בננות - בלוגים / מוטי לקסמן / פרשת מטות מסעי
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

פרשת מטות מסעי

פרשת מַטּוֹת–מַסְעֵי, במדבר ל, ב–לו, יג.

פטריארכליות משקפת רק זכויות? / מוטי לקסמן, תמוז, תשע"ה.

<>

תרבות פטריארכלית פירושה בהכרח מעמד פחות של האישה ודיכויה?

צמד פרשות השבוע מַטּוֹת–מַסְעֵי שחותמות את חומש במדבר, עוסקות בנושאים רבים. אנו נמקד את הדיון פחות במסופר ויותר במשמעויות נגזרות מן המסופר, לגבי מעמד האיש והאישה.

פרשת מטות נפתחת בפירוט דיני נדר של אישה.

אישה הנודרת נדר אינה יכולה לחזור בה מהבטחתה. כל זאת אם היא עצמאית ללא קשר עם איש

"וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ". [א]

אם הנודרת היא בחזקת אביה (כנערה) או בחזקת איש (כאישה נשואה) הרי האחריות היא על האיש.

האיש יכול לבטל את התחייבויות הנדר, בתנאי שהוא עושה זאת מיד עם היוודע לו על הנדר. [ב]

אם האיש משתהה בכך, ואינו מקיים את הנדר שלה, הרי האחריות היא עליו. [ג]

האין זו דוגמה נוספת לעליונות הגבר ולמעמדה הנחות של האישה?

לפני שנתייחס לכך נפנה לסוף פרשת מסעי.

<>

פרשת השבוע נחתמת בדיון במשמעות חוק בְּנוֹת צְלָפְחָד, ובהשלכותיו.

זכור לך?

חוק בנות צלפחד מנוסח לאחר שהן, חמש אחיות יתומות מאב, פונות אל משה: "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ". [ד]

משה מעלה שאלתן בפני אלוהים.

אלוהים נענה לבקשתן, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן". [ה]

למעשה, מנוסח חוק חדש, למקרה כזה, "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ". [ו]

<>

בחתימת פרשת מַסְעֵי חוזר הדיון בחוק זה, הפעם היוזמים הם ראשי בית האב עליו נמנה צלפחד המנוח: "וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה ה' לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַה' לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו. וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ". [ז]

ראשי בית האב חוששים מצמצום שטחי בית האב או השבט בשל זכותה של בת לרשת את אביה. במקרה זה בת עשויה להינשא לאיש שהוא מחוץ לבית האב או לשבט, וכך להעביר את הזכות על הקרקע לשבט אחר.

חשש זה מביא את משה לתיקון בחוק, "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים: וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [ח]

יישום זכות בת היורשת את חלקת אביה מותנה בנישואיה בתוך בית האב, ואכן כך נוהגות חמש הבנות,"וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים: מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הָיוּ לְנָשִׁים וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן". [ט]

<>

האין תיקון זה בהלכת בנות צְלָפְחָד אינו פוגע בזכות הירושה של הבת, או לפחות מצמצם את זכות זו?

<>

נכון, על פניו אפשר להבין זאת כך.

אבל, להבנה זו היה בסיס אילו קראנו על איש שנשא אישה משבט אחר, ובשל כך הוא העביר את זכות קניין הקרקע שלו לשבט אחר.

אין סיפר כזה.

בגלל זכות יתר של האיש?

לאו דווקא.

<>

החברה הישראלית במקרא, מתוארת כבנויה על בסיס בתי-אב ושבטים.

כל שבט דאג לשמירה על תחום נחלתו; דבר שלא נעלם לגמרי, אפילו בתקופת המלכים.

נזכור, גם פילוג הממלכה לאחר שלמה, בא על רקע של יריבות בין שבטים.

ייתר על כן, מתיקון זה אפשר להסיק שלאישה זכות להינשא כרצונה, "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים", [י] בתנאי שהיא מוותרת על זכות הקניין שלה.

<>

נחזור לתחילת פרשת מַטּוֹת, עניין הנדר.

מה אנו יכולים ללמוד מהכתוב על מעמד האיש והאישה?

האם רק את זכויותיו העודפות של האיש?

לאו דווקא!

בואו נחשוב אחרת.

יחסי איש-אישה בעניין הנדר משקפים את אחריות האיש ולאו דווקא את זכויותיו העודפות.

ממה נפשך, הכתוב נוצר ומשקף חברה פטריארכלית קדומה.

תרבות שבה רוב הזכויות, אם-לא כולן היו לאיש, לאישה לא נותר אלא רק למלא אחר גחמותיו.

<>

בתרבות כזו, מתהווים חוקים והלכות חיים אשר מצד אחד, מעלים מקרים בהם לאישה זכות ירושה, ומצד שני מבהירים שמעמד האיש אינו מקנה לו רק זכויות אלא חובות של אחריות והגנה על חייה ובריאותה של האישה.

<>

אם-כן, גם חברה פטריארכלית שבנויה על תשתית אמונית-ערכית-מוסרית אינה מקנה זכויות בלעדות למעמד ללא חובות ברורים ואחריות רבה.

זכות בחברה קשורה גם לאחריות.

<>

זכינו להשלים הלימוד בחומש במדבר.

חזק, חזק ונתחזק!

נמשיך לחומש דברים בעיון, בשמחה ובתקווה לטוב, גם לבת גם לבן.

<><><>

הבהרות ומראה מקום

א. במדבר ל, י.

ב. "וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַה' יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ. וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ:

וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ. וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וַה' יִסְלַח לָהּ" (במדבר ל, ו–ט).

ג. במדבר ל, טז.

ד. במדבר כז, ד.

ה. במדבר כז, ז.

ו. "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (במדבר כז, ח–יא).

ז. במדבר לו, ב–ג.

ח. במדבר לו, ו–ז.

ט. במדבר לו, יא–יב.

י. במדבר לו, ו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן