְעִירָה

גַּם חֲכָמָה לֹא הָיִיתִי. הָיִיתִי טִפְּשָׁה.

תָּמִיד הָיָה אֵיזֶה

רוֹפֵא, אָח זוּטָר, אוֹ פָּקִיד אוֹ

לַבְלָר, סְטוּדֶנְט מִתְמַחֶה סָנִיטָר אוֹ נַגָּר

אוֹ טֶכְנַאי

אוֹ זֶה שֶׁמַּדְפִּיס מַדְבֵּקוֹת

שֶׁיָּדַע הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנִּי

מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת.

 

מָה רָצִיתִי?

רָצִיתִי לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּן. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּן

הִשְׁתַּנְּתָה וּבְקֹשִׁי זִהִיתִי אוֹתָהּ

מִקָּרוֹב.
 

נָתְנוּ לָךְ דַּף מַדְבֵּקוֹת, צְרוֹר

גִּלְיוֹנוֹת, מִסְמָכִים עִם

פֵּרוּט מְדֻקְדָּק שֶׁל כָּל הַחֻקִּים

הַכְּלָלִים, רְשִׁימַת

הַנְּהָלִים.

 

אַחַר כָּךְ אֶל זְרוֹעֵךְ נִכְרַךְ

צְמִיד פְּלַסְטִיק

(אֲזִקּוֹן)

כְּמוֹ אֲסִירָה

בִּתְנָאִים מַגְבִּילִים.

 

לְהַלָּן: הַיּוֹלֶדֶת

הַמִּין: נְקֵבָה

סִבַּת הָאִשְׁפּוּז: הֵרָיוֹן

 

סִבַּת הָאִחוּר: בְּבֵרוּר.

 

בְּלִי לְהַסְבִּיר מָתַי אֵיךְ וְאִם

נָתְנוּ לָךְ צֶמֶד

חֲלוּקִים מְדֻבְלָלִים

מְרֻשָּׁלִים,

וַעֲרוּפֵי כַּפְתּוֹר

 

הִתְחַלְתְּ לִסְפֹּר.

עַל הַכְּתָלִים חָרַצְתְּ

קַוִּים

כְּסִימָנֵי הַמְּתִיחָה

שֶׁעַל בִּטְנֵךְ,

יָמִים עַד לַשִּׁחְרוּר.
 

עוֹד לֹא הוֹשַׁבְתְּ אֶת עֲרֵמַת בִּטְנֵךְ

וַעֲרֵמַת עַצְמֵךְ עַל הַכִּסֵּא,

וּכְבָר הֻקַּפְתְּ רוֹפְאִים

גְּבָרִים

יוֹדְעֵי תּוֹרָה

וּנְכוֹנִים

טוֹבִים בְּמַעֲשִׂים

 

הֵם מְבַקְּשִׁים מִמֵּךְ לָקוּם

וּלְהָסִיר אֶת הֶחָלוּק, לִשְׁכַּב,

 

נֶעֱמָדִים מֵעַל רֹאשֵׁךְ

וּבוֹחֲנִים אוֹתָךְ בְּמַקְלוֹנֵי

זְכוּכִית, בְּנִיד גַּרְגֶּרֶת

פּוֹחֲזִים הִמְהוּם –

 

עַכְשָׁו לְהֵרָגַע, וּלְהַרְפּוֹת

וְשׁוּב לָקוּם.

 
 

צִפִּיָּה, הַמְתָּנָה, שְׁהִיָּה, תְּבוּסָה וְאַכְזָבָה

הַשְׁפָּלָה

כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה

 

אֲבָל הֵרָיוֹן? לֹא. הוּא גֶּבֶר.

 
 

שׁוּב וָשׁוּב אַתְּ מְנַסָּה לִרְכֹּס אֶת הֶחָלוּק

שֶׁמִּתְפַּזֵּר עַל מוּמְיַת גּוּפֵךְ כְּמוֹ סְמַרְטוּט

וָרֹד, מָרוּט

 

(מָה חָשַׁב לוֹ לְעַצְמוֹ

אוֹתוֹ זָכָר, גִּבּוֹר

זֶה שֶׁהִמְצִיא אֶת כַּפְתּוֹרֵי

הַתִּיקְתָּקִים

בַּחֲלוּקֵי הַהֵרָיוֹן

וְעוֹד תָּקַע אוֹתָם בְּמִרְוָחִים

מְפֹעֲרִים, זְלִיגִים? וּמֵילָא מִלְּפָנִים

גַּם מֵאָחוֹר.)

 
 

וַיְהִי-בֹקֶר, וַיְהִי-עֶרֶב יוֹם רִאשׁוֹן

 

אִמֵּךְ קוֹנָה לָךְ כּוֹס קָפֶה מִן הַמִּזְנוֹן

דּוֹחֶקֶת סֵפֶר תְּהִלִּים זָעִיר תַּחַת הַכַּר

וּמִתְפַּלֶּלֶת לִפְתִיחָה

 

עַל הַשִּׁדָּה הִיא מַנִּיחָה

בַּקְבּוּק שְׁתִיָּה תּוֹסֵס, צֶמֶד לְבָבוֹת מִשּׁוֹקוֹלָד

וְזֵר מַכְמִיר

שֶׁל חַרְצִיּוֹת, וַאֲנָחָה

 

אַתְּ מְמַלְמֶלֶת:

בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי

בַּצָּר

הִרְחַבְתָּ לִּי

 
 

חֲמִשָּׁה מַצְבִּיאִים נִכְנָסִים אֶל הַחֶדֶר:

הָרִאשׁוֹן, מְפַקֵּד מַחְלָקָה, בִּמְקוֹם אִישׁוֹנִים, אַתְּ רוֹאָה

דְּאָגָה עֲמֻקָּה. הַשֵּׁנִי, עַל תֶּקֶן הַסְּגָן, דַּוְקָא מְחַיֵּךְ

לוֹקֵחַ לָךְ זְמַן לְהָבִין: לֹא אֵלַיִךְ,

אֶלָּא לָאָחוֹת הַ"מְּתוּקָה", שֶׁבְּדִיּוּק הֻזְעֲקָה

הַשְּׁלִישִׁי, (סְגַן הַסְּגָן)

נִצָּב בַּפִּנָּה כְּמוֹ פִּיזָה, גָּבוֹהַּ

נָטוּי עַל צִדּוֹ, מָט

לִנְפֹּל

 

אַתְּ פּוֹחֶדֶת. גַּם אַתְּ לֹא הֲכִי יַצִּיבָה

וּמוּלֵךְ מְזָרִים הַקִּירוֹת חֲשָׁשׁוֹת

וְאֵימָה

רְפָאֵי הַתִּקְרָה מַחְוִירִים כְּאוֹר נֵאוֹן לָבָן

אֲבָל

אַתְּ שׁוֹכֶבֶת. (חֲצִי נֶחָמָה)

 

הָרְבִיעִי, צַוָּארוֹ מִטַּלְטֵל

כְּיוֹנָה

מְהַנְהֵן בִּמְסִירוּת כִּלְעֻמַּת סְגַן הַסְּגָן

מָה הֵם אוֹמְרִים לָךְ? אַתְּ לֹא מְבִינָה.

וְשׁוּב מֵעָלַיִךְ שִׂיחָה

רְסִיסֵי מִשְׁפָּטִים, נְשֹׁרֶת מִלִּים

מְכַסָּה אֶת הָהָר שֶׁמַּכְבִּיד עַל בִּטְנֵךְ

נְטוּלַת הַבְּגָדִים

טַבּוּרֵךְ מַאֲדִים כְּלֹעַ הַגַּעַשׁ

וְעוֹד רֶגַע תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת.

אִם לִשְׁפֹּט עַל פִּי הַחֲשָׁשׁ הַכָּבֵד עַל פְּנֵיהֶם:

אַתְּ עוֹמֶדֶת לָמוּת

אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, לְהַפְסִיק לִחְיוֹת.

 

(הָיָה חֲמִישִׁי. טִפּוּס מְנֻמְנָם, כַּנִּרְאֶה,

הַמַּרְדִּים)

 
 

חֶדֶר שֶׁבַע מִתְמַלֵּא בִּמְבַקְּרִים, גְּבָרִים,

זָרִים,

מוֹהֵל טְרוּט אֶצְבָּעוֹת וְכַרְטִיסֵי בִּקּוּר

נוֹדֵד בֵּין כָּל הַחֲדָרִים

שׁוֹאֵל אוֹתָךְ, "זָכָר?"

וְאַתְּ עוֹנָה לוֹ "כֵּן." (לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָךְ נְקֵבָה)

 

אַתְּ רוֹצָה לִבְרֹחַ לֶהָרִים

הַחֲבוּשִׁים עֵצִים וְעֵשֶׂב, קְנֵי סֻכָּר וַאֲבָנִים פְּרִיכוֹת,

לִפְגֹּשׁ נָשִׁים רָזוֹת, גּוּרֵי אָדָם זַאֲטוּטִים, חַיְּכָנִיִּים

תְּלוּיִים עַל צַוָּארָן

(כְּמוֹ קוֹאָלוֹת עַל גִּזְעֵי עֵצִים) רוֹצָה

לָרוּץ, לִרְקֹד, לְהִתְכּוֹפֵף, לְהִשְׁתַּעֵל

בְּלִי לְהָקִיא אֶת הַכְּלָיוֹת

לִחְיוֹת

 

דַּיֶּלֶת חִנָּנִית מַעֲנִיקָה לָךְ בַּחֲגִיגִיּוּת

שְׁנֵי טִיטוּלִים, דְּגִימוֹת דַּיְסָה, אוֹמֶרֶת:

"שֶׁיִּהְיֶה לָךְ בְּשָׁעָה טוֹבָה"

 

אָח שָׁחֹר כְּמוֹ פַּנְתֵּר נִכְנָס לַחֶדֶר, "טוֹב, עַכְשָׁו, כֻּלָּם-כֻּלָּם לָצֵאת,"

בִּתְגוּבָה אַתְּ מְנַסָּה לְהִתְרוֹמֵם,

הוּא מְנַתֵּר: "לֹא, אַתְּ מַמָּשׁ מַמָּשׁ נִשְׁאֶרֶת."

 

אַתְּ מְבִינָה שֶׁעַד שֶׁהַשָּׁעָה טוֹבָה תַּגִּיעַ

מְחַכּוֹת לָךְ עוֹד הַרְבֵּה שָׁעוֹת רָעוֹת

 
 

אַתְּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לֹא לִשְׁאֹל

לֹא לְהַקְשׁוֹת, (זֶה עֶרֶב חַג)

לֹא לְמַרְמֵר, לֹא לְקַטֵּר

(זֶה עֶרֶב חַג), וְלֹא לְהִתְלוֹנֵן

 

לוֹמַר תּוֹדָה.

 

כְּמוֹ מְרַגֶּלֶת אַתְּ קוֹרֵאת

בְּשֶׁקֶט אֶת הַגִּלָּיוֹן הָרְפוּאִי

וּמְגַלָּה כִּי כְּבָר קָצְבוּ עָנְשֵׁךְ

הוֹרִידוּ שְׁלִישׁ

בְּרָכוֹת,

 

אַתְּ מָעֳמֶדֶת לְלֵדָה

 

 
 

בִּקְצֵה הַמִּסְדְּרוֹן

לְיַד עֶגְלַת הַמַּגָּבוֹת וְהַסְּדִינִים

לוֹחֶשֶׁת כְּתֹבֶת מִן הַקִּיר:

יוֹלֶדֶת יְקָרָה, זִכְרִי

הָאוֹיֵב נִמְצָא

בְּתוֹכֵךְ

 

לְרֶגַע דַּל אַתְּ מַצְלִיחָה

לְהִתְחַיֵּךְ.
 

רְדִיד שָׁקוּף שֶׁל בֹּקֶר מְכַסֶּה אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתַיִךְ

כָּל פְּחָדַיִךְ נִרְעָדִים

מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַיָּם הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד לְאָן

קַו הָאֹפֶק רַךְ כְּלֶחִי שֶׁל פָּעוֹט, יָד נַעֲלָמָה נִשְׁלַחַת

מְסִיטָה אֶת הַשָּׁמַיִם הַכְּבֵדִים

וְאֶת אוֹר הַיּוֹם

 

שׁוּב אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת לַמָּקוֹם

 
 

הַמְּנַהֵל, הַסְּגָן, סְגַן הַסְּגָן

וְהַיּוֹנָה מִתְגּוֹדְדִים סְבִיבֵךְ.

סְגַן הַמְּנַהֵל שׁוֹאֵל: "נוּ, כַּמָּה?"

סְגַן הַסְּגָן עוֹנֶה: "חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ."

"שֵׁשׁ?"

הַמְּנַהֵל אוֹחֵז בְּסַנְטֵרוֹ,

"לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. יוֹתֵר."

בֵּינְתַיִם הַיּוֹנָה מַבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ: "כְּבָר

שֶׁבַע," וּמַזְכִּיר כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ שָׁכַח:

"עוֹד שְׁנִיָּה נִכְנָס הַחַג"

"שֶׁבַע? לֹא, אַתָּה מַגְזִים"

הַמַּרְדִּים נִזְכָּר לְהִתְעוֹרֵר.

 

לְפֶתַע סְגַן הַסְּגָן דּוֹחֵף יָדוֹ

בֵּין שְׁתֵּי רַגְלַיִךְ, כְּמוֹ לְשַׂק

שֶׁל קִטְנִיּוֹת, אוֹ אֹרֶז, מֶלַח

גַּס וּמְפַשְׁפֵּשׁ

בִּפְנִים: "שְׁטֻיּוֹת! אֲפִלּוּ לֹא חָמֵשׁ"

הַמְּנַהֵל נִכְנָע, אוֹמֵר אֶל הַמַּרְדִּים וְהַיּוֹנָה:

"נוּ, אָז אֵין בְּרֵרָה

תִּתְּנוּ לָהּ עוֹד מָנָה."

 
 

דַּק דַּקִּיק צִנּוֹר הַפִּיטוּצִין

תָּלוּי מֵעַל רֹאשֵׁךְ כְּמוֹ מוֹבַּיְל, טִיף, טָף

טִיף, זַרְזִיף זֵרוּז וְזַיִן

הָעוֹלָם הַזֶּה, פִּי-טוּ-

צִין, זֶה שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁאַתְּ שָׁרָה לְעַצְמֵךְ

פִּי-טוּ-

צִין,

בּוֹכָה מִכְּאֵבִים, הַקּוֹל שֶׁלָּךְ חַלָּשׁ וְיַשְׁנוּנִי

פִּי-טוּ-צִין-

תָּשִׁירִי עַד שֶׁתֵּרָדְמִי

בְּאֹפֶן סוֹפָנִי

 

הִנֵּה כִּי וַיְהִי-בֹקֶר, וַיְהִי-עֶרֶב

יוֹם שֵׁנִי

 
 

בַּחֲלוֹמֵךְ אַתְּ מְיַלֶּדֶת אֶת עַצְמֵךְ

וְהִיא, וְהִיא, וְגַם אֲנִי וְאַתְּ, יוֹלְדוֹת אוֹתִי,

וּכְבָר אֲנַחְנוּ מִתְרַבּוֹת פִּי שְׁנַיִם וּפִי אַרְבָּעָה

וְחוֹזֵר חָלִילָה, אַתְּ כְּבָר

רַבָּה וַעֲצוּמָה וְגַם אֲנִי

וְאַתְּ עוֹלָה עָלַי וְעַל גְּדוֹתַיִךְ

חֶדֶר שֶׁבַע מִתְמַלֵּא בְּשִׁטָּפוֹן שֶׁל כָּל מִינֵי אֲנִי

וְאַתְּ אַחַר כָּךְ כָּל חַדְרֵי בֵּית הַחוֹלִים,

אֲנַחְנוּ מְצִיפוֹת וּמוּצָפוֹת כְּשֶׁהָאֲנִי שֶׁלִּי וְהָאֲנִי שֶׁלָּךְ

מוֹסִיף לְהִתְעַבֵּר, נִכְפָּל וּמִצְטַבֵּר

 

בַּחֲלוֹמֵךְ אַתְּ מַטְאֲטֵא עָצֵל וְגַם אֲנִי כְּמוֹ מַקֵּל

נִשְׁבָּר וּמִתְפַּצֵּל נִשְׁבָּר וּמִתְפַּצֵּל

כָּל עַצְמוֹתֵינוּ מִתְקַצְּרוֹת וּמִתְרַבּוֹת

שׁוּב חֶדֶר שֶׁבַע מִתְמַלֵּא בְּכָל מִינֵי

מַקְּלוֹת, מוֹטוֹת וַעֲצָמִים, בֵּית הַחוֹלִים

חָבוּט, מֻכֶּה, אֲנִי עַצְמִי וְאַתְּ עַצְמֵךְ

אֲנַחְנוּ רְבָבוֹת, אַלְפֵי כְּפִיסִים הוֹלְמִים בְּמִסְדְּרוֹנוֹת

בַּחַלּוֹנוֹת, מִן הַתִּקְרָה

נוֹפֵל מַטַּח נָשִׁים הָרוֹת קְצָרוֹת

אֵלִי, אֵלִי, שֶׁנִּגָּמֵר

 
 

לַּיְלָה מִזְדַּחֵל אֶל הַשׁוּחוֹת שֶׁל חֶדֶר שֶׁבַע

רָצִית לְהַאֲמִין כִּי חָלָה הֲפוּגָה

וְהַחֲזִית שְׁקֵטָה

 

יֶתֶר הַבָּנוֹת בַּחֶדֶר יְשֵׁנוֹת, רַק

אֶצְלֵךְ עַל הַמִּטָּה

מְשַׂחֲקִים הָאֵיבָרִים תּוֹפֶסֶת כְּאֵבִים, צְבָעִים

וְשׁוּב יוֹרִים עָלַיִךְ מִן הַמַּאֲרָב צִירִים

מֵאֲחוֹרַיִךְ

מִלְּפָנַיִךְ

מִצְּדָדַיִךְ כְּמוֹ בְּמַחְבּוֹאִים

 

אַף אֶחָד לֹא מְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ
 

שָׁעָה אַחֲרֵי אַתְּ מְקַבֶּלֶת

אַזְהָרַת מַסָּע

מִטַּעַם הַמַּטֶּה לְלָחְמָה

בַּהֵרָיוֹן

 

חִתְמִי מַהֵר, כִּי אֵין כְּבָר זְמַן

שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת וּמוּדַעַת

לְנִזְקֵי זְרִיקַת הַאֶפִּידוּרָל

חִתְמִי שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת וְלוֹקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן

כַּמָּה זֶה מְסֻכָּן

חִתְמִי פֹּה בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת

שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת וּמוּדַעַת

כִּי קַיָּם סִכּוּי סָבִיר

 

שֶׁלֹּא תֵּצְאִי מִכָּאן

 
 

לְיַד עֶמְדַּת הָאֲחָיוֹת תְּלוּיוֹת

תְּמוּנוֹת מְמֻסְגָּרוֹת

שֶׁל תִּינוֹקוֹת בְּרִיאִים, וּמִכְתְּבֵי תּוֹדוֹת

שֶׁל אִמָּהוֹת אֲשֶׁר שָׁפַר עֲלֵיהֶן מַזָּלָן

וְנִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים

 
 

בַּלַּיְלָה אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת אוֹרְפֵאוּס מְנַגֵּן בְּמִסְדְּרוֹן בֵּית הַחוֹלִים, צְלִילֵי הַשְּׁאוֹל נוֹפְלִים קַלִּים בַּחֶדֶר עַל מִטּוֹת הָרוֹת, בֵּין אֵשֶׁל שֶׁנִּשְׁכַּח עַל הַשִּׁדָּה וְצִנּוֹרוֹת עֵרוּי וּמַסֵּכוֹת חַמְצָן

 

אַתְּ מְנַסָּה לָלֶכֶת עַל רַגְלַיִךְ שֶׁקָּרְסוּ כְּשֶׁנִּסּוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַתְּעָלָה בְּכֹחַ בְּעֶזְרַת בָּלוֹן, חוֹשֶׁבֶת, סְדוֹם זֶה כָּאן,

 

לְפֶתַע שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, שְׁחֹר הַלַּיְלָה בְּעָרְפֵּךְ וְאֵין כּוֹכָב בּוֹדֵד מֵאִיר בַּחַלּוֹנוֹת שְׁלֹשֶׁת רָאשֵׁי הַפָּנָסִים עַל הָעַמּוּד כְּמוֹ קֶרְבֶּרוֹס מְבַקְּשִׁים לִטְרֹף אוֹתָךְ, נוֹבְחִים עָלַיִךְ

 

אַל תַּבִּיטִי לְאָחוֹר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַצִּיל אוֹתָךְ
 

הָרוֹפֵא: "תֵּרָגְעִי." הַמַּרְדִּים: "תִּנְשְׁמִי." וְאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, "אֶפְשָׁר לְפָחוֹת לִפְתֹּחַ חַלּוֹן?" "אֵין חַלּוֹן," הוּא אוֹמֵר, "רַק וִילוֹן." וְאַתְּ: "אָז וִילוֹן." "לֹא,

אִי אֶפְשָׁר. הוּא לְיֹפִי." "אֲבָל

הוּא כָּל כָּךְ מְכֹעָר."

הָרוֹפֵא: "תֵּרָגְעִי." הַמַּרְדִּים: "תִּנְשְׁמִי." הָאָחוֹת מַחְזִיקָה מֶלְקָחַיִם, כְּאִלּוּ תִּינוֹק זֶה בּוּרֵקָס. "חַם לִי," "תַּפְסִיקִי לָזוּז." "כּוֹאֵב לִי." "אַתְּ זָזָה." "אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלִּי?" "הִיא בַּחוּץ." הָרוֹפֵא: "תֵּרָגְעִי." הַמַּרְדִּים: "תִּנְשְׁמִי." "כּוֹאֵב לִי." "תַּפְסִיקִי לִצְעֹק." "חַם לִי, קָשֶׁה לִי לִנְשֹׁם." "אֲבָל לְדַבֵּר לֹא קָשֶׁה לָךְ."

3 תגובות

  1. דוד מנקוטה

    אהבתי .
    במילותיך את פה לסבלן של יולדות רבות .
    כאיש מקצוע כאבך מחלחל ונשמע גם אצלינו
    אעביר את השיר לעיון כל הצוות ( רופאים/ רופאות/ מיילדות )
    תודה

  2. מה איתה? ילדה בסוף??

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן