Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
לא היה קל. באמת שלא. היה אפילו קשה. ממש. האמת שסבלתי. רק רציתי שזה יעבור. גם תוך כדי. לא האמנתי שזה יהיה ככה. (הייתי בטוחה שזה כמו הכנות ליומולדת או אפילו לחתונה – התרגשות גדולה ומתח ואחר כך פורקן ואושר) התענתי כל הדרך ובעיקר תוך כדי. היה לי מאד עצוב. אני לא מבינה למה. באמת שלא.
זהו.
אני מאד מבינה אותך.
טוב שמישהו מבין..!!
למה? מה היה? את מוכנה לפרט בבקשה לכל אותם שלא היו. מה קרה? ההזמנה אחת ההזמנות המתוקות שראיתי. שתיה חינם. בבקשה לפרט…
אמרו לי שהיה טוב. אפילו טוב מאד!!
אבל לא הרגשתי ככה ולא חשבתי ככה.
כמו שכתבתי בפוסט- אני לא מבינה למה. באמת.
זה מפל המתח האמוציונלי לאחר לידת הספר , ענבל יקרה
פתאום מבינים שהחלק הקשה עוד לפניך: ההפצה הביקורת קהל הקוראים
נשף ההשקה מתוק מבחוץ
הפער בין האמיתי לכוזב די מציק עברתי את זה על בשרי
מאחלת לך הצלחה בכבוש ליבו של הקורא ובחיי מדף איכותיים לספרך
יש משהו בדבריך..
תודה מאד על האיחולים!!
אחוז לי אצבעות.. גם ברגלים..(-; (-;
לענבל,
רציתי לבוא. אני תמיד סקרן לשמוע משוררים צעירים ממני.
אולם לפנות ערב כבר הייתי כה עיף עד שוויתרתי.
מכל מקום, אני רוצה לברך אותך על ספרך.
חבל שלא פירטת למה התאכזבת. לא היה קהל? הרגשת שאת משחקת את המשחק? לא רצית בהשקה מלכתחילה? מישהו איכזב אותך? אנשים לא קנו את הספר?
ראי/ראה תגובתי לשואל/את באותו נושא..
תודה מאד, יקירי!!
צר לי שלא באת. התאכזבתי. אבל אני מבינה את עייפות הגוף. תודה מאד על הברכות!!
מזדהה לחלוטין.
חוששני שגם אני היתי סובלת..
לכן אני לא עושה כאלה (כלומר לספר היחידי שהוצאתי).
לפעמים מסתכנת ביציאה מהקונכיה, ואז לרוב מעניין וטוב אבל גם קשה וכואב בגוף אפילו.
איך עושים את זה ככה שיתאים ויהלום אותנו כמו שאנחנו? בלי שקר ?
לא ציפיתי לזה בכלל. אני בנאדם שאוהב מסיבות וחשיפה..ממ מכל סוג..(-; (-;
לגבי הסכנה באה כחיית טרף שועטת.. בלי סיכוי להמלט. קפאתי על מקומי.
אל תלמדי ממני ותיכנסי לדיכאון אחרי לידה. צאי עם הספר, פרסמי אותו, יחצנ"י אותו, והעיקר – תכתבי עוד שירים
נכנסתי. יצאתי. כעת אני מתאוששת ומפיצה את הבשורה ברשת בעיקר. כשאתחזק אצא לפראי היום..!! איזה משחק מילים שנון מצידי..(-; (-;
אני מצרפת לינק לתמונה מההשקה (צילמה ענבל שפריר)- http://picasaweb.google.com/enbaly/ZMggzF?authkey=Gv1sRgCNKby9aT_IqWYw&feat=directlink#5477360970463840706
ברקע טובה גטנר. אני במבט מרוכז בחגית גרוסמן שקוראת על הבמה, ואני חושבת שרואים בעיינים שלי גם את ההתענות..
הי ענבל. אני הייתי (מתנצלת שלא באתי להגיד שלום בתום המופע), והיה מדויק ומיוחד. מאחלת לך הצלחה עם הספר.
העיקר שבאת ושהיה לך מדוייק ומיוחד!! (-: (-:
לא מתווכח עם התחושה שלך
אך גם לא עם שלי ואני
נהנתי !!!
שמחתי שנהנת!! נראה לי שעשית זאת בשבילי ולא רק עם הכמויות ששתית.
היית במצב רוח טוב מאד, יקירי!! (-: (-:
תמונה יפהפייה ענבל
אכן רואים את ההתענות אך גם את היופי
מה לא עושים בשביל תמונה טובה?? קורעים את הלב בידיים חשופות ומצטלמים עם חיוך של מיליון דולר.
מה לא ככה??!!
תודה על הכנות . מזדהה
אני חושבת שההזדהות מתאפשרת כאשר אנשים לא מפחדים להחצין את מה שבם מרגישים ולהחשף ללא מעצורים. זו כנות. ואני מרגישה חסד גדול שיש בי את היכולת הזו. ותודה תודה לך!!
השקה היא אירוע חשוב למי שמפרסם סםר, משום שאחר כך אין הרבה הזדמנויות להתפרגן.
כן. אבל אני מתאוששת וכבר נכתב עלי פוסט בבלוג של אלי אשד, של מתי שמואלוף. מתוכנן ראיון בקול הקמפוס ועוד טור בעיתון גדול וחשוב.. וידי עוד נטויה.. ופתוחה להצעות..(-: (-: