יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

פרשת ויחי

פרשת וַיְחִי, בראשית מט, א – נ, כו; השלמת חומש בראשית.

שליט הוא כמו אריה? / מוטי לקסמן, כסלו, תשע"ה.

<> 

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". [א]

"כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם". [ב]

שני תיאורים.

<> 

לכאורה, אירוע אחד מתואר פעמיים, האם קיימת זהות בין שני התיאורים?

אירוע אחד ושני תיאורים שונים בניסוחם.

התיאור האחד מופיע בראשית האירוע, השני בסיומו.

<> 

בתיאור הראשון האב קרוי "יַעֲקֹב", בשני שמו "יִשְׂרָאֵל".

תאמרו, הרי הכוונה היא לאותה דמות ששמה שונה, "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". [ג]

נכון, ובכל-זאת למה ההבדל בשם, באותו פרק?

<> 

הבדל נוסף בניסוח שני התיאורים, הינו משמעותי יותר.

בראשון התיאור הוא בבחינת תחזית או דברי נבואה לעתיד "אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים".

בתיאור השני התיאור מוגדר כברכת אב לבניו, "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם".

האם "יַעֲקֹב", מתנבא? ואילו "יִשְׂרָאֵל" מברך?

נבואה? ברכה?

שאלה זו תיבחן אגב דיון בדברי יעקב ליהודה.

<> 

יהודה מתואר בדברי יעקב כשליט בחמישה פסוקים,  נדון בשני הפסוקים הראשונים.

"יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ". [ד]

הפסוק הראשון: ""יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ […] יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ",[ה] מתאר את ייעודו של שבט יהודה לשלטון. מובן זה נובע, לכאורה, מפשטו של מקרא. [ו]  

במדרש אין רואים זאת כפשוטו.

הם מקשרים אמירה זו לתפקודו של יהודה בסיפור תמר, "אמר לו הקב"ה אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם". [ז]

השלטון המיועד ליהודה או המבורך בו הוא גמול על קבלת האחריות של יהודה בסיפור תמר. יונתן גם רש"י מאמצים קישור זה. [ח]

רשב"ם, נכדו של רש"י, בלשון בוטה טוען, "המפרש ישבחוך אחיך שטות בידו, אלא לפי שגינה את הראשונים ונטל מלכות מראובן ופיזר שמעון ולוי, אמר ליהודה, אבל אתה יתנו לך אחיך הוד מלכות". [ט]

למרות חילוקי הדעות, מוסכם שפסוק ח' מציין את שבט יהודה לשלטון בעתיד.

<> 

מה דמותו של יהודה, כשליט העתידי?

"גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ". [י]

האם יש דימוי מתאים יותר מדימוי האריה, לשליט?

הבה נעיין.

מאות שנים אחר-כך, במאה השתים-עשרה, כונה כך מלך אנגליה שהצטרף לצלבנים, ריצ'ארד הראשון: ריצ'ארד לב-הארי.

מהו התוכן העולה מדימוי זה?

<> 

במדרש מבינים את הביטוי ""גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ" כהימנעות מטרף, "מטרפו של יוסף שאמרת (בראשית לז) מה בצע, ד"א מטרף מטרפה של תמר שהצלת ד' נפשות עצמך ותמר ושני בניה". [יא]

יונתן, גם רש"י מבינים באופן דומה. [יב]

נכדו של רש"י עדיין אינו תמים דעות עם סבו, הוא עושה בשמץ של לעג, "והמפרשו במכירת יוסף לא ידע בשיטה של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל". [יג] עם-זאת, גם הרשב"ם מסכים שהביטוי משקף שלטון עתידי. [יד]

<> 

מה טומן בתוכו דימוי האריה?

בלעם, בברכו את עם-ישראל, אומר, בין השאר, "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר". [טו]

אנו שומעים כאן התייחסות לעוצמה גם לכוח חזק.

גם עמוס הנביא מייחס עוצמה רבה  לאריה, "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא?" [טז]

עמוס הנביא מוסיף שהאריה מעורר פחד.

זו תכונה נפוצה יותר בתיאורי אריה.

באופן מפורט יותר, האריה הוא בעל-חיים טורף, אפילו טורף אכזר.

כך מתואר האריה בברכת בלעם, "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה". [יז]

הנביא ישעיהו אף מעצים את הדימוי באכזריותו, בתארו את נקמת ה', "שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא, יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל". [יח]

יתר-על-כן, האריה מתואר כשליח אלוהים המיועד לפגוע בחוטאים, "וַיֹּאמֶר לוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה וַיֵּלֶךְ מֵאֶצְלוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה וַיַּכֵּהוּ". [יט]

<> 

מאידך, כאשר מתארים את אחרית הימים, בהם ישכון שלום עולם, מתואר האריה כמחוסר כל אפיוניו המאיימים, "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן". [כ]

<> 

שליט המדומה לאריה האם ניתן לצפות ממנו שידאג קודם-כל לרווחת העם. [כא]

שליט או מלך גם "סתם שר", המדומה לאריה הוא אדם העשוי אמנם ללא חת, אבל הוא מאיים, הוא טורף, ואינו חדל עד אשר שבע.

האם יש גבול לשובע של האדם? [כב]

<> 

נחזור לדיון בברכת יעקב הקרוי גם ישראל לבניו באחרית ימיו.

יעקב מדמה את יהודה לאריה.

האם יִשְׂרָאֵל מבטא ברכה?

ואולי יַעֲקֹב מבטא תחזית המבטאת הכרה במציאות האנושית בה שולטים כוח, אלימות ואכזריות?

השאלה מופנית גם אליך, מה תשובתך?

<> 

בזה הושלם העיון בחומש בראשית, תשע"ה, חֲזַק, חֲזַק וְנִתְחַזַּק!!!

 

<><><><><> 

מקורות והארות

א. בראשית מט, א.

ב. בראשית מט, כח.

ג. בראשית לב, כט.

ד. בראשית מט, ח–ט.

ה. בראשית מט, ח.

ו. "זוהי הודעה לכל באי עולם בכלל ולעם ישראל לדורותיו בפרט על מלכותו של יהודה לדורות" (יהודה קיל, ספר בראשית, כרך שלישי, ירושלים תשס"ג, עמ' רצג).

ז. בראשית רבה צט, ח.

ח. "יהודה אתה הודית על מעשה של תמר בעבור כן לך יהודון (יודו) אחיך ויקראו יהודים על שמך" (יונתן על אתר); "לפי שהוכיח את הראשונים בקנטורים התחיל יהודה לסוג לאחוריו (שלא יוכיחנו על מעשה תמר) וקראו יעקב בדברי רצוי יהודה לא אתה כמותם" (רש"י על אתר).

ט. רשב"ם על אתר.

י. בראשית מט, ט.

יא. בראשית רבה צט, ח.

יב. "מדמה אני לך יהודה בני לגור בן אריה שמהריגתו של יוסף בני הְסתלקה נפשך וממשפט של תמר תהיה מציל נוח ושוכן בעוז" (יונתן על אתר); "ממה שחשדתיך (לעיל לז לג) בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה: […] סלקת את עצמך, ואמרת (שם כו) מה בצע וגו'. וכן מהריגת תמר שהודה (לעיל לח כו) צדקה ממני" (רש"י על אתר).

יג. רשב"ם,  על אתר.

יד. רשב"ם מציע לראות בביטוי זה תאור של השתלטות השליט על אויבים: "יהודה בני לאחר שעלית מלטרוף טרף באומות ותכרע ותשכב בעירך, לא יבא אויב להחרידך ולהקימך ממקומך. זהו עיקר פשוטו" (רשב"ם על אתר).

טו. במדבר כד, ט.

טז. עמוס ג, ח.

יז. במדבר כג, כד.

יח. ישעיהו ה, כט.

יט. מלכים א כ, לו. ראה גם במלכים א יג, כד–כט.

כ. ישעיהו יא, ו–ז.

כא. דבריו של שמואל על התנהגות שלילית של מלך, שבני ישראל רוצים,  מתארים שליט כזה (שמואל א פרק ח).

 

כב. נא לחשוב על מספר אישי ציבור שחשודים או כבר כלואים על כי לא ידעו לשבוע די, בתחומים רבים!!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן