יהדות, יצירה, אדם קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים

פרשת תולדות: מרום העולם לשגרת חיים / מוטי לקסמן, תשע"א "וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן-אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת-יִצְחָֽק" (בראשית כה, יט). כך נפתחת פרשת השבוע, פרשת תּוֹלְדֹת. לכאורה פתיחה שגרתית לפתיחת סיפור התפתחותו של דור חדש [1]. "לכאורה" אמרנו, למה? עיון קל מעלה שפסוק זה אינו ככל הפתיחות האחרות, יש בו כפילות המופרדת על ידי טעם מפסיק [2]. הפרדה שבמקרה זה ...

  פרשת "חַיֵּי שָׂרָה": שרה אמנו מספרת / מוטי לקסמן, תשע"א. "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה; וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ".[1] שוב הואר האוהל: "כל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו".[2] ובכל זאת, יצחק, שמחתו וצחוקו עדיין לא ...

פרשת וירא: למרות הכל – תקווה / מוטי לקסמן "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר", ביטוי זה מופיע בתורה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה לאחר מהפכת סדום ועמורה [1]; הפעם השנייה היא בעת גירוש הגר וישמעאל המדברה [2]; ובפעם השלישית והאחרונה משכים אברהם בבוקר לקראת היציאה לעקידת בנו, יצחק. צירוף אירועים מקרי? כוונה נסתרת של הסופר המקראי? שאלות קשות הן, ודיון הן צריכות. ...

פרשת לך-לך: אמונה מונעת ספק? / מוטי לקסמן, תשע"א אמונה וספק, או וודאות מול פקפוק האין הראשון היפוכו של המושג השני [1]? פרשת השבוע, פרשת "לֶךְ לְךָ" מזמנת לנו הזדמנות נאותה לדון בכך. בסיפור ברית בין הבתרים, אנו קוראים, בין השאר  "וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" [2]. אברם, זהו שמו בשלב זה, זוכה בשבח מלא מאלוהים על אמונתו בו: "הקדוש ...

במעלית מעלה / מוטי לקסמן, תשרי, תשע"א   תחתית מקל ההליכה ניצבת ישר על הרצפה. ידה הגרומה של הקשישה אוחזת בו היטב. לידה אחת מבנותיה. גם היא כבר אמא. דלת המעלית נסגרת אט-אט, נעים מעלה. נשימת האמא הקשישה משמיעה אוושה חרישית, כאילו רק לעצמה. "לא נעים, הזיקנה, הא?" משמיעה הבת ומוסיפה בקול אנחה כבדה לעבר השלישי שניצב בדומייה. הקשישה זוקפת ...

לשמוח כל יום וגם בחג הסוכות, מוטי לקסמן, תשע"א ר' נחמן מברסלב מודיע: "[יש] מצוה גדולה" מהי אותה מצווה גדולה? ר' נחמן מברסלב ממליץ בחום "להיות בשמחה תמיד! וצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות ולהרחיק העצבות והמרה שחורה ולהיות אך שמח תמיד." וכל זאת למה? "והוא רפואה לכל מיני חולאת. כי כל החולאת באין רק מעצבות ומרה שחורה" [1]. תמיד רצוי ...

אדם – אלוהים – אדם / מוטי לקסמן, ערב ראש השנה, תשע"א.   "גם לתפילת יחיד צריכים שנים: / תמיד אחד שמתנועע / והשני שלא נע הוא האלוהים. / אבל כשאבי התפלל הוא עמד במקומו / זקוף ובלי נוע והכריח את האלוהים לנוע כמו סוּף ולהתפלל אל אבי" [1]. כשהינך פונה לאלוהים בתפילה עם המחזור ביד, בבית הכנסת ב"ימים הנוראים" ...

סוכרייה אדומה על מקל [1] / מוטי לקסמן, אלול, תש"ע על השביל בגן הציבורי מונחת סוכרייה אדומה על מקל, מוזנחת, לבד. נידונה להתייבש בחמה. חבל. נמלה משוטטת, מגלה את הסוכרייה בוחנת אותה היטב. "וואו, לא להאמין, איזה מעדן! איזה גודל! אני חייבת לקרוא מהר לחברותיי הפועלות." היא אצה רצה לכוון הנכון. חלפו רק שניות מעטות וחבורת הפועלות הקיפה את הסוכרייה, ...

ערפל וחיוך / מוטי לקסמן, אב, תש"ע הכל שונה, כל כך משונה. כאילו תייר במציאות לא מוכרת, בארץ לא נודעת. גם פה, על אחד מספסלי ההמתנה בתור לקבלת תרופות בבית המרקחת, עיניו בוהות קדימה הן רואות את הממתינים לרכבת שאינה מגיעה. ראשו פונה שמאלה ליושבת לידו; כף ידה הימנית אוחזת, מלטפת קלות את כף ידו השמאלית. לא כל כך ברור ...

פרשת דברים: משה מסביר מהי אמת / מוטי לקסמן, תש"ע מרקוס אורליוס, קיסר רומא משנת 161 לספירה אמר: "תמיד יהי דברך אשר יורך מצפונך, אך דבר נא בטוב לב, בענווה ומתוך דבקות באמת" [1]. איני יודע אם הקיסר מרקוס אורליוס שמע על מזמורי תהלים, אבל משוררנו הקדימוֹ ואמר: "הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" [2]; "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ ...