בְּיַלְדוּתִי אָסַפְתִּי מַפִּיוֹת, צְדָפִים
מִכְתָבִיוֹת, בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שְׁלַב
גַּם תּוֹלַעֵי מֶשִׁי. (חָלַמְתִּי
לְהִתְעַשֵּׁר מִצְּעִיפִים תּוֹצֶרֶת יָד)
עֲטִיפוֹת שֶׁל מַסְטִיקִים
רְדִידִים כּסּוּפִים שֶׁל קְרֵמְבּוֹ
אֲבָל כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ אֶלָּא
מִן צִפִּיָּה רַבַּת שָׁנִים
לַגֶּבֶר הָאֶחָד
שֶׁיֶּאֱסֹף
אוֹתִי
*
(עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁחִבּוּק קָצָר
הוּא סוּג שֶׁל הַמְחָאָה שְׁמֵנָה
לְלֹא כִּסּוּי.)
*
אֲנִי נִזְכֶּרֶת: הָיָה לִי פַּעַם יֶלֶד
(בַּגַּן הַמְּיֻחָד שֶׁבּוֹ אֲנִי עוֹבֶדֶת)
שֶׁנָּהַג לִתְפֹּס כָּרִית קְטַנָּה וַאֲפֹרָה
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁנִּכְנָס לַגַּן
וּלְאַמְּצָהּ אֵלָיו עַד
שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם
אַחֲרֵי שָׁנִים פָּגַשְׁתִּיו
בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב
יָדָיו רֵיקוֹת
חָשַׁבְתִּי, אֵין מַכְמִיר מִיֶּלֶד
בְּלִי חִבּוּק
*
יָדֶיךָ נוֹעֲדוּ לִרְעוֹשׁ בְּתוֹךְ גּוּפִי
(תְּדַמְיֵן שֶׁאֲנִי אֲדָמָה וְאַתָּה
צָרִיךְ לָלֶכֶת)
יָדֶיךָ נוֹעֲדוּ לְדַבֵּר אִתִּי וּלְהַמְתִּיק
לִנְשֹׁךְ וּלְנַשֵּׁק
*
נִדְמֶה לִי שֶׁהָיָה זֶה זַךְ שֶׁהִתְבַּלְבֵּל:
כִּי אֲנִי רוֹצָה תָּמִיד יָדַיִם