נוית בראל, מתוך 'ממש' (עם עובד, 2011) המוטו של 'גלבי', ספר הפרוזה החדש שלי, שיצא בקרוב, אם ירצו אלוהי העצים, הספרים והשמים, בידיעות ספרים.   .

שׁוּב אֲנִי בְּמִסְדְּרוֹן אֲוִיר צֶמֶד דַּלְתוֹתָיו פְּרוּצוֹת לָרוּחַ צְהֹב הַחֲדָרִים מִקִּיר לְקִיר מָתוּחַ סֶבֶל דַּק מַכְמִיר כְּמוֹ עֹנִי מִישֶׁהוּ הֵגִּיף אֶת כָּל הַצִּפֳּרִים וְגַם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נְעוּלַת כְּנָפַיִם  

  הָרֹךְ אֵינוֹ אֶלָּא תְּשׁוּקַת הָעוֹר לִבְעֹר אַבְנֵי הַגּוּף הַנִּדְהָמוֹת מֵחֹם עַיִן תַּחַת עַיִן, פֶּה כְּנֶגֶד פֶּה וּמָה רָצִיתְ יוֹתֵר מִזֶּה? בְּחִלּוּפִי הָאֵשׁ הַנְּשִׁימוֹת הֵן עֲרְמוֹנִים נַפְשִׁי גַּחֶלֶת בִּמְדוּרָת יָדְךָ אֲפִלּוּ לֵב יָכֹל לָזוּז מֵהַמָּקוֹם כְּשֶׁמְּלַטְּפִים אוֹתו      

  וּמָה עוֹשֶׂה הַהַר בָּעֵת הַזּוֹ? מוֹשִׁיט יָדָיו אֶל הַחוֹלְמִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים אֵלָיו   וּמָה עוֹשֶׂה הָעֵץ? הוּא מִתְקַהֵל אֶל חֲבֵרָיו, הַיֹּבֶשׁ כְּמוֹ כְּנִימוֹת מְכַרְסְמוֹת בְּעֲלְעַלַיו   הַיָּם שׁוֹתֵק. (כִּי מָה יוֹעִילוּ דִּבּוּרִים?) הַחוֹל סוֹפֵחַ אֶת הַמְּלִיחוּת בְּשֶׁקֶט מְאֻפָּק כְּמוֹ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת עִם הָעַצְבוּת הַזֹּאת   וּמָה עוֹשִׂים שָׁמַיִם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וּבַזְּמַן הַזֶּה כְּשֶׁכָּל הַצִּפֳּרִים מִתְכָּחֲשוֹת וְהָאֲוִיר ...

הַתִּקְרָה שָׁמְרָה עַל גּוֹבְהָהּ, החֲדָרִים עַל רוֹחְבָּם, הַסַּפּוֹת, הַשֻּׁלְחָן, הַשִּׁדָּה מוּנָחִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֶת הַתְּמוּנוֹת לֹא הֵזַזְנוּ שָׁנִים מֵחַלּוֹן הַמִּטְבָּח אוֹתָם הַשָּׁמַיִם קְרוֹבִים וְהַתְּכֵלֶת רַכָּה הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, כָּרָגִיל, אֶל הַגַּן צֵל הָאֱגוֹז נוֹפֵל עַל אוֹתָן שׁוֹשַׁנִים, עַנְפֵי הַתַּפּוּחַ, תִּפְרַעָת הַגֶּפֶן נוֹתְרוּ כְּמוֹת שֶׁהֵם אֶל תּוֹךְ הַמִּרְפֶּסֶת נִגָּר הַכַּרְמֶל הַמֻּכָּר וְרַק יְלָדֵינוּ הַלְּכוּ וְגָדְלוּ גָּדְלוּ וְהָלְכוּ אֶל עַצְמָם הַחוֹלֵף בָּר חַלוֹף, ...

"אַתְּ מַאֲמִינָה בֶּאֱלֹהִים?" (בני אָסַף, בן 6, ֵֹׁעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים תשע"ה) אֲנִי מַאֲמִינָה בֶּאֱלֹהֵי גַּרְגֵר רִמּוֹן אֶחָד הַמְּמָאֵן לְהִבַתֵק מִן הַקְּלִפָּה, בֶּאֱלֹהֵי הַגַּלְעִינִים הַמֻכְמַנִים בִּבְשָׂר הַפְּרִי, בֶּאֱלֹהֵי הָעֶשֶׂב הַשּׁוֹטֶה וְהַחִטָּה, בֶּאֱלֹהֵי הַתְּאֵנִים, פְּרִיחַת הַתַּפּוּחִים בַּגַּן, בֶּאֱלֹהֵי הָאֲדָמָה עָצְמָה הַחֲמִימָה, הָאַכְזָרִית, בֶּאֱלֹהֵי הָרוּחַ, הָאֲוִיר, בֶּאֱלֹהֵי הַקֹּר שֶׁבָּא פִּתְאֹם (תּוּכַל לִסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן?) וּשְׁמֵי הָעֲנָנִים הַמִּשְׁתַּנִּים בֶּאֱלֹהֵי הַתֹּם, הטּוֹב, הָרַע, בֶּאֱלֹהֵי הַמְּכֹעָר ...

  בסדנא הנפלאה של הדס גלעד

וּלְעִתִּים אִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף יְלָדֶיהָ הַקְּטַנִּים: תְּלָאוֹת יְּקִיצָתם בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן וַעֲרֵימַת כְּרִיכִים גְּבוֹהָה פֵּרוֹת עוֹנָה שֶׁנֵּחתכִים פְּלַחִים פְּלַחִים, הִיא סָךְ צַעֲדֵיהֶם עַל שְׂפַת הַכְּבִישׁ וְאֵיךְ נוֹפֵל הַשֶּׁמֶשׁ עַל עָרְפָּם בְּהַמְתִינַם בַּתַּחֲנָה, הִיא עֹל הַשִּׁעוּרִים הַנָּח כָּבֵד עַל הָרִיסִים כְּמוֹ יַלְקוּט עַל גַּב פָּעוּט כְּשֶׁהֵם שָׁבִים מִבֵּית הַסֵּפֶר הִיא הַסָּעוֹת לַחוּג, מוֹנִית שֵׁרוּת הִיא גַּם קְרִיאוֹת עִידוּד מִן ...