אֲנִי הוֹלֶכֶת אַחֲרַיִךְ
בֵּין שְׁבִילֵי הָאַלוֹנִים וּכְלִיל
הַחֹרֶשׁ, הַיּוֹרֶה נוֹתָר תָּלוּי עַל עֵירֹמַם
כְּמוֹ אַהֲבָה אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה
בַּסָפְלוּלִים נִקְווּ הַמַּיִם
הַסָּגֹל הָפַךְ אָפֹר, רָאִינוּ כִּי
תְּשׁוּקַת הָאֲבָנִים רַכָּה וּרְטֻבָּה מְאֹד
אַתְּ יוֹדַעַת אֶת הַוָּאדִי
כְּמוֹ חֲלוֹמוֹתַי
אַתְּ יוֹרֶדֶת אֶל חֲלוֹמוֹתַי
בִּישִׁיבָה, פֶּן אַחְלִיק
שְׁתֵּינוּ מִתְנָשׁמוֹת בָּעֲלִיָּה
כְּמוֹ תִּנְשָׁמוֹת
אַתְּ תָּמִיד רוֹאָה לְמֵרָחוֹק
תֵּדְעִי, לָאַחֲרוֹנָה סִּגְּלוּ פָּנַי
צוּרָה שֶׁל לֵב
שחרחורת