בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / הַבּוֹר אוֹ שִׁעוּרִים בִּפְרֵדָה/ הפואמה השלמה
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

הַבּוֹר אוֹ שִׁעוּרִים בִּפְרֵדָה/ הפואמה השלמה

וּכְמוֹ בְּהַפְסָקַת חַשְׁמַל
פָּנָיו כָּבִים, בבת אחת
כּוֹלֵל גּוּמַת הַחֵן. אַתְּ מְגַשֶּׁשֶׁת בּוֹ
כְּמוֹ בְּקִיר

אַחַר כָּךְ תְּנוּעוֹתיו

נִרְפּוֹת: יָדוֹ, שְׂפָתָיו (הַנְּשִׁיקוֹת)
וְאֵיבָרוֹ.

מִשֶּׁקַע הַצַּוָּאר, שקֹדֶם, לְפָנִים
הָיָה מוּצָף בְּאַהֲבָה
דּוֹלֵף הִסּוּס
הָרֹךְ הוֹפֵךְ לְאֶבֶן, שֶׁמֶשׁ לְכוֹכָב
נוֹפֵל. וְאָז תָּבוֹאנָה הַמִּלִּים, תִּרְאִי, אֲנִי,
הַזְּמַן, הַבּוֹר, בָּרֶוַח בֵּין הָאַז וְהָעַכְשָׁו
נִדְחֶקֶת בֶּהָלָה, אַתְּ מְבִינָה מָה הוּא אוֹמֵר
אֲבָל אַף פַּעַם לֹא

*
וְהוּא נוֹתֵן לָךְ בּוֹר
מַתְּנַת פְּרִידָה
וְאַתְּ לוֹקַחַת. לֹא יוֹדַעַת
מָה עוֹשִׂים אִתּוֹ
אֲבָל
גַּם בּוֹר זֶה מַשֶּׁהוּ

יָמִים שְׁלֵמִים אַתְּ מַחֲזִיקָה
בַּכֹּבֶד הַשָּׁחֹר הַזֶּה
וְכוֹאֲבוֹת לָךְ הַיָּדַיִם

הַמַּחְשָׁבוֹת הֵן מַעְדֵּר

בְּפִתוּלֵי הַמִיַאלִין צוֹמְחוֹת לָךְ יַבָּלוֹת

*

וּבַלֵּילוֹת סְבַךְ הָרָקִיעַ
מִתְחַבֵּט בְּכוֹכָבִים
הַבּוֹר בְּזִכְרוֹנוֹת
בְּסֻכָּרִיּוֹת גֶּרְמָנִיוֹת שֶׁהֶעֱבַרְתּ מִפִּיךְ
לְפִיו, וּבַסִּימְפוֹנְיָה הַבִּלְתִּי גְּמוּרָה
שֶׁהוּא צָרַב עַל סְלִיל
פְּגִישָׁה מִקְרִית בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת (אַתְּ שָׁכַחַתְּ מְעִיל, אָז זְרוֹעוֹתָיו
הִפְשִׁילוּ אֶת הַקֹּר,

עַד שֶׁבָּעַרְתְּ מֵרֹב)
בְּמַעֲלֵה הָעַקְרַבִּים אִבַּדְתְּ טַבַּעַת
הוּא מָצָא אוֹתָהּ
וּבַשְּׁמוּרוֹת, בְּתוֹךְ הַמַּעְיָן כְּשֶׁקַּיץ בֵּינֵיכֶם
וּבְאַחַד עָשָׂר בְּמֶרְץ רַאִיתֶם
מַלְאָכִים בִּשְׁמֵי חֵיפָה
עוֹלִים וְיוֹרְדִים
בְּתוֹךְ בּוּעוֹת זְכוּכִית
פַּחַדְתֶּם שֶׁיִּפְּלוּ לַיָּם, תְּלוּשֵׁי
שְׂפָתַיִם, אֶת הַדָּם
כְּשֶׁהָאִפּוּק הָיָה מָעַל לְכֹחֲכֶם
וּשְׁאָר הַזִיוּנִים
בְּהַמְרָאוֹת נִדְמֶה הָיָה שֶׁהָאֲוִיר
גָּדוּשׁ מוֹלֵקוּלוֹת חוֹלְמוֹת

*

אֲבָל לִפְנֵי הַבּוֹר
הָיוּ גַּם וִויכּוּחִים
הוּא יָכֹל הָיָה מְעַט
הוּא לֹא הָיָה יָכֹל
אַתְּ הָיִית רַכָּה מִידַּי
וְלִפְעָמִים נִרְדַּמְתְּ אֶצְלוֹ כְּמוֹ בַּת יָם
בַּחוֹל. הֵנַקְתְּ אוֹתוֹ חלב זָהָב
לַמְרוֹת
שֶׁכָּאֲבוּ לָךְ הַפְּטָמוֹת

*
גַּעְגּוּעִים הֵם
רְסִיסֵי זְכוּכִית מְפֻזָּרִים עַל הָרִצְפָּה
אַתְּ יְחֵפָה

וְהוּא עָזַב, לָקַח אִתּוֹ אֶת הַיָּעֶה

*

פְּרֵדָה הִיא שַׂעֲרָה
שֶׁהִתְפַּצְּלָה
לִשְׁנֵי קְצָווֹת שְׂרוּפִים.

(אַחֲרֵי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים שֶׁל קַיִץ.)

*

לְמָחֳרָת אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת סִילְבְיַה
מִתְהַלֶּכֶת סִילְבְיַה, בְצַהֲרֵי חֲצוֹת נִפְקֶדֶת
סִילְבְיַה שׁוּב חוֹזֶרֶת סִילְבְיַה
הַבּוֹר נִרְעַשׁ פַּעֲמוֹנֵי זְכוּכִית
וְשׁוּב הָרְסִיסִים (גַּם בַּקְּצָווֹת)

ועִנְבָּלי מַתֶּכֶת חֲלוּדִים
אַתְּ מְהַרְהֶרֶת סִילְבְיַה, לֹא יוֹצֵאת וְלֹא
נִכְנֶסֶת, מַרְעִידָה בְּעֵט נוֹבֵעַ סִילְבְיַה
רַק כּוֹתֶבֶת סִילְבְיַה סִילְבְיַה
עַד שֶׁאִמֵּךְ מוֹשָׁה אוֹתָךְ
מֵהַתַּחְתִּית

*

וּכְבָר יָמִים אַתְּ מַרְגִּישָׁה שְׁטוּחָה
כְּמוֹ הָרִצְפָּה מִתַּחַת לַמִּטָּה, אִם יְחַפְּשׂוּ בָּךְ
יִמְצְאוּ פְּקַעוֹת אָבָק שֶׁלֹּא טֻטְאוּ
וַחֲלוֹמוֹת רָפִים שֶׁנִּדְחֲקוּ תַּחַת פִּנּוֹת רַגְלַיִך
קֹּר נִלְפַּת לְעוֹר הַלֵּב שֶׁלָּךְ כְּמוֹ עֲלוּקָה
כְּבָר סוֹף אֱלוּל אֲבָל אֶצְלֵךְ עוֹד חֹרֶף

*

כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ קְצָר רוֹאִי, כִּפְנֵי הָעֵץ שֶׁסְּתָו
עֲלָיו. כְּמוֹ צִפּוֹר מְבוֹהֲלַה
כְּמוֹ אַחֲרִית מַכָּה אוֹ צְעָקָה
(רָאִיתִי פַּעַם שְׂדֵה קוֹצִים שֶׁהִשְׁתּוֹקֵק
פְּקַעוֹת שֶׁל חָצָבִים) כְּמוֹ יֶלֶד
שֶׁרוֹצֶה לְהִתְלַבֵד
כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁחֶרֶף הַמִּלִּים הַהֲמוּמוֹת
אֵינָהּ כּוֹתֶבֶת כְּלוּם

*

בְּעֶרֶב חַג שֵׁנִי, כְּשֶׁהַבְּדִידוּת מֻקְצֵית
נִשְׁבַּרְתְ וְהִתְקַשַּׁרְתְּ אֵלָיו
הוּא לֹא עָנָה
אוֹ שֶׁעָנָה וְלֹא אָמַר דָּבָר
אוֹ שֶׁאָמַר: גַּם לִי
יַשַׁבְתֶּם מֵעֶבְרֵי הַקַּו
כָּל אֶחָד בְּתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁלּוֹ
כְּמוֹ שְׁנֵי הֲרֵי אֲוִיר מְנֻתַקִים

*

נַפְשֵׁךְ מוּגֶפֶת בִּכְבֵדוּת. קִפְלֵי הַחֹשֶׁךְ מַגִּיעִים עַד לָרִצְפָּה וְגַם בַּקַּיִץ
תַּעֲרֹבֶת שֶׁל טִפּוֹת וּבֹץ נִקְוֵוית בִּמְסִלּוֹת הָעַיִן,
בְּיוֹם הֻלַּדְתְּך נוֹקֵשׁ הָאוֹר וּמִסְתַּלֵּק, כְּמוֹ יֶלֶד מְחֻצָּף
טְבִיעוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו מְצַחְקְקוֹת עַל הַזְּגוּגִית
אַתְּ מְחַכָּה לַגֶּבֶר שֶׁיִּמְצָא בָּךְ תְּרִיס
*

וְאַתְּ רוֹאָה מִינֵי פַּרְפֵּרַאִים, פְּרוּקֵי רַגְלַיִם, פֶּרֶא הַשִּׂיחִים עַל הֶהָרִים, אֵין סוֹף לתְּאוּצַת הָרוּחַ, סִימָנִים שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת בְּמֶרְחָב הַיָּם עַד יָם, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה גַּלִּים נִשְׁנִים וּדְּיוּנוֹת חוֹל וּבִתְרוֹנוֹת סְלָעִים וַאֲבָנִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חָלָב יָרֵחַ זַךְ נִשְׁפַּךְ, כּוֹכְבֵי הָלֶכֶת, רְבָבוֹת שְׁמָשׁוֹת וְתוֹעָפוֹת הָעֲנָנִים וְהַשָּׁמַיִם כֹּה רַבִּים וְעוֹד הוֹלְכִים נֶאֱסָפִים זֶה עַל פְּנֵי זֶה וְעַל פְּנֵי זֶה וְאַתְּ חוֹשֶׁבֶת אֱלֹהִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יֵשׁ בָּעוֹלָם
וְגֶבֶר רַק אֶחָד.

*

זְמַן לֹא מְרַפֵּא דָּבָר, כִּי זְמַן הוּא כְּמוֹ
חַיְדַּק. סְפִירָה גְּבוֹהָה
מוֹרָה עַל עֲכִירוּת, הֵגְיֵינָה נְמוּכָה
שֶׁל קְרוּם הַלֵּב
וְכִי חַיַּיִךְ בְּסִכּוּן

מַדְגֵרַת נַפְשֵׁךְ פּוֹרַחַת וְעוֹלָה.
גַּם שְׁנוֹת פֵּנִיצִילִין גְּדוּשׁוֹת
לֹא יָשִׁיבוּ לָךְ אוֹתוֹ
*

שָׁאַלְתְּ אֶת הַדָּגִים אִם
תַּחְזֵרוּ, וְהֵם
כְּמוֹ דָּגִים
שָׁתְקוּ
אֲבָל בְּהִשְׁתַּקְּפוּת הַמַּיִם
אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא לִרְאוֹת
שְׁני פִּיּוֹת אִלְּמִים
קְרֵבִים לִנְשִׁיקָה

*

וּבַלֵּילוֹת הָהֵם הִתְפּוֹרְרָה הַלְּבָנָה בָּרָד שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת מְעֻלָּפוֹת מִקֹּר כִּסָּה אֶת פְּנֵי הַלֵּב וּבַיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה זָרְחָה הַנֶּפֶשׁ בֵּין גְבָעוֹת הַגּוּף מַפָּל קָרְנֵיהַּ הִשְׁתַּפֵּךְ בְּעֹמֶק יְרֵכַיך אֶצְבְּעוֹתֶיו כְּמוֹ שִׂיחִי הַרְדּוּף רָכְנוּ מֵהַגָּדוֹת, והוא אָמַר: מָה שֶׁלֹּא הוֹרֵג אוֹתָךְ, יַצְלִיחַ לְחַשֵּׁל אוֹתָךְ, ואת אָמַרְתּ: מָה שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתִי יַצְלִיחַ לַהֲרֹג

*

וְאֵיכְשֶׁהוּ יָצָא שֶׁאֵין לָכם תְּמוּנוֹת מְשֻׁתָּפוֹת
(הַמַּצְלֵמָה שָׁבְקָה כְּשֶׁתִּעַדְתם מַלְאָכִים
מִתְגּוֹשְׁשִׁים בַּחוֹל כְּמוֹ סַרְטָנִים)
כָּךְ שֶׁנּוֹתְרוּ רַק זִכְרוֹנוֹת שְׂרוּפִים
וְחֶדֶר חֹשֶׁךְ

*

(הִנֵּה בַּעֲלַת הַחֲלוֹמוֹת)
קוֹלֵךְ עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַבּוֹר
פָּעוּר וּמִתְרַחֵב כְּמוֹ אִישׁוֹן בַּחֲשֵׁיכָה
וְאַתְּ זוֹכֶרֶת: לֹא הָיָה מִי שֶׁיַּצִּיל אוֹתָךְ
מִמֵּךְ, שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל חֹרֶף נִטְרְקוּ
וּבַשָּׂדוֹת סְבִיבֵךְ חִזֵר אָבִיב
עַל הַפְּתָחִים
כְּשֶׁעֶשֶׂב הַחִטָּה הֵחֵל לִצְמֹחַ שׁוּב
נַהוּ דְּבוֹרִים וְהֶאֱבִיקוּ סַבְיוֹנִים
אֵצֶל נַפְשֵׁךְ נָשְׁפָה הַיְּדִיעָה
טָרֹף טוֹרְפָהּ הָאַהֲבָה

*

אַתְּ יְשֵׁנָה וּמִתְעוֹרֶרֶת
לְיָדֵךְ שׁוֹכֵב הַגֶּבֶר שֶׁפָּגַשְׁתְּ אֶתְמוֹל
בְּלֵב הַמּוּעָקָה,
אַתְּ מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ, כְּמוֹ בַּתְּמוּנָה
עַל קִיר מוּזֵאוֹן
מִמֶּרְחָק זָהִיר וּבִפְלִיאָה,
כְּשֶׁהוּא לוֹבֵשׁ אֶת תַּחְתּוֹניו אַתְּ
מִתְכּוֹפֶפֶת
מִתְקָרֶבֶת לַפִּנָּה הַיְּמָנִית
כְּדֵי לִלְמֹד מָה שְׁמוֹ וְגַם
מָתַי קָרָה כָּל זֶה

*

עוֹד שָׁנָה קְרֵבָה עַל קְצוֹת הַבְּהוֹנוֹת, נְקִישׁתָהּ בַּדֶּלֶת – נְקִישׁוֹת
מַחְשְׁבוֹתַי: הַבּוֹר – אִם אַשְׁאִירוֹ בַּחוּץ, לְאָן יֵלֵךְ

וְאִם יַחְלִיט לְהִכָּנֵס, וַדַּאי יוֹתִיר כְּתָמִים עַל הָרִצְפָּה,
יאכַל אֶת כָּל הַתַּפּוּחִים, יסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן אֲשֶׁר פּוֹנֶה

אֶל הַמִּרְפֶּסֶת בְּלִי רְשׁוּת. כַּמָּה זְמַן עוד יחַכֶּה? אוּלַי לְפֶתַע יַעֲמִיק?
הָעֲיֵיפוּת פּוֹכֶרֶת בְּין אֶצְבְּעוֹתַי, לִבִּי הוֹלֵם כְּמוֹ אֶגְרוֹף.

 

*
יְמֵי דַּחְפּוֹר קוֹרִים
מֵעֵת לְעֵת, (תִּתְכּוֹנְנִי) כְּשֶׁגַּלְגַּל הַתַּחֲנוֹת
נוֹפֵל עַל קוֹל הַמּוּזִיקָה וְשׁוּבּרְט
מַעְתִּיק פִּסָּה מִנִּשְׁמָתֵךְ, בְּאֹדֶם הַמַּכְתֵּשׁ
כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁיִּמְצָא אוֹתָךְ
וְאַתְּ יוֹדַעַת: כָּל אֲשֶׁר אָבַד
אָבַד
כְּשֶׁמַּלְאָכִים שְׂרוּעִים עַל מַחְצָלוֹת הַיָּם
כִּמְבַקְּשִׁים לְהִשְׁתַּזֵּף

וְאִישׁ לֹא מִתְפַּעֵם
כְּשֶׁגֶּבֶר (אִישׁ בְּלִי שֵׁם) סוֹגֵר
אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת

*

יָמִים דְּלוּקִים כְּמוֹ מְדוּרוֹת קְטַנּוֹת עַל לוּחַ הַשָּׁנָה וְגַם הַבּוֹר מַתְחִיל לְהִתַּמֵּר עַכְשָׁו כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם מֻטָּלִים עָלַיִךְ בִּתְנוּפָה, כְּמוֹ יְרִיעַת כִּבּוּי, אֵין שׁוּם מָנוֹס אֶלָּא לְהֵאָחֵז בְּיַד הַגֶּבֶר שֶׁעוֹמֵד עַל הַגָּדָה

וְהִנֵּה, הוּא רוֹחֵץ אוֹתָךְ וּמְסָרֵק, נוֹעֵץ חֲבַצָּלוֹת בְּטָבּוּרֵך, טִיפִּין טִיפִּין

שָׁדַיִךְ נוֹצְצִים כְּמוֹ תַּפּוּחִים אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם, שְׂמָחוֹת צָצוֹת סְבִיבֵךְ כְּמוֹ פִּטְרִיּוֹת
*

כְּכָל שֶׁהַשָּׁנִים נוֹקְפוֹת הַבּוֹר
הוֹלֵךְ וּמִתְכַּוֵּץ, לְחֹר זָעִיר, לִנְקֻדָּה שְׁחוֹרָה
עַל לֶחִי עָבָרֵךְ
ויוֹם אֶחָד בְּאֶמְצַע כְּלוּם
אַתְּ קָמָה מֵעַצְמֵךְ, לְפֶתַע
מְאֻשֶּׁרֶת כְּמוֹ מִישׁוֹר

4 תגובות

  1. נפלא.
    תודה על דרך הפרידה.
    כי חיתוך חד כתער תמיד חד כתער

  2. סיון ון דר פלאס

    איריס, איך שאת טווה מילים לאריג קסמים מרהיב, וכל מי שנוגעת בשוליו מרגישה כאלו נטווה מחוטיה שלה

  3. איריס אליה כהן

    תודה עמוקה סיון יקרה על חסד קריאותייך

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן