יהדות, יצירה, אדם קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים

אַחֲרֵי מוֹת, קְדֹשִׁים אֱמֹר <> כלל התנהגות חשוב המצורף משמות שלוש פרשיות בחומש וַיִּקְרָא. המת יתקדש, אין אומרים סרה על המת, נקדש את הטוב! כלל חברתי חשוב, לכל בני האדם. בלוויה של אסתי וינשטיין ז"ל גם אחר כך, הועלו בכאב, דברים ברוח זו.   האמא היהודייה מאוד, יהודית ארנשטיין, כתבה בכאב לב, "אני כותבת אלייך בלב שבור, לא מאמינה שאת ...

פרשת קרח: אופוזיציה לשלטון אינה לגיטימית? / מוטי לקסמן, תשע"ו במדבר טז, א – יח, לב. <> "קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן", [א]  הן הדמויות המרכזיות בפרשה שלנו. הם אינם מדלת העם, להיפך, "חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם". [ב] מהמנהיגות הרחבה, משבט לוי כמו משה ואהרון ...

צבעי רות / מוטי לקסמן, ערב שבועות תשע"ו. <> חום קרוב לאדום זועק הצבע על ההרים במדבר מואב.   חום זוהר בחמה בבית לחם יהודה בשדות צומחת תבואה ירוקה. לעת הקציר הזהוב בגורן, גם בלקט ובפאה.   מזעקת האדום לזהוב הרך, הגעת רות.   בחרת באומץ בהחלטיות נחושה ללכת אחרי נעמי. נטשת עבר כואב לעבר זהוב מרכך.   רגישותך מלאת ...

האדם קדוש הוא, מוטי לקסמן, אייר, תשע"ו motele777@gmail.com לשיר לפי הלחן, "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאָכֵי הַשָּׁרַת…" <><><><><>   שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בְּנֵי אָדָם, בְּנֵי אֱנוֹשׁ חֶסֶד, רֹךְ וְחֶמְלָה לֵב אָדָם, אֱלֹהִים, מָלֵא רַק בַּטּוֹב, לְנַסּוֹת אֲנִי חַיָּב.   בְּנֵי אָדָם, בְּנוֹת חַוָּה בְּכָל מָקוֹם, הַתִּקְוָה, בְּיָדֵינוּ הִיא, אִם נִפְעַל, לֹא נַפְסִיק וְנַמְשִׁיךְ לַמְרוֹת הַכֹּל הָאָדָם בָּרוּךְ הוּא.   לֹא תָּמִיד זֶה נוֹחַ, ...

לידה, מוטי לקסמן <> קלגסים פלשו לפולין. ברחת מבית, השארת מעמד. סביב נורא אימה, פחד. לא היה ברור מה יהיה מחר. לא היה וודאי מי יהיה מחר. התעלמת מכל שטן. אף מכשפה לא הקפיאה את ליבך. חיית מחוץ לזמן. <> בתוך הגיהינום הזה, מאמע שלי, נשאת אותי ברחמך. בתוך הנורא הזה גידלת אותי בתוכך יום ולילה, לילה ויום. הגיעה השעה ...

"נָאר קוֹמְפּוֹט" / מוטי לקסמן לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה <> "נאר קומפוט" לא פירה, לא מרק "נאר קומפוט" כך אמרת, טוֹבֶּע. זה היה לפני שנתיים. "נאר קומפוט" לא הבנתי. כשניסיתי לתת לך קציצה מרוסקת, סירבת, "איך האב נישט קיין צאיין", אמרת. לא הבנתי. כעבור שבועיים, הבנתי. שכבת, עינייך פקוחות לרווחה. אינך רואה דבר. כל גופך סֵבֶל. ידעת. חשת, אינך ...

וַיְהִי מַיִם? (עיון ביקורתי) / מוטי לקסמן <> "אפשר לעולם לחיות בלא יין". [א] יין מקורו בגפן, שהיא "עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי". "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים […] וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ […] עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ". [ב]   "אי אפשר לעולם לחיות בלא מים". [ג] לא כתוב, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מַיִם, וַיְהִי מַיִם.   שתיית מים מעוררת רוח חיים, "וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ ...

קין אדם (מדרש) / מוטי לקסמן <> שוב אנו משחקים. הפעם במחבואים. איזה יופי, שני אחים אנחנו, גדלנו יחד. שיחקנו בתופסת, גם במחבואים. ממש היה כייף. <> התבגרנו. אחי הבל, בחר לגדל צאן, אני בחרתי לגדל תבואה. הוא נתן לי חלב כבשים אני נתתי לו חיטה. אפילו קמח הכנתי לו, גם אפיתי לו לחם טעים. הבל היה מכין לי גבינת ...

סיפורונים קצרצרים / מוטי לקסמן <> סולח לי? ידו הימנית ליטפה בעדינות רבה את חלקת צווארה. עיניהם בחנו הדדית את המבט הנשקף מהן. נטלה את כף ידו הימנית מחלקת צווארה וחפנה אותה בשתי כפות ידיה. שפתיה ליטפו בנשיקה מרחפת כל "גבעונת" על האצבעות והכף. אט-אט, ראשה התרומם אליו, עיניה הבריקו מדמעות שעדיין לא גלשו ללחי. "אז, אתה באמת סולח לי?", ...

דבר החתול היפה / מוטי לקסמן <> לך תבין את האדם! נו, באמת, עץ הברוש הוריד לי אצטרובל כדורי כזה שנעים לגלגל כזה שנעים להשתעשע בו ואז אתה מופיע, המצלמה בידך, והדבר הראשון שאתה עושה, אוסר עלי לזוז, עד שתשלים את הצילום! מה יש, לי אין זכויות לנוע כרצוני למרות שאני יפה?