שחרחורת סופרת ומשוררת

            ב"עכבר העיר" התפרסמה, אתמול, כתבה של אלי אליהו, על אניד בלייטון, http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1045,209,55993,.aspx, שהיא הסופרת שכתבה את הילדות שלי, פחות או יותר. (יותר או יותר, אם להודות באמת) ולא יכולתי שלא להיזכר באין סוף חבורות הבלשים בלי הכלב שהקמנו, חמש ילדות תמות ודי טיפשות, בהשפעת ספריה. אין סוף, בחיי. אבל הייתה לנו חבורה אחת, מיתולוגית. (איזה חבורה? ...

  דימויים מתוך הספר, והטריילר לספר "מכתוב". עבודה משותפת של לילך הברמן ושלי.  

    זה היה יורה מטורף. צרורות של גשם. הפצצה. הפגזה אַקְוַולֵרִית. תוך שניות המרפסת מוצפת. משהו שלא מהעולם הזה, ואני יוצאת החוצה, ומבינה שהמרזבים סתומים, (תמיד בגשם הראשון בורח להם השכל), ועוד אני מדשדשת אליהם בניסיון לשחרר אותם טיפ טיפה, אני רואה שהסלון מקבל צורה של ימה קטנה, ואפשר לשוט אל אגם המטבח על גב אחד הכיסאות, כמו בסרטים המצוירים, וכבר ...

         אני מחכה לרכבת לחיפה, אחרי ההשקה של אורה ניזר ל משחקים בחצר הפנימית. היה כל כך מרגש לראות את אורה ביום חגה. הייתי בין הראשונים שהגיעו, וראיתי אנשים שנכנסו, וסיפרו לאורה שהגיעו להשקה מבלי להכיר אותה באופן אישי, הם פשוט נתקלו בשירים שלה, שפורסמו בעבר, והתחברו אליהם מאד, בדיוק כמוני, ובאו כי רצו עוד מזה. ואורה התרגשה כל ...

      גולדהרט הדף את הדלת בכוח רב, אולי אפילו מוגזם. היה לו עניין עם דלתות. הוא מצא אותן ווכחניות ועקשניות, לא פחות מאשתו. הפעם פגעה הדלת בדלפק הכניסה, והאגרטל הגבוה, בתוכו כמה גרברות כמושות, נשמט אל הרצפה והתנפץ. ריח המים הבאושים שעמדו באגרטל וקול רסיסי הזכוכית הנגרסים אל הסוליות ליווה את כניסתו אל אולם חדר הכושר, שעמד בשיממונו.  ...