בָּעֵת הַהִיא דָּלְפָה
יְרוּשָׁלַיִם מִן הַחַלּוֹנוֹת
הַחֹרֶף, גְּבָה קוֹמָה וּבַעַל גּוּף,
שׁוּב וְשׁוּב
נֶחְבָּט בְסַף הַדֶּלֶת
פְּחָדִים הִלְבִּינוּ כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג שֶׁאִחֵר לָבוֹא
השְׁקֵדִיּות קָפְאוּ, אֲך הֶבֶל פְּרִיחתָן שִׁמֵּשׁ
מָקוֹר לְנֶחָמָה
שְׂמִיכַת נָמֵר טָרְפָה
אֶת כָּל הַקֻּשִׁיוֹת וְאֶת הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁקִּבַּלְתִּי
מֵאִמִּי (אֶת בֶּהָלוֹת קוֹלָהּ אֲנִי
שׁוֹמַעַת עַד הַיּוֹם)
בְּלַהַט הַמִּטָּה שָׁכַב בֵּינֵינוּ
אַהֲרֹן בָּרָק וְסֵדֶר דִּין (כֶּרֶךְ ב')
וְסֵפֶר אֲנָטוֹמְיָה שֶׁהִצִּיג כֵּיצַד
נִרְאֶה אָדָם שָׁלֵם
לִפְנֵי פִּיצוּץ
הַיֵּאוּשׁ שֶׁנֶּעֱרַם
לְגֹבַהּ רַב כִּסָּה אֶת כָּל הָאַהֲבָה
שֶׁלֹּא יָדְעָה מָנוֹחַ