בננות - בלוגים / מוטי לקסמן / אכן ברכה ואור
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

אכן ברכה ואור

פרשת רְאֵה, דברים יא, כו – טז, יז.

אכן ברכה ואור / מוטי לקסמן, אב תשע"ה

<>

כתוב מפורט מחייב, כלשונו?

פרשת השבוע נפתחת באמירה כזו, "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". "אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". "וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". [א]

האם יש משהו לא ברור, בהנחיה מפורטת כזו?

האין זו הנחיה מובנת מאליה?

ממש פשוט ביותר, "תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם" מול "וְסַרְתֶּם […] לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים".

אם זה כל כך פשוט ומובן מאליו, איך מעלה פרשן [ב] הרהור שממנו למדים שהנחיה אינה בבחינת כזה ראה וקדש.

"אמר רְאֵה בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל, כענין: "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת" [ג] […] הנה נתבאר בפסוק זה שהרשות והבחירה בידו של אדם, רצה להדריך עצמו בדרך ישרה או להתיצב על דרך לא טוב הכל מסור ברצונו, והכל תלוי בבחירתו, ומזה אמר הכתוב: (דברים ה, כו) "מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי", למד שאין הקדוש ברוך הוא גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה אלא הכל מסור בידו." [ד]

<>

אם זה כל-כך מובן לשם צריך הפעלה של "ראיה בעין השכל"?

היש פשוט יותר מלמלא אחר הצו אם מסתפקים רק בציות עקבי?

מצוי כוון פרשני כזה, למשל, "לפי שהברכה והקללה זירוז להמון בקיום המצות והפסד בעוברם עליהם לכן דבר עם ההמון ואמר לפניכם". [ה]

לפי הפשט, יש כאן העמדה ברורה של "מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם" מול "לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים", האין זה פשוט ככתוב?

<>

האלוהים הדובר והמנחה התנהגות נתפס בתורה ובמקרא כולו כך, "ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ". [ו]

שלמה המלך קורא בהתרגשות רבה, "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד". [ז]

האם בתפיסה כזו של אלוהים טמונה בעיה כלשהי?

תפיסת אלוהים כיחיד ומעל לכל מעלה קושי כלשהו?

לא, זו התפיסה הבסיסית, זו תפיסה מובנת של אלוהים. [ח]

כך גם העמדת אלוהים "ה' אֱלֹהֵיכֶם" מול "לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים".

<>

אולי תפיסה מקובלת ומובנת, אבל תפיסה שמעלה קושי רציני.

אם אלוהים נתפס כיחיד, נצחי ובלבדי הרי מכך נובע שכל "הישויות" האחרות הקרויות אלים או אלוהים הם בבחינת הבל וריק והפונים אליהם הם בבחינת "מִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ". [ט]

אם זהו המצב, מה הטעם באזהרה בפני פולחן לאל זר? הרי זה פולחן ריק, וללא תועלת! יערכו בני האדם טכסים לאלילים, הרי רק ה' אלוהים קובע מציאות ממש.

אם היינו נותרים בהבנה שפרשת השבוע, פרשת רְאֵה עוסקת רק בהעמדת ה' אלוהים מול אלה הקרויים אלוהים, התמיהה לא היתה נפתרת.

<>

אנו קוראים זאת אחרת.

לטעמנו, ההעמדה של "מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם" מול "לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אינה העמדה של ישות מול ישות אלא מערכת התנהגות מול מערכת התנהגות.

דמותו של ה' אלוהים מחייבת התנהגות ערכית-מוסרית, "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ". [י]

<>

ציות, אפילו מלא, לכללי פולחן אינו מספק. [יא]

הדרישה האלוהית היא להקפיד על התנהגות ערכית-מוסרית.

רק אימוצם של כללי מוסר וערכים כבסיס להתנהגות יומיומית, מביאה ברכה.

כך אנו מבינים את הכתוב, "אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". [יב]

האם יש הנחיה, האם קיימת עצה טובה יותר מזו לחיים טובים בחברה? [יג]

<>

איני יודע את המקור להשראה שהביאה את בוב דילן לכתוב, "שתדע לראות את האור / ולמצוא את האמת / בתוך החושך הגדול". [יד]

סבורני, שזה בדיוק המסר גם מפרשת השבוע, לראות האור, לגלות את הברכה בחיים ערכיים-מוסריים ולדחות את החושך, את הקללה את הנזק שטמונים בהתנהגות אישית וציבורית שמקדשת מעמד, רכוש וכסף ולא בני אדם.

הנתון הוא, "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה".

הכל נתון, צריך רק לבחור, ולפי הבחירה לחיות, לחיות טוב עם ולמען כל אדם שהוא אדם.

בחירה כזו אכן זקוקה ל"ראיה בעין השכל".

<>

הארות ומראה מקום

א. דברים יא, כו – כח.

ב. רבי בחיי בן אשר נולד בספרד בשנת ה"א ט"ו (1255) למשפחת הרבנים המפורסמת אבן חלווה […] הפירוש מבוסס על פירוש הרמב"ן על התורה, ויש בו גם הרבה דרושים והרחבות והסברים על פי הקבלה, והוא מהווה פירוש שיש בו שילוב מיוחד של פשט ורמז ודרש וסוד.

ג. קהלת א, טז2.

ד. רבינו בחיי על אתר.

כל ההדגשים באחריות כותב המאמר, מוטי לקסמן.

ה. תולדות יצחק על אתר.

ו. דברים ד, לה.

ז. מלכים א ח, ס.

ח. גם שירים לילדים משקפים תפיסה מעין זו, "אלוהים יודע / מה יקרה לי מחר / הוא יודע מה אעשה / ויודע במה אבחר. // כי מן המקום שבו אלוהים / יושב ומשקיף עלינו / אפשר לראות יותר רחוק / מכפי שרואים / ממקומותינו. // בכל זמן, / בכל מקום, / אלוהים / אותי / רואה. / גם בחושך, / ואפילו כשאני מתחבא." (אמונה אלון, רַק בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת רוֹאִים אוֹתוֹ, תל אביב תשע"ה.

ט. ישעיהו מה, כ.

י. דברים י, יז–כ.

יא. הבנתם את זה, ישי שליסל שדקר, ורעולי פנים שהשליכו בקבוק תבערה לתוך בית משפחה. היהדות והאלוהים המקראי אינם מצדיקים רצח!

יב. דברים יא, כז.

יג. כך אנו מבינים גם את כשלון מנהיגות של שלמה המלך. אמנם נאמר לגנותו של שלמה המלך "רַק בַּבָּמוֹת הוּא מְזַבֵּחַ וּמַקְטִיר" (מלכים א ג, ג). אבל, הביקורת שמוביל ירבעם נגד רחבעם בנו של שלמה אינה נגד הפולחן הזר אלא נגד נוהגי הנהגה של שררה ודיכוי: "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ" (מלכים א יב, ד).

יד. בוב דילן, צעיר לנצח, תרגום יאיר לפיד.

טו. דברים יא, כו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן