יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

על אי תנועה

באי התנועה, בין נחלי הזרימה / מוטי לקסמן, אייר תש"ע
עיניה הגדולות אינן עטויות במשקפי שמש
מסתירות;
עיניו פקוחות מעבר לעדשות הראייה.
כתפיו השמוטות,
גוו הכפוף מעט קדימה
וגופה המרובע
לא עוצבו בחדר כושר
גם לא תוצר של
חרושת היופי.
השמים רחוקים וגבוהים
החמה יוקדת, צהרי יום שישי.
האנשים ממהרים.
הרמזור מעכב.
על אי התנועה הם עמדו.
ידו השמאלית סביב מתניה.
ידה הימנית על כתפו.
ראשה מונח רכות על חלקת צווארו.
שפתיה המלאות מחייכות.
עיניו בוחנות את הרמזור
מעבר לזרם המכוניות.
קרני החמה אינן מעמעמות
את האור שזורח מעיניה
ומפיץ הילה זכה
סביב ראשו.
פניהם מעידים: ממעון לפיגור קל.
אלוהים, איזה יופי עדין היה פה
באי התנועה,
בין שני נהרות מנועים רועשים
האצים בהמולה עירונית
מנוכרת ואפורה.
אלוהי הנשמות החבויות,
נטית חסד:
זימנת אותי לשניות בודדות אלה
ופקחת את עיני
להבחין
בתוך הרעש השחור
את זו העדנה,
את זו הרגישות
את זה הקסם.
את האהבה.
תודה.

3 תגובות

  1. חנה טואג

    אלוהי הנשמות החבויות פוקח את עינינו לראות לפעמים את היופי שהוא ברא בעולמו
    אלה הם רגעי החסד המעטים שבהם אנו חווים
    השתאות
    וחמלה
    רגיש תאורך

    • חנה טואג

      ואז
      בתוך האי תנועה (לכאורה) אנו חווים את התנועה

      • תודה חנה,
        קורא מגלה דבר יפה שהכותב לא חשב עליו.
        כך תגובתך על התנועה שבאי התנועה.
        בברכה
        מאטעלע

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן