אמרתי לא / מוטי לקסמן
נכון, אמרתי "לא".
וקמת והלכת.
כן, כך אמרתי,
אמרתי "לא".
את זה שמעת היטב,
שמעת,
קמת והלכת.
את הצליל המהוסס,
את הרעד בקול
אוזניך לא קלטו?
בפרפור היד
לא הבחנת?
את הדמעה בעין
את תזוזת הרגליים,
אליך
לא ראית?
לא, לא רציתי להישאר לבד
לא את עורפך המתרחק
רציתי לראות.
אבל הלכת.
מטעלע,מטעלע,משורר אתה ל א
לחרזן אוי: למה אתה סתם מעליב? מרגיש ככה גדול?
אי הבנה בין בני אדם שוברת את הלב. השיר פשוט ועצוב.
מוטי יקר, רות צודקת, והעיקר: זה שיר, ולא קל בכלל לכתוב שיר.