ארכיון כותב: איריס אליה כהן

גרמניה – יוון – ישראל

1. פעם, לפני נסיעת לימודים ארוכה של מוש להיידלברג, הצעתי ברוב טיפשותי שנצטרף אליו, אני והילדים, לשבועיים או יותר. לא זוכרת. זה היה קיץ, ובעיני רוחי הייתה גרמניה מקסימה ומשעשעת מכפי שהיא באמת. מיותר לציין שזו הייתה הצעת פח, כי מה לעזאזל יש לעשות בהיידלברג עם ארבעה ילדים ומיליוני גרמנים? לא משנה. היה באמת נורא, אבל לא זה מה שרציתי ...

קרא עוד »

יומן וורוצלאב/ היום הרביעי

רבים שואלים אותי, איריס, מה את אוכלת בניכר הפולני? (סתם, אף אחד לא שאל, רק אמא שלי, בדקה אם אני יודעת שכבר אפשר לאכול חמץ) אז האמת היא שאני לא אוכלת הרבה, (זה היתרון של ריטריט עצמוני, אני יודעת, למשל, שאם חבילת העוגיות נגמרה, היא נגמרה באופן עצמוני, אני לא יכולה להאשים אף אחד, אז התזונה שלי פה מאד מוקפדת), ...

קרא עוד »

יומן וורוצלאב/ היום הראשון והשני

ומן וורוצלאב/ אני שואלת את דריוס, בעל הדירה, בחור צעיר עם עיניים סיניות אבל אישונים בכחול אפריל פולני, מתי מחשיך כאן. שמונה, הוא אומר, ומוסיף, אני כאן לכל שאלה, אבל הפנים שלו אומרות, אני מקווה שאין לך הרבה. אבל הוא הציע אז אני שואלת, איפה אפשר לרכוש כמה מצרכים, מה פתוח ומה סגור בפסחא, איך עולים פה על החשמלית ואם ...

קרא עוד »

שנתיים לאסון נחל צפית

1. "אמא, מה זה היפותרמיה?" אסף שואל בזמן שהמגבים גורפים מים חומים ועכורים מהשמשה הקדמית. אנחנו בדרך לחוג. ברדיו דיווחים על האסון. "כשהגוף מאבד חום," אני עונה. מתיזה עוד מים על השמשה. שוב מפעילה את המגבים. "לכמה?" לכמה מה?" איבדתי אותו. "כמה מעלות זה היפותרמיה?" "32 אני חושבת." "זה מסוכן?" "כן, מאד." "אי אפשר להעלות להם את החום בחזרה?" הוא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן