בננות - בלוגים / מוטי לקסמן / פרשת ראה, פחד או אהבה?
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

פרשת ראה, פחד או אהבה?

פרשת רְאֵה, להאמין מתוך פחד או מתוך אהבה / מוטי לקסמן, תמוז, תשסג
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה." [א]
פרשת השבוע, פרשת "רְאֵה" נפתחת בהנחיה או אם תרצו בצו זה.
"רְאֵה", לכאורה פועל פשוט ומובן, יש עיניים, רואים.
לא היא.
למדתי זאת בעבר מנער שהתעוור לאחר חבלה של "פדאיון". [ב]
אני עצמי הייתי אז נער צעיר, עזרתי לו בלימודים בשיעורי הבית.
מידי פעם אמר הנער, "אני רואה". בתחילה נבוכותי, אבל הוא בא לעזרתי, "מוטי, כאשר אני אומר, 'אני רואה', אני מתכוון שאני מבין."
תודה, יוסי.
אכן גם במקרא, אפשר להבין משמעויות אחדות לשורש "ראה".
קלט דבר בעיניו; [ג] התבונן; [ד] בחר; [ה] השיג בשכלו, תפס; [ו] נוכח, נתן אל לבו. [ז], [ח]
האם פירוט זה הוא בעל חשיבות לדיון בפרשת השבוע?
 
לכאורה, המסר, בראשית פרשת "רְאֵה", הוא חד-משמעי.
"אֶת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". [ט]
תורת הגמול המוכרת, ברכה כשכר על ציות ומילוי המצוות וקללה על כפירה או על אי מילוי המצוות.
אחת ההבנות לאי מילוי מצוות מפורשת בהמשך, "וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם". [י]]
יתר על כן, הצווים הם מוחלטים, "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". [יא]
 
מה הוא המניע ל- "תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם" או ל- "אֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ"?
אחד המניעים המרכזיים מפורש בשורש יר"א, "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן". [יב] "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ". [יג]  "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד". [יד]
המניע שפורש בפסוקים אלה, משמעות אחת לו, ציות, ציות מתוך פחד.
יש גם היום, כל מיני "חכמים" [טו], המטיפים למילוי מצוות מתוך כניעה ופחד.
 
האם פחד יכול לעורר מילוי משמעותי של מצווה, או שמא זו רק התנהגות טקסית-טכנית ללא כל הד בלב המבצע?
"'בגלל הנחש', פוסק המחזאי יהושע סובול […] ומספר על הרגע שבו איבד את האמונה בכוח עליון שמסדיר את העניינים בעולם.
'פעם, כשהייתי ילד, בן חמש או שש, בא אלינו לכפר קרוב משפחה חרדי. הוא נהג להתפלל ובבית שלנו לא התפללו. תהיתי אז מה זה העניין הזה. הוא הסביר לי שאם לא מתפללים אלוהים שולח נחש ושהנחש יכיש אותי. כיוון שגדלתי אז בתל מונד, כפר ששרץ נחשים, נבהלתי. מתוך פחד החלטתי להתפלל איתו. לא ידעתי ממש מה לעשות, ראיתי אותו ממלמל דברים סתומים אז התחלתי למלמל'.
כעבור כמה ימים ארז אותו קרוב משפחה את מיטלטליו ועזב. "הוא נסע, ואני המשכתי להתפלל", מוסיף סובול. "יום אחד לא התפללתי וחיכיתי שהנחש יבוא, אבל הוא לא בא. אז הבנתי, אולי בפעם הראשונה בחיי, שיש משהו שקרי בסיפור שהאיש סיפר לי. אותו קרוב הצטייר לי פתאום כאיש טיפש שניסה לעבוד עלי. אמנם ראיתי שהוא אכן מאמין בדברים שאמר לי, אבל הבנתי שמדובר בשטויות." [טז]
כל מילה נוספת, מיותרת.
 
בפתיח לכתוב זה, פרשנו משמעויות אחדות לשורש רא"ה ושאלנו "אם פירוט זה הוא בעל חשיבות לדיון בפרשת השבוע?
אכן, כן, חשוב לעשות שימוש במגוון המשמעויות שפורטו.
 
בתורה גם בפרשת השבוע יש גם טעם אחר למילוי מצווה.
הבה נעיין יחד.
בפרשת השבוע החולף, פרשת "עֵקֶב" מצוין מניע חשוב אחר למילוי מצוות האל, "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים"; [יז] "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"; [יח] "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ". [יט]
ובפרשת השבוע, פרשת "רְאֵה", אנו קוראים שאהבה היא כניר הלקמוס או אם תרצו אבן הבוחן של אמונה, "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". [כ]
לקלוט בעיניים, אבל גם להתבונן, לבחור, להשיג בשכל ולתת אל הלב, כל המשמעויות האלה לרא"ה הם גם גישות לאמונה שנובעת מתוך אהבה.
 
הבחנה זו בין יראת אלוהים לאהבת אלוהים נושאת בחובה משמעות חשובה נוספת.
הירא את אלוהים ולכן עושה את הנדרש, משרה ומעורר פחד וחרדה גם בלבבות הנוהים אחריו, או השומעים לו, ולטעמי אין בו אמונה.
המתייחס לאלוהים ולמצוותיו באהבה, מעורר אהבה גם בעצמו וגם בעולם, וליבו מלא אהבה.
פחד אינו מביא טוב.
אהבה אינה מחוללת רע.
הבחירה בידך.
<> 
הבהרות ומראה מקום
א. דברים יא, כו.
ב. בשנות החמישים, ביהוד.
ג. "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
ד. "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא).
ה. "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל עֲבָדָיו רְאוּ נָא לִי אִישׁ מֵיטִיב לְנַגֵּן וַהֲבִיאוֹתֶם אֵלָי" (שמואל א טז, יז).
ו. "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת" (קהלת א, טז).
ז. "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ" (בראשית מב, א).
ח. י' כנעני, אוצר הלשון העברית, כרך 16, גבעתיים תשמ"ב, עמ' 5363–5364.
ט. דברים יא, כז–כח.
י. דברים יא, כח.
יא. דברים יג, א.
יב. דברים יג, ה.
יג. דברים יג, יב.
יד. דברים יז, יג.
טו. לפחות בעיני עצמם…
טז. קובי בן שמחון, להתפלל לשמים ריקים, הארץ, מוסף הארץ 27/07/2012, עמ' 34, 36.
יז. דברים יא, א.
יח. דברים יא, יג.
יט. דברים יא, כב.
כ. דברים יג, ד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן