אֲנִי רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ אֵיךְ נָהַג אָבִי
לְהִתְכּוֹפף לְמַרְגְּלוֹת אִמִּי
בְּכַף יָדוֹ תְּלוּלִית וֶלְוֶטָה
וְאֵיךְ עִסָּה בְּרֹךְ
אֶת קַרְסֹלָהּ
אֲשֶׁר מֵעֵת לְעֵת
נִרְדַּם
עַד הַיּוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, כְּחֶרֶק מֵת
שֶׁרוֹחַשׁוֹת בּוֹ נְמָלִים