יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

תהום ומים

מעיין במקרא גם חושב, א. תְהוֹם המים או מי תהום? / מוטי לקסמן, תשרי תשע"ז.

<> 

הקדמה מבהירה,

"יש חשיבה שמוכתבת על ידי הכתוב או על ידי הנאמר,

יש כתוב או נאמר שנתפס, מובן ומובחן על ידי החשיבה". [א]

הדברים הבאים נכתבים ברוח הבנת הכתוב בהתאם לחשיבה.

<><><> 

תְהוֹם, מָיִם

שניים מושגים, מקום מכובד להם במקרא, גם בסיפור בריאת העולם.

"'כיום יש מים זורמים על פני השטח של המאדים', אמר מייקל מאייר, המדען הראשי של תוכנית המחקר של המאדים בנאס"א, לגרדיאן. 'כתוצאה מכך אנחנו חושבים כי יש שם לפחות סביבת מחייה ראויה שמאפשרת חיים', הוסיף". [ב]

לא רק בחלל גם בכדור הארץ, מים הם אחד התנאים ההכרחיים לקיום סדיר של חיים!

אין פלא, איפוא, שברכת חיים ושפע כוללת בתוכה מים בשפע, "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ". [ג]

עד כדי כך המים הם בסיס לחיים, שגם שונא זכאי להם, "אִם צָמֵא [שֹׂנַאֲךָ] הַשְׁקֵהוּ מָיִם, […]  וַה' יְשַׁלֶּם לָךְ". [ד]

מכאן אין זה מפליא, שאדם ישר וטוב מתואר "כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". [ה]

יתר על כן, מים יש בכוחם גם לטהר, "וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ וְסָפַר לוֹ שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵר". [ו]

מצד שני, בכוחם של המים גם להביא לאסונות, כמו המבול, "וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע". [ז]

המושג "מים" אינו נדיר במקרא. [ח]

מים.

מאוד חשובים, מכריעים בין חיים לחידלון, ובכל זאת, בסיפור הבריאה, בחומש בראשית, לאחר פסוק הצהרה כללי, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". [ט] מופיע פסוק נוסף, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". [י]

איזה מים אלה? מהיכן?

"סיפור [בריאת העולם בשישה ימים] אינו מתאר מהם המים ומתי נוצרו, אם בכלל". [יא]

סיפור בריאת העולם אינו מבהיר, מהי התהום?

פרשנים ערים לקושי, הנה דברי אחדים מהם.

ניתן למיין את הפרשנויות למספר קבוצות.

התייחסות כללית

הארץ "היתה מכוסה במים […] ורוח אלהים [בבחינת] שליח בחפץ השם לייבש המים". [יב]

"מרחפת על פני המים שהרי ענינים אלו עדיין לא נבראו". [יג]

"אדרבה לכך לא נאמר כי טוב ביצירת המים כי על ידיהם יטעו הבריות וירדו לגיהנם". [יד]

בכל האמירות האלה, אין דיון בשאלה איך ואם נבראו המים או מהי התהום?

זהות תהום ומים

פרשנויות אחרות מזהות בין תהום ומים.

"[על פני תהום] על פני המים שעל הארץ. כי פירוש "תהום" בכל מקום מורה על המים". [טו]

"הנה יראה שאומרו על פני המים ואומרו על פני תהום אחד הוא". [טז]

"על פני תהום – על פני המים שעל הארץ". [יז]

"תהום הוא המצולה הסמוכה להעפר שבקרקע הים, ור"ל שהמים בתחתיתם שהיו קרובים לתהום שהוא יסוד העפר היו מעורבים עם העפר עד שהיה חשך". [יח]

"משמעות 'תהום' איננה: מורד תלול למעמקים, אלא: המיית הים ושאון גליו. הארץ היתה במצב תהו ובהו, – ומהמשך הפסוק נראה, שהיא כללה במצב זה נוזל כמוצק. [יט]

"תהום שהיה כדור המים. והטעם שהרוח רחפה ויבשה מכדור המים". [כ]

תהום […] הוא מקום המים הרבים וריבוי המים בכלל הוא שיקרא תהום […]לפי הטבע ראוי שיהיו המים מכסים הארץ מכל צד כי הארץ כבדה מכולם לפי טבעה ששם בה האל יתברך והיא קרה ויבשה, לפיכך היא נדבקת עומדת ולא תזוז ממקומה ועליה המים שהם קלים ולחים והם קלים מהארץ שהרי הם עליה והם נגרים". [כא]

לא לשאול שאלות.

אחרים מזהירים משאלת שאלות.

"והארץ היתה תוהו ובוהו. כלומר כשנבראת הארץ בתחילה היתה שממה וריקנית, שלא היה בה לא אילן ולא עשב ולא אדם ולא בהמה ולא חיה ולא עוף ולא דגים ורמש, ולא חושך ולא אור ולא רוח ולא מים. אין אתה רשאי לשאול: אם – כן מה היה? דאין אדם רשאי לשאול מה לפנים ומה לאחור, והיא עבירה חמורה, כמו שאמרו חכמים על זה כל מי שאינו חס על כבוד קונו ראוי לו שלא היה בא לעולם". [כב]

"ואין לדרוש ולהרהר אחריו כמו שאמרו רבותינו ז"ל שאין לדרוש ולשאול מה לפנים ומה לאחור". [כג]

<> 

בפתיח הבהרנו,

אם אין חשיבה, אם אין שאילה

אין למידה,

בעיקר אין הבנה.

<> 

ערך המים וחשיבותם אינם מוסתרים בכתוב המקראי.

פליאה היא, איפה, שאין רמז כלשהו למקור המים בעת בריאת העולם, גם אין הבהרה של מושג התהום.

נשים לב, לפי הצו האלוהי, הוציאה "הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ". [כד]  

"הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים […] כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם […] כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ". נבראו, אף בורכו, "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ". [כה]

צו אלוהי נוסף מניע את הָאָרֶץ להוציא "נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן". [כו]

גם הָאָדָם, נברא "בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". [כז]

הָאָדָם גם בורך בשליטה מלאה על כל הנברא בחלד, "בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ". [כח]

אבל לאדם ולכל הברואים אין קיום ללא מים.

אין תיאור של בריאת המים.

מהי התהום ומה מקומה?

האם אפשר להבין נתונים אלה?

דרך אחת, כאמור לעיל, היא לא לשאול שאלות.

לטעמנו, אין זה הולם אדם שנברא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.

ניסיון להבין העדר תיאור בריאת המים והעדר הבהרת מושג התהום מצוי במסמך עתיק.

"בטרם נבראו השמים וכל צבאם והארץ וכל אשר עליה, מילאו את היקום רק תיאַמַת – הים הקדמון, ובן זוגה אַפּסוּ – המים המתוקים". [כט]

בלשון הכתוב בבבל,

"בעת ממעל לא נקראו שמים (בשם),

מתחת אדמה בשם לא נזכרה,

רק אַפּסוּ אב-ראשית מזריעם,

והאֵם תיאַמַת יולדת כלהם-

מימיהם נבללו יחדיו". [ל]

לפי המיתוס הבבלי על בריאת העולם "תיאַמַת" ובן זוגה "אַפּסוּ", התהום והמים הזריעו את העולם ללדת.

האם ייתכן, שתיאור הבריאה בבראשית, משקף, בין השאר, גם את השפעת המיתוס הבבלי בצד העיבוד הערכי-אמוני המיוחד לעם ישראל?

זו אפשרות הבנה אחת.

העיקר שנזכה למים חיים ללא תהומות מאיימות, "למען תשכיל ואידך זיל גמור". [לא]

<><><> 

הבהרות ומראה מקום

א. נוסח ההבהרה הוא בהמשך לכתוב "יש מי שמכתיב למציאות את האמת ויש מי שמחפש את האמת בתוך המציאות". שני ליטמן, "חיים על חוד הסכין", הארץ מוסף 28/10/2016, עמ' 24.

ב. עידו אפרתי, הארץ 28/09/2015.

ג. תהלים סה, י.

ד. משלי כה, כא, כה.

ה. תהלים א, ג.

ו. ויקרא טו, יג.

ז. בראשית ו, יז.

אולי סיפור המבול הוא מיתוס, אבל, הצונאמי בתאילנד בשנת 2004, שמתועד ומצולם גרם להרס בחוף ולהרג אנשים רבים.

ח. להיפך, "מים" מופיע במקרא מאות פעמים.

ט. בראשית א, א.

י. בראשית א, ב.

יא. אריאל סרי-לוי, "בהתחלת העולם", הארץ תרבות וספרות 28/10/2016, עמ' 3.

יב. אבן עזרא על אתר.

יג. חזקוני על אתר.

יד. חיים פלטיאל על אתר.

טו. אברבנאל על אתר.

טז. אלשיך על אתר.

יז. רש"י על אתר.

יח. מלבי"ם על אתר.

יט. רש"ר הירש על אתר.

כ. אבן עזרא שיטה אחרת, על אתר.

כא. רד"ק על אתר.

כב. ר' יוסף בכור שור על אתר.

כג. חזקוני על אתר.

כד. בראשית א, יב.

כה. בראשית א, כב.

כו. בראשית א, כד.

כז. בראשית א, כז.

כח. בראשית א, כח.

כט. ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב 1996, עמ' 9.

ל. אנומה אליש, סיפור הבריאה הבבלי בתוך ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב 1996, עמ' 9.

לא. למען לך [זיל]  ולמד [גמר]! מגילת אסתר שורשים א.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן