יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

רצח בלתי שפוי

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 רצח לא שפוי, מוטי לקסמן, יולי 2014. שוב. אדם רצח אדם. אבי הרוצח אמר, "מי שעשה את זה הוא חולה נפש". "עורכי דינו מטעם ארגון חוננו, העריכו לאחרונה כי קו ההגנה של יתבסס על טענת אי-שפיות בעת ביצוע הרצח" [א]. שוב. כמו בעבר, במקרים לא מעטים, מביאים בפני בית המשפט טענות להקלה ...

קרא עוד »

שלושה נערים נרצחו, יהי זכרם ברוך

קול אמא / מוטי לקסמן, תמוז, תשע"ד לעלייתן נשמתם הטהורה של השלושה, איל יפרח, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער, זיכרונם לברכה. קולות רבים עלו בימי מבחן ואסון אלה. שלוש אמהות עמדו על הבמה בתל-אביב, עיניהן קדימה. תקווה של אמא! התקווה נגוזה, האסון נודע. שלוש האמהות, בכו על ילדיהן, תארו את טוב ליבם, את יפי הנפש שלהם. שלוש אמהות, אבלו, כאבו מאוד, ...

קרא עוד »

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

קרא עוד »

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

קרא עוד »

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

קרא עוד »

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

קרא עוד »

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

קרא עוד »

הפגישה

הפגישה / מוטי לקסמן, אדר ב, תשע"ד צלצול הטלפון הקפיץ את חעסקעל מהמיטה. לרגע הוא לא הבין היכן הוא נמצא. קול פקיד הקבלה באנגלית, "אדוני ביקש להעירו בשעה 07:30" הזכיר לו שהוא בבית מלון בתל אביב. הוא הפטיר "תודה" והתיישב במיטה. הוא לא היה בטוח שהוא ישן, או שחלם או שהזה. לעומת זאת, השאלה, או אולי התקווה "ניצבה" מולו בבהירות ...

קרא עוד »

שחור הוא רק צבע

שחור הוא רק צבע / מוטי לקסמן, אדר ב, תשע"ד. שחור הוא רק צבע, נכון? מירושלים הקדושה לעיר הלבנה הוא ישב. עטור זקן שחור. לבוש מעיל שחור. שחורה גם המגבעת לראשו, גם הפאות שגלשו על לחייו. לידו, במושב האוטובוס ישבה אשתו, ראשה עטור במטפחת כחולה, אף שערה לא התחמקה מהכיסוי הצמוד. "יתד נאמן" היה העיתון שהם, מידי פעם, עיינו בו. ...

קרא עוד »

אינך נסיך

אֵינְךָ נָסִיךְ / מוטי לקסמן, אדר א, תשע"ד. "אֵינְךָ נָסִיךְ חָסוֹן וְזָקוּף עַל סוּס דוֹהֵר" אָמְרָה. "אֵינֵךְ מַלְכַּת יוֹפִי" אָמַר. עֵינֶיהָ זָרְחוּ, "אַתָּה שֶׁלִּי" עֵינָיו זָהֳרוּ, "אַתְּ שֶׁלִּי". לִבָּהּ גַּם לִבּוֹ רָגְשׁוּ בְּחֹם.

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן