החיים הסודיים של אקריות האבק
  • שלומציון קינן

    כותבת.

אלן באדיו

מתוך: מוסף "הארץ"

msnTop = 0if (document.layers) currTop = 100; else currTop = 102;currTop+=msnTop; <!–

–>

var neto_partner = "haaretz";

var neto_prepare_listings = 11;

 Haaretz.com  הפוך לדף הבית   עשה מנוי לעיתון   RSS שירות   14 40   – שעון ישראל: יום שבת י"ט בתשרי תשס"ט,   18.10.2008 
function checkPage(selectedVal)
{
if (document.topForm.searchThis.value==""){
alert("יש להזין מילת חיפוש");
document.forms.topForm.whichSearch.options.value=0;
document.topForm.searchThis.focus();
return false;
}
else if (selectedVal==0){
alert("יש לבחור מנוע חיפוש");
document.topForm.selectSearch.whichSearch.focus();
return false;
}
if(selectedVal==1){
document.TopSearchHasite1.searchWord.value=document.topForm.searchThis.value;
document.forms.TopSearchHasite1.submit()
}
else if(selectedVal==2){
document.topWalla.q.value=document.topForm.searchThis.value;
document.forms.topWalla.submit()
}
else if(selectedVal==3){
document.topGoogleIl.q.value=document.topForm.searchThis.value;
document.forms.topGoogleIl.submit()
}
else if(selectedVal==4){
document.topGoogleCom.q.value=document.topForm.searchThis.value;
document.forms.topGoogleCom.submit()
}
else if(selectedVal==5){
document.topSimpleArcSearch.word.value=document.topForm.searchThis.value;
document.forms.topSimpleArcSearch.submit()
}
document.forms.topForm.whichSearch.options.value=0;
}


חיפוש ב
אתר הארץ
וואלה
google.co.il
google.com
ארכיון הארץ
במנוע חפש

&amp;lt;A HREF="http://dclk.themarker.com/event.ng/Type=click&amp;amp;FlightID=85835&amp;amp;AdID=156699&amp;amp;TargetID=6398&amp;amp;Segments=39,143,584,5965,6319&amp;amp;Targets=7003,8078,6398,6875&amp;amp;Values=25,30,46,50,60,72,86,91,102,110,150,173,309,330,456,486,1116,1137,1168,1174,1204,1205,1207,1257,1266,1267,1357,1449,1598,1619,1638,1716,1745,1759,1761,1762,1774,1791,1792,1893,1896,1922,1955,1960,1977,2049,2086,2127,2206,2216,2253,2254,2268,2274,2336,2342,2403,2537,2565,2577,2583,2647,2718,2977,3192,3194,3344,3347,3406,3628,3880&amp;amp;RawValues=SITEID%2Chaaretz&amp;amp;Redirect=http://www.themarker.com/media07/html/reg2/page.html" target="_blank"&amp;gt;&amp;lt;IMG SRC="http://www.themarker.com/tmc/i/0.gif" WIDTH=135 HEIGHT=49 BORDER=0&amp;gt;&amp;lt;/A&amp;gt;

 
 
חדשות     גלריה         ספורט     ספרים     קפטן אינטרנט         ארכיון     עכבר העיר     TheMarker         זירת התיירות     קניות   
window.google_render_ad();

 
ראיון עם הפילוסוף הצרפתי אלן באדיו
"הבעיה הראשונה שלנו הבוקר, היא הבעיה של אלוהים"
מאת שלומציון קינן
האם הקמת מדינת ישראל היא "אירוע"? ולמה הנאציזם אינו רוע מוחלט? ומהו יחידון? אלן באדיו, המתחרה הרציני היחיד לדרידה ולדלז, מדבר
 
אלן באדיו. "היום תלמדו מה זה להיות אלוהים"
 

זה המשפט הראשון שאומר אלן באדיו כשהוא נכנס לכיתה, שהיא בעצם בקתת עץ באלפים השווייציים, מתנוססת כ-1,500 מטר מעל פי התהום. "האם אלוהים הוא האחר של העולם, או שהעולם הוא האחר של אלוהים?" המתחרה הרציני היחיד שקיים היום לדרידה ולדלז המנוחים, כך מתברר לי בעת הסמינר הזה באלפים, הוא לא אחד שהולך סחור סחור. באדיו מדבר על הדברים עצמם: אמת, אהבה, אלוהים. הוא כותב על הלוח כל מיני משוואות עם סימנים דמויי פרסה וסוגריים מסולסלים ובסופו של דבר מודיע בתרועה: "אלוהים הוא קיום ללא מצב. משהו כמו קומוניזם".

על הכריכה האחורית של אחד מספריו כותב סלאבוי ז"יז"ק: "אלן באדיו הוא החזרה לפילוסופיה". כי אם עד עכשיו היתה לנו פילוסופיה שעוסקת במה שאי אפשר לדבר עליו או שאין טעם לדבר עליו כי הוא לא קיים, בא באדיו ואומר: ישנם דברים. ישנה למשל אמת ומותר גם לשאול מהי. אם בעשרות השנים האחרונות כמעט לא התקיים שיח על מהותם של הדברים, מתוך הנחה פוסט מודרנית שאין יותר דברים, סיפורים או זהויות כי הגענו לקץ ההיסטוריה, באדיו חוזר לדבר על מהויות.

האונטולוגיה (חקר מהות הדברים) שלו מבוססת על המדע הכי טהור שישנו – המתימטיקה, וליתר דיוק – על תורת הקבוצות, המוכיחה בין השאר שכל המספרים מבוססים על אפס. אפשר לומר אם כך, שבניגוד לפילוסופים שטוענים שאי אפשר לומר כלום על לא כלום – לבאדיו יש הרבה מה לומר על הלא כלום. "היום תלמדו איך זה להיות אלוהים", הוא אומר. "תלמדו לברוא משהו מלא-כלום". בסופו של דבר, כל מה שאנחנו לומדים בסמינר זה איך לספור מאחד עד ארבע.

לאחרונה יצא ספרו, "אתיקה: מסה על תודעת הרוע" בעברית, בהוצאת רסלינג, בתרגום עדי אפעל, עם אחרית דבר מאת אלי שיינפלד. "אתיקה" הוא הספר הנמכר ביותר שלו. כמו כל כתביו, הוא כתוב בשפה בהירה ופשוטה. באדיו, יליד 1937, הוא גם משורר, סופר ומחזאי, הוא מרצה ב"קולז" הבינלאומי לפילוסופיה" ומכהן כפרופסור אמריטוס ב"אקול נורמל סופרייר". לרגל צאת ספרו שאלתי אותו כמה שאלות.

שאלה: למה בחרת במתימטיקה?

באדיו: יש סוג של צדק במתימטיקה. אי אפשר להיות פאשיסט במתימטיקה כי היא לא מאפשרת עודפות. יש בה סוג של צניעות. אין שום דבר בקיום של המספרים מלבד בדיוק מספרים. וגם המספרים הם שום דבר בסוגריים.

יש עתיד לפילוסופיה?

באדיו: אני אופטימי, והאופטימיות שלי נובעת מזה שלמרות שהפילוסופיה חולה ואפילו גוססת, העולם זקוק לה יותר משהיא זקוקה לו.

בהצהרת הכוונות של הספר, "אתיקה: מסה על תודעת הרוע", מבטיח באדיו לגאול את המלה "אתיקה" מן המשמעות המהולה, האומללה שהעניק לה העולם המערבי המודרני ולהציע אתיקה חדשה. באדיו פותח בפרדוקס: מצד אחד יש לנו פילוסופיה שגוזרת את מות מושג "האדם" מצד שני – יש לנו אתיקה של "זכויות אדם".

שני הקטבים הללו, אומר באדיו – לא עוזרים לנו לחיות. מצד אחד: אין שום הוכחה לכך שהרעיונות על מות "האדם" עוזרים לנו לפתור את המצב הקיים. מצד אחר, האתיקה של המערב משקפת את האגואיזם של העולם השבע בלבד.

מה היא אתיקה היא כן?

באדיו: כשם שאין אתיקה באופן כללי, או אדם כללי אין גם סובייקט כללי. "מישהו" רואה את עצמו כ"אני" ברגע שבו משהו שמטלטל את כל הווייתו, גורם לו לסוג של אלם, ומאפשר את מעבר האמת דרכו. לנסיבות האלה באדיו קורא אירוע. את החוויות האנושית שבהן יכול להתרחש אירוע הוא מחלק לארבע: מדע, פוליטיקה, אמנות ואהבה. רגע ההתאהבות, המהפיכה הצרפתית, המצאת הסגנון הקלאסי על ידי היידן, המצאת הפיסיקה של גליליאו, המצאת סולם 12 הטונים של שנברג, וגם המהפכה העממית בסין.

למה אהבה היא אחת החוויות האנושיות שאתה מתייחס אליהן ולא דת?

באדיו: באהבה אין שום דבר מיסטי או אירציונלי. היא מבנה אקזיסטנציליסטי למחשבותיהם של שניים, היא חווייה אינטימית של שוני.

האם הקמת המדינה הציונית היא אירוע?

באדיו: הקמת המדינה הציונית היא מציאות רבת פנים ומורכבת. מצד אחד, מדובר באירוע שהוא חלק מאירוע גדול יותר: זה של המהפיכות הגדולות והרעיונות של הקמת חברה חדשה לגמרי. מצד שני מדובר באנטי-אירוע שהוא חלק מאנטי-אירוע רחב יותר: זה של הקולוניאליזם והכיבוש האירופאי הברוטלי של ארצות שהיו שייכות לאנשים ולעמים אחרים. היצירה הזאת של מדינת ישראל, היא תערובת מיוחדת במינה של מהפכנות וריאקציה, של שחרור ודיכוי. המדינה הציונית צריכה להחזיר לעצמה את מה שהיה בה צודק וחדש, לשוב ולהיות המדינה הכי פחות דתית והכי פחות לאומנית, הכי אוניוורסלית מכולן. ישראל צריכה להכיר בחלק הפלשתיני שבה כחלק ממנה עצמה. אם היא תנסה למקם את החלק הפלשתיני שבה מחוץ לה, היא תחזק את היסודות האפלים, הקולוניאליסטיים והגזעניים שבה.

אז הפתרון שלך למזרח התיכון הוא…?

באדיו: כמובן, מה שאני אומר על הישראלים נכון גם לגבי הפלשתינאים. הטרוריזם שמחלחל דרך המלה ערבי או מוסלמי, מקביל לגזענות הצבאית שמאחורי המלה יהודי. נוסף לכך, אנחנו מכירים את שיתוף הפעולה ההיסטורי בין החמאס לשירות החשאי הישראלי. הכוחות המקבילים האלה יוצרים סוג של חלוקת כוח, חלוקה של השפעה וקיום. כנגד זה צריך ליצור שותפות גורל היסטורית בין הפלשתינאים והישראלים שתתקיים באופן בסיסי על אותה אדמה. לקיומה של פלשתין (או כל שם אחר שייבחר) דמוקרטית וחילונית, שבה השמות יהודי וערבי יהיו שמות של בני אדם באותו מקום, שמות לשלום, תהיה השפעה עצומה על המחשבה ועל הפוליטיקה. היא תטלטל את כל המזרח התיכון.

אחרי שהבנו מה זו אמת, אפשר להכניס לתמונה את הרוע כצדה האפל של האמת. הרוע כפרוורסיה של האמת. אם ישנה אמת קיים גם הפיתוי לבגוד בה: להרוס קשר אהבה בגלל איזו תשוקה אחרת הגוררת אותנו לוותר על מהלך פוליטי מפני שמישהו מבטיח לנו תגובה צבאית. כדי להישאר נאמן לאמת (הגדרת ה"טוב" על פי באדיו) דרוש אומץ. הרוע הוא פשוט הוויתור עליה.

כשאנחנו מניחים שישנו רוע מוחלט, כמו הרוע הנאצי, אנחנו מניחים משהו טרנסצנדנטי. אנחנו מביאים את הרוע הנאצי כדוגמה למשהו שאסור לחזור עליו, משהו שהוא בלתי ניתן לכינוי. אבל אותו דבר שאי אפשר לחזור עליו, הלכה למעשה חוזר כל הזמן. כשאנחנו רואים היטלרים קטנים בכל מקום, אנחנו שוכחים שהיטלר מת ושמה שאנחנו רואים מולנו הוא רוע ייחודי חדש.

למה בדיוק הנאציזם אינו רוע מוחלט?

באדיו: אם הטוב תמיד מתייחס לתהליך של אמת, תמיד קשור לסיטואציה ייחודית, לא יכול להיות רוע טהור – רוע אל זמני, מכיוון שהרוע תלוי בטוב ולא להפך. הנאציזם קשור לתקופת המהפיכות של המאה העשרים. אין הוא משחק את תפקיד הרוע המוחלט, הבלתי נתפש. בשביל להבין את הרוע הזה צריך להבין את ההיסטוריה המורכבת של המאה העשרים. בשביל להבין את הפוליטיקה הנאצית כגון הפוליטיקה של השמדת יהודי אירופה, צריך להבין בו זמנית את הציונות כפוליטיקה מהפכנית שמטרתה יצירת מדינה יהודית מחוץ לאירופה. אין לשכוח שהרעיון הראשוני של היטלר היה בדיוק זה: לגרש את היהודים מחוץ לאירופה. הוא חשב על מדגסקר… אם לא נבין את הנאציזם כמשהו שנולד מתוך המהפיכה, אם לא נראה את הרוע כמשהו שאירע לאמת, אנחנו נופלים לפטישיזם האפל של הרוע.

באדיו לובש כמעט תמיד לבן ולוקח את החתול שלו בכלוב לכל מקום. אותו חתול, בעקבות האידיאה האפלטונית של החתול מן הסתם, משמש אותו גם כדוגמה למתימטיקה שלו: "הזהות של החתול היא מכלול כל האלמנטים של החתול".

דרך החתול אנחנו לומדים בסמינר גם מה זה יחידון – קבוצה מתימטית של מספר אחד בתוך סוגריים מסולסלים. היחידון של אהבה למשל הוא נישואים, אבל אהבה אמיתית היא ניסיון למצוא משהו שהוא לא בסוגריים. כמו החתול האמיתי. בהמשך משמש גם שפם החתול, התאים שבו, חייו או מותו, כדי להסביר איך דבר מה אמור להיות מבוסס. לפי תורת הקבוצות – למשהו יש בסיס רק אם הוא כולל בתוכו מרכיבים שהם אחרים למהותו השלמה – כמו השפם והחתול, או לבנה ובניין. הנאציזם למשל, אינו מבוסס מפני שאינו כולל בתוכו את האחר שלו, כלומר, את היהודי. החלום של היטלר לטוהר הומוגני הוא חלום ללא תשתית. היהודים הם האחר שלו, אם השמדת את האחר הרסת את התשתית. זהו, בשפתו טרור. השם הראשון שהוא נותן לרוע: טעייה בזיהוי האמת כדבר מוחלט.

מה זה אומר שלמשהו, כמו הנאציזם, אין בסיס?

באדיו: כשמציאות אינה מבוססת, היא יכולה להתקיים רק על ידי הרס משהו אחר. הנאציזם ביקש שלטון בן אלף שנה של הגזע הארי. אבל אין בעולם ארים טהורים. הקיום היחיד של הפרויקט הנאצי היה שלילת מי שאינו ארי. היהודים בראש ובראשונה, אבל גם הצוענים והסלאווים. הפוליטיקה הנאצית כפוליטיקה גזענית היא פוליטיקה של מלחמה אינסופית.

לנאציזם אין בסיס אבל מה בנוגע לבסיס שלנו? מה מקומם של ערבים בעלי אזרחות ישראלית בשאלה "מה זה אומר להיות ישראלי?"

באדיו: אני חושב שישראלים רבים לא רואים שקיומם תלוי בקיומם של הפלשתינאים. ולהפך. אני רוצה לומר, שקיום העם הישראלי לא יכול להישען יותר על המלה "יהודי", גם אם היא נותרת מלה בסיסית באוצר המלים. אני גם לא חושב שקיום הפלשתינאים יכול להיתמך רק במלה "ערבי". מה שיתקיים בעתיד יהיה הזדהות הדדית, ישראלו-פלשתינאית. זו תהיה יצירה. זו תהיה מציאות פרדוקסלית חדשה לגמרי. הניגוד בין היהודי לערבי הוא אמנם עתיק יומין ועקוב מדם, אבל צריך למצוא לשני העמים דרך חדשה שתהיה בעלת עוצמה אוניוורסלית כל כך גדולה, שהיא תפתיע את העולם כולו: צריך למצוא מקום שהוא בו בזמן לגמרי ישראלי ולגמרי פלשתיני. אני לא מאמין ברעיון החלוקה הטריטוריאלית. זה טיפשי בדיוק כמו כמו גבר ואשה שחולקים בית וחוצצים אותו בקיר. מבחינה היסטורית הישראלים והפלשתינאים מאורסים זה לזה. מאורסים באמצעות המלחמות, כמו שגרמניה וצרפת מאורסים זה לזה במלחמה. אבל אני חושב שהאירוסים המדממים שלכם יותר אינטימיים.

ש: מה דעתך על התיאוריה הרווחת כאן, שלפיה הגל האנטי-ישראלי בצרפת הוא אנטישמיות ישנה בשינוי אדרת?

באדיו: מאו צה טונג אמר שבכל מקום, חוץ מאשר במדבר, יש שמאל, ימין ואמצע. את החלוקה הזאת אפשר למצוא כמובן גם בצרפת בנוגע לשאלה הפלשתינית. מיעוט ימני אנטישמי בצרפת משתמש בפעילות הברוטאלית לעתים של מדינת ישראל כדי לתקוף את היהודים. שמאל אמיתי, שחלקו באוכלוסיה גדול בהרבה, תוקף את הפוליטיקה של שרון, בלי לשכוח שכל ההיסטוריה הפוליטית, המדעית והאמנותית שלנו חייבת את קיומה לגאונותם של יהודי אירופה. הדרך הטובה ביותר למחוץ את האנטישמיות היא יצירת סולידריות עם אותם ישראלים שיודעים שיום אחד יצטרכו להפוך את הפלשתינאים לאחים.

 
 

function GetPath22()
{
document.SendArt.pageP.value = window.location;
//alert("document.forms.SendArt.pageP.value"+document.SendArt.pageP.value);
var linkPath = document.SendArt.pageP.value ;
var start = linkPath.substring(0,linkPath.indexOf(";"));
var end = linkPath.substring(linkPath.indexOf("?"),linkPath.length);
if(start != "")
linkPath = start + end;
for(i=0;i<linkPath.length;i++)
{
if(linkPath.charAt(i) == ''&'');
linkPath=linkPath.replace("&","*");
}
document.SendArt.pageP.value = linkPath;
var x=window.open(''/hasite/objects/pages/EMail.jhtml?pageP=''+linkPath,''send'',''toolbar=no,location=no,directories=no,status=no,menubar=no,scrollbars=yes,resizable=yes,width=800,height=600,top=100,left=100'');
}

function defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID){//function to define the contrassID for dclk
if(pageno==146)
return 72;
else if(pageno==148)
return 70;
else if(pageno==149)
return 71;
else if(pageno==147){
if(subContrassID==3)
return 73;
else if(subContrassID==7)
return 74;
else if(subContrassID==8)
return 75;
else if(subContrassID==10)
return 76;
else if(subContrassID==11)
return 77;
else if(subContrassID==12)
return 78;
else if(subContrassID==15)
return 79;
}
}
pageno = "20";
subContrassID="";
objectLink=paramObjectLink("280");
artWriter=paramArtWriter("800");
objectSubHeader=paramObjectSubHeader("42");
objectHeader=paramObjectHeader("hp");
artTitle=paramObjectArtTitle("HEB");
contrassID=paramContrassID("2");
subContrassID=paramSubContrassID("5");
if(contrassID != "")
{
objectHeader = contrassID;
if(subContrassID == "")
subContrassID = "0";
}

if(pageno>=146&&pageno<=149){ // if we are in one of these pages, define a special subContrassID for Double-Click targeting purposes
subContrassID = defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID);
document.write(''");
}
else{
if(objectHeader !="hp")
{
document.write("");
}
else
{
document.write("");
}
}

window.google_render_ad();


_uacct = "UA-589309-3";
urchinTracker();

ספורט Online | גלריה Online | ספרים Online | חדשות Online
תקנון האתר | תמיכה ושירות | ארכיון הארץ | המהדורה המודפסת – עמוד ראשון | דף הבית
מדריך עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | מדריך עכבר העיר – סרטים, לילה, מסעדות, הצגות ילדים
מסעדות: דגים, פירות ים, בשר, סושי, מסעדת שף, מסעדה צרפתית
לוח העיר | דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | מגזין אוטו | מבחני רכב
Israel News | Israeli News | Jewish Newspaper
עכבר העיר, הסדרות החמות | הישרדות | ארץ נהדרת | היפה והחנון | האח הגדול | כוכב נולד 6
ART TLV | ארט פוקוס | תל אביב דאנס | אייר AIR
Travel to Israel with Haaretz | Hotels Israel | Restaurants Israel | Tourist attractions Israel | Shops Israel
אירועי חול המועד סוכות 2008 | מתנות טעימות לראש השנה | אירועים בראש השנה | טיולים לראש השנה | מתנות ראש השנה לילדים | מתכונים לראש השנה
טיולים בחול המועד סוכות | פסטיבל התמר ים המלח | פסטיבל כדורים פורחים תמנע | פסטיבל הסרטים חיפה
| מבלים חינם בחול המועד סוכות | פסטיבל מספרי סיפורים 2008 | פסטיבל צלילי ילדות 2008
כל הזכויות שמורות , "הארץ"   ©   All rights reserved Haaretz


var pp_gemius_identifier = new String(".X1LcuusmEX3UxO_EdqUe9Vp.qfNcO_OiA4JdHe9Gr..U7");

function defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID){//function to define the contrassID for dclk
if(pageno==146)
return 72;
else if(pageno==148)
return 70;
else if(pageno==149)
return 71;
else if(pageno==147){
if(subContrassID==3)
return 73;
else if(subContrassID==7)
return 74;
else if(subContrassID==8)
return 75;
else if(subContrassID==10)
return 76;
else if(subContrassID==11)
return 77;
else if(subContrassID==12)
return 78;
else if(subContrassID==15)
return 79;
}
}
pageno = "20";
subContrassID="";
objectLink=paramObjectLink("5");
artWriter=paramArtWriter("5");
objectSubHeader=paramObjectSubHeader("4");
objectHeader=paramObjectHeader("");
artTitle=paramObjectArtTitle("HEB");
contrassID=paramContrassID("2");
subContrassID=paramSubContrassID("5");
if(contrassID != "")
{
objectHeader = contrassID;
if(subContrassID == "")
subContrassID = "0";
}

if(pageno>=146&&pageno<=149){ // if we are in one of these pages, define a special subContrassID for Double-Click targeting purposes
subContrassID = defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID);
document.write(''");
}
else{
if(objectHeader !="hp")
{
document.write("");
}
else
{
document.write("");
}
}

function defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID){//function to define the contrassID for dclk
if(pageno==146)
return 72;
else if(pageno==148)
return 70;
else if(pageno==149)
return 71;
else if(pageno==147){
if(subContrassID==3)
return 73;
else if(subContrassID==7)
return 74;
else if(subContrassID==8)
return 75;
else if(subContrassID==10)
return 76;
else if(subContrassID==11)
return 77;
else if(subContrassID==12)
return 78;
else if(subContrassID==15)
return 79;
}
}
pageno = "20";
subContrassID="";
objectLink=paramObjectLink("20");
artWriter=paramArtWriter("2");
objectSubHeader=paramObjectSubHeader("4");
objectHeader=paramObjectHeader("hp");
artTitle=paramObjectArtTitle("HEB");
contrassID=paramContrassID("2");
subContrassID=paramSubContrassID("5");
if(contrassID != "")
{
objectHeader = contrassID;
if(subContrassID == "")
subContrassID = "0";
}

if(pageno>=146&&pageno<=149){ // if we are in one of these pages, define a special subContrassID for Double-Click targeting purposes
subContrassID = defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID);
document.write(''");
}
else{
if(objectHeader !="hp")
{
document.write("");
}
else
{
document.write("");
}
}

function defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID){//function to define the contrassID for dclk
if(pageno==146)
return 72;
else if(pageno==148)
return 70;
else if(pageno==149)
return 71;
else if(pageno==147){
if(subContrassID==3)
return 73;
else if(subContrassID==7)
return 74;
else if(subContrassID==8)
return 75;
else if(subContrassID==10)
return 76;
else if(subContrassID==11)
return 77;
else if(subContrassID==12)
return 78;
else if(subContrassID==15)
return 79;
}
}
pageno = "20";
subContrassID="";
objectLink=paramObjectLink("5");
artWriter=paramArtWriter("4");
objectSubHeader=paramObjectSubHeader("4");
objectHeader=paramObjectHeader("hp");
artTitle=paramObjectArtTitle("HEB");
contrassID=paramContrassID("2");
subContrassID=paramSubContrassID("5");
if(contrassID != "")
{
objectHeader = contrassID;
if(subContrassID == "")
subContrassID = "0";
}

if(pageno>=146&&pageno<=149){ // if we are in one of these pages, define a special subContrassID for Double-Click targeting purposes
subContrassID = defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID);
document.write(''");
}
else{
if(objectHeader !="hp")
{
document.write("");
}
else
{
document.write("");
}
}

function paramContrassID(contrassID)
{return contrassID;}
function paramSubContrassID(subContrassID)
{return subContrassID;}
function paramObjectLink(objectLink)
{return objectLink;}
function paramArtWriter(artWriter)
{return artWriter;}
function paramObjectSubHeader(objectSubHeader)
{return objectSubHeader;}
function paramObjectHeader(objectHeader)
{return objectHeader;}
function paramObjectArtTitle(artTitle)
{return artTitle;}

subContrassID="";
objectLink=paramObjectLink("1");
artWriter=paramArtWriter("1");
objectSubHeader=paramObjectSubHeader("500");
objectHeader=paramObjectHeader("1");
artTitle=paramObjectArtTitle("HEB");
contrassID=paramContrassID("2");
subContrassID=paramSubContrassID("5");
if(contrassID != "")
{
objectHeader = contrassID;
if(subContrassID == "")
subContrassID = "0";
}

document.writeln("");

function defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID){//function to define the contrassID for dclk
if(pageno==146)
return 72;
else if(pageno==148)
return 70;
else if(pageno==149)
return 71;
else if(pageno==147){
if(subContrassID==3)
return 73;
else if(subContrassID==7)
return 74;
else if(subContrassID==8)
return 75;
else if(subContrassID==10)
return 76;
else if(subContrassID==11)
return 77;
else if(subContrassID==12)
return 78;
else if(subContrassID==15)
return 79;
}
}
pageno = "20";
subContrassID="";
objectLink=paramObjectLink("20");
artWriter=paramArtWriter("3");
objectSubHeader=paramObjectSubHeader("4");
objectHeader=paramObjectHeader("hp");
artTitle=paramObjectArtTitle("HEB");
contrassID=paramContrassID("2");
subContrassID=paramSubContrassID("5");
if(contrassID != "")
{
objectHeader = contrassID;
if(subContrassID == "")
subContrassID = "0";
}

if(pageno>=146&&pageno<=149){ // if we are in one of these pages, define a special subContrassID for Double-Click targeting purposes
subContrassID = defineHaaretzCatgory(pageno,subContrassID);
document.write(''");
}
else{
if(objectHeader !="hp")
{
document.write("");
}
else
{
document.write("");
}
}

function adverpopup(name)
{
var base = new Date(0);
dateAdjustment = base.getTime();
var expDate = new Date();
var the_cookie = document.cookie;
ExpDate = new Date();

if ((the_cookie.indexOf(name) == -1))
{
document.write("");

var dateInSecs = expDate.getTime();
var sixHrsFromNow = (2 * 60 * 60 * 1000) + dateInSecs – (2 * dateAdjustment);
expDate.setTime(sixHrsFromNow);

document.cookie = name + "=3;expires=" + expDate.toGMTString() + ";path=/";
}
}

function popupMain()
{
adverpopup("BannerHaaretzCoilPE");
}

popupMain();

var _rsCI="haaretzx"; /* client ID */
var _rsCG="0"; /* content group */
var _rsDN="//secure-uk.imrworldwide.com/"; /* data node */
var _rsCC=0; /* to turn on whether to check for existing cookie, 1=on */
var _rsSE=1; /* to turn on surveys, 1=on */
var _rsSM=0.05; /* maxumum survey rate, 1.0=100% */


<!– –>

4 תגובות

  1. הי שלומצי,

    יש סיכוי שתביאי לכאן טקסטים שמקורם לא ב"הארץ" על פרסומיו המעניינים?

    • קשה לי מאוד לענות כשאיני יודעת מי המגיב. ומכל מקום לא הבנתי: את או אתה מעוניין או מעוניינת בטכסט נוסף משלי או של מישהו אחר או שבכלל לא בטכסט נוסף מדובר אלא בטכסט זה עצמו בפורמט גראפי אחר? לא ברור. ובכלל, גם אני מחכה לממשק משופר שיאפשר לי להעלות טכסטים כפי שהייתי רוצה לראותם. בעניין זה אני ממתינה לתשובות.

  2. הכתבה מרתקת אם כי קשה לקרוא בקובץ המועתק מהארץ. אני מניח כי יהיה קל לקרוא מהקובץ המקורי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לשלומציון קינן