יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

לא ייתכן

זה לא ייתכן / מוטי לקסמן, טבת, תשע"ו. (מבוסס על סיפור אמת) <> "זה לא ייתכן"! "מה לא ייתכן"? לא ברור לו. פיסת הנייר שבידו אפילו לא רשרשה, מרוב שנים שחלפו מאז נרשמו בה המלים המשונות. הוא היה מבולבל. פיסת הנייר נמצאה, בין השאר, בין שאר המסמכים שהוא ירש. "זה בכלל מסמך"? הוא תהה. לרוב הכתוב לא הייתה כל משמעות, ...

קרא עוד »

שתי שיחות

שתי שיחות ביום אחד / מוטי לקסמן, ט"ז בטבת, תשע"ו. <> בוקר בבוקר בתור לבדיקת רופאה, על הספסל מספר ממתינות וממתינים. "איזה מדינה גרועה, כולם משקרים, כולם גנבים" "כולם?" "אתה אינך רואה טלביזיה?" "לא, איני צופה בטלביזיה, אבל אני יודע מה קורה. יש שמשקרים, יש גונבים יש גם אחרים" "ב-ט-ח"! <> לקראת צהריים. בבית המרקחת של כללית. אנשים לא מעטים. ...

קרא עוד »

אור לאדם

הרהור על אור ואדם לחנוכה, גם ל"סתם יום של חול" / מוטי לקסמן, א טבת תשע"ו. <> למדנו, "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". [א] אכן, "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". [ב] אחת המסקנות החשובות מכך היא, "צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין ...

קרא עוד »

עדינות ואלימות

"אלימות אינה דבר בלתי מוסרי" / מוטי לקסמן, כסלו תשע"ו. <> הסיפור המקראי מתאר את מעשה האלימות הראשון קרוב מאוד לתיאור בריאת העולם. "וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ" (בראשית ד, ח2) זהו מעשה אלים ללא מודעות של העושה לתוצאת פעולתו. לקַ֛יִן לא היה ממי ללמוד על כך. באופן דומה, טוען הפרשן המלבי"ם, "קין לא הבין דברי ה' […]כאשר שמע מפי ...

קרא עוד »

קולה לא נשמע

לפרשת וישלח: קולה של דינה לא נשמע! / מוטי לקסמן, תשע"ו. קול הבת לא נשמע. בת נולדה ללאה אשת יעקב, "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה". [א] בת נולדה ללאה אחר הולדת שישה בנים: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, יִשָּׂשכָר, זְבֻלוּן. לאחר לידת כל בן מצורף מדרש או הסבר לשמו, מדרש המבטא את רחשי הלב של לאה. [ב] לאחר לידת ...

קרא עוד »

יעקב תם?

פרשת וַיֵּצֵא, בראשית כח, י – לב, ג. יעקב התם מתפתח לאדם / מוטי לקסמן, כסלו תשע"ו <><><> "הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה, / הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ, / רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה, / רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת, / כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים יֶלֶד". [א] האדם אינו פחות בעיקר תבנית-נוף משפחתו וילדותו. כל אישה וכל ...

קרא עוד »

יצחק צוחק

פרשת תולדות, בראשית כה, יט – כח, ט. לצחוק צריך / מוטי לקסמן, חשוון, תשע"ג <><><> שוב צאצאַי מתלחמים עם צאצאי אחי יִשְׁמָעֵאל. ממש רבים. מכים זה את זה, אפילו הורגים! כאילו לא היה אחרת מעולם. אתה שומע, אלוהים? אתה שהצהרת, "לֹא תִּרְצָח"! איך זה ייתכן? <> רגע, לי יש זכות דיבור? אני נתפס כדמות שאינה יוזמת, "יצחק אבינו נראה ...

קרא עוד »

אמא מדברת

פרשת "חַיֵּי שָׂרָה", בראשית כג, א – כד, סז. שרה אמנו מספרת / מוטי לקסמן, תשע"ו. <> "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה; וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ".[1] שוב האוהל הוצף בארו רב, "כל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה ...

קרא עוד »

אדם קטן

לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, הנכבד מאוד! <> ממש חוצפה! לעסוק בקטנות! כאשר ישנם דברים כאלה חשובים, חשובים מאוד! הביטחון הלאומי, הגרעין האירני, הר הבית, הגז בים, זה לא הכל, אבל למה להכביד? <> אם אלה דברים כל כך חשובים, למה לרמוז לקטנות? למשל, מערכת דואר שאינה מתפקדת, אספקת חשמל, שהזרמתו תלויה בוועד עובדים, ממש דברים קטנים, לא כן? בגללם ...

קרא עוד »

מצטרפים?

אבנים, קדושה, אדם / מוטי לקסמן, תשרי, תשע"ו. <> אבנים, סכין, מברג, אש, כדורי אקדח, פצצות, נפל"ם, הרבה דם אדם. הכל למען ובשל קדושה, למען אתרים קדושים ובשם חפצים קדושים! <> מקום קדוש אחד המקומות הקדושים בעולם אשר נמצא במוקד של סכסוך דתי לאומי, הר הבית / אל-חרם אל-שריף.  [א] "מסגד אל-אקצא, כי זה המסגד שלנו". [ב] "הר הבית הוא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן