בננות - בלוגים / מוטי לקסמן / סרן גולן, פרק א
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

סרן גולן, פרק א

זהו סרן גולן,  פרק א, מוטי לקסמן

חדר-האוכל של הבסיס היה מלא מפה לפה. על הספסלים, שהיו מסודרים מול במה לא גדולה,  ישבו חיילים וקצינים מהיחידה המובחרת.

סגן גולן נכנס לאולם, בפתח הוא ראה את רב"ט מושיקו: "מה אתה עושה כאן?" שאל בתמיהה הסגן. "המפקד, אני שמעתי שהמפקד מקבל סרן וגם שבלילה יש פעולה חשובה," ענה רב"ט מושיקו. "אבל הרי ביקשת חופשה מיוחדת לעזור לאביך בקטיף," התפלא הסגן. "נכון המפקד, אני וגם אבא שלי נורא מודים לך שהקשבת והסכמת. אז באמת נסעתי וקטפתי כל השלושה ימים בלי הפסקה, מהבוקר עד הלילה, והספקתי המון. כך שגם אבא שלי, שגם דיבר אתך פעם,  הסכים שאני צריך להיות עם כולם", ענה רב"ט מושיקו.

"אתה משהו מיוחד, מושיקו, תשמור על עצמך," אמר הסגן והוסיף לטיפה אבהית וחיבוק חם.

סגן גולן המשיך ללכת לשורה הראשונה, הוא עבר ליד ספסל עליו ישבו שתי משקיות וקצינה אחת, שלושתן חייכו אליו בחיוך נשי משמעותי. פני המשקית שולה האדימו כאשר עיניה נתקלו בעיניו. רק לפני שלושה ימים הוא הפסיק קשר רומנטי סוער שהיה ביניהם. הסגן לא שכח את שולה אבל הוא זכר שהוא ידע כל אחת מהן, בזמן אחר. עם-זאת, למרות ההצלחה עם בנות הוא עדיין לא חש קשר אמיתי, קשר שהוא לא ירצה לנתק. כעת הוא החזיר לשלושתן חיוך והוסיף: "יפה שבאתן, עלמות-חן," הוסיף קריצה קלה ולחץ יד כל אחת מהן, באופן גברי. בעיני שולה נצצו דמעות, סגן גולן לא הבחין בכך.

הוא המשיך לשורה הראשונה. כן, האירוע נערך לכבודו, לרגל הענקת דרגת הסרן, הוא היה מרוצה.

סגן גולן התקדם מהר מאוד בסולם הדרגות. כל מי שהכירו אותו, חייליו, גם מפקדיו העריכו מאוד את כישורי ההנהגה שלו, את אומץ ליבו ואת גילויי התושייה שלו, בעיקר בעיתות משבר.

סגן גולן היה חדור מניע מסירות והצלחה במידה מעוררת פליאה. הענקת דרגת הסרן לא הפתיעה איש.

טכס הענקת הדרגה הופקד בידיה של קצינת החינוך החדשה סג”מ תרצה. היא הגיעה לבסיס רק לפני שבועיים, וכבר היה עליה לארגן את האירוע. קודמה, סגן אביעד הציע לה להכין תכנית שיש בה הרבה "קצב ורעש". הוא התפלא לשמוע ממנה שזה לא הכוון שלה והוא הזהיר אותה מכישלון.

סג”מ תרצה לא נרתעה, היא היתה בטוחה שצריך להפגיש את החיילים ה"מאוד גבריים" האלה עם רגש, עם עדינות. היא אמנם חששה מהתגובה, אבל זה היה המניע העיקרי שלה לבקשתה לעבור מיחידה עורפית של ג'ובניקים חוורים לאחת מיחידות "הגברים המהוללים", ולכן היא החליטה לממש את תכניתה.

סג”מ תרצה הצליחה לארגן שהזמרת אילנית תגיע והיא סיכמה איתה על שירים "יפים", רכים וענוגים. סג”מ תרצה ארגנה את הכל, כך שהופעת אילנית תהיה הפתעה, אילנית לא התנגדה.

על הבמה המאולתרת נתלתה כרזה גדולה, עליה היה כתוב: "אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט".

מתחת לכרזה ניצב שולחן מכוסה במפה לבנה, ועליו אגרטל עם זר פרחים מגוון (גם על  דברים אלה היא הייתה צריכה  להיאבק עם הרס"ר ועם השליש הגבריים, אבל היא לא וויתרה, היא פנתה למפקד היחידה והצליחה לשכנעו).

בראשית הערב היא הזמינה לשולחן שעל הבמה את מפקד היחידה, את הסרן היוצא ואת סגן גולן.

מפקד היחידה והסרן היוצא ברכו את סגן גולן ותיארו בהתלהבות את תכונותיו וכישוריו. סגן גולן ישב ונראה מקשיב. מחשבותיו זרמו: "עוד טכס, עוד דרגה. אני רק בתחילת הדרך". סגן גולן נקרא  להשיב: "אני מאוד מתרגש," הוא פתח, כולם פרצו במחיאות כפיים. "אני מודה למפקד אבל בעיקר לחיילים, כן לכם חיילים. בלעדיכם לא היינו מצליחים לעמוד במשימות, תודה!"

שוב פרצו מחיאות כפיים קצובות ומאוד גבריות.

מפקד היחידה קם להעניק את דרגות הסרן לגולן, איתו קמו כל הנוכחים על רגליהם והריעו בקול לגולן. גולן חייך, לחץ ידיים, ראשו הזקוף נישא איתן על כתפיו.

סג”מ תרצה נתקפה בחרדה רבה "איך ברעש הגברי הזה תתקבל אילנית העדינה, אוי ואבוי, מה יהיה? אני אבודה!"

את הנעשה אי-אפשר לשנות.

הקצינים ירדו מהבמה, השולחן הורד.

רק כעת הבחין הסרן החדש בכרזה "אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט". ברגע הראשון הוא רצה לקום ולהציע להסירה ולדרוש שיתלו את הכרזה המוכרת והמתאימה להם על חשיבות הרעות בקרב, אבל הוא לא קם. הוא פנה בלחש לשליש שישב לידו ושאל לפשר השינוי בכרזה. זה השיב לו שגם הוא, השליש, חושב כך, אבל קצינת החינוך החדשה הצליחה, בעזרת מפקד היחידה, לשנות זאת. סרן גולן ויתר בשלב זה, אבל אמר לעצמו שיש לו, כנראה, יעד חדש לכיבוש!

צוות הליווי התארגן על הבמה, ואז קראה הסגמי"ת: "וכעת אני מזמינה לבמה את", קולה נשתתק לשנייה, היא בחנה במהירות את הקהל, נתקלה בעיניים התכולות של סרן גולן. גולן קלט את המבט וחשב: "נו, בהחלט יעד ראוי לכיבוש". סג"מ תרצה נבוכה עוד יותר אבל התאוששה מיד והמשיכה, "חיילים וקצינים יקרים קבלו את הזמרת אילנית!"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן