בַּחֲלוֹמִי חוֹזֵר אֵלַי הַבַּיִת
כְּמוֹ חָתוּל אוֹ כֶּלֶב
שֶׁאָבַד, סְתָם
הִתְרַחֵק
בְּלִי כַּוָּנָה לִבְרֹחַ
אֲנִי רוֹכֶנֶת אֶל הַדֶּשֶׁא, מְלַטֶּפֶת
אֶת הַשְּׁבִיל אֲשֶׁר סָלַל אָבִי בְּמוֹ יָדָיו
בָּרֶקַע נְבִיחוֹת תַּפּוּז וְאֶשְׁכּוֹלִית
זְנָב הַשֶּׁסֶק מְכַשְׁכֵּשׁ כְּשֶׁאֲנִי
אוֹסֶפֶת אֶת גּוּפוֹ
אֵלַי, לוֹחֶשֶׁת אֶל אָזְנֵי
חַלּוֹנוֹתָיו (תָּמִיד הָיוּ פְּתוּחִים
כְּדֵי שֶׁנַּקְשִׁיב אֶל הָעוֹלָם):
"בַּיִת טוֹב אַתָּה
בַּיִת טוֹב
אֲנִי יוֹדַעַת
שֶׁבִּכְלָל לֹּא הִתְכַּוַּנְתָּ
לְהַשְׁאִיר אוֹתִי לְבַד."
שחרחורת