בננות - בלוגים / מוטי לקסמן / לא איבדנו דבר
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

לא איבדנו דבר

שלום רב,
פרופ' אווה אילוז פרסמה, מחשבות לקראת ט״ו באב, הארץ, סוף שבוע, הקצה, 17/07/2013.השגותיי כתובות להלן.
בברכה
לאהבה רבה
מוטי

לא איבדנו שום דבר, דברים לט"ו באב / מוטי לקסמן, טו באב, תשע"ג.
(תגובה לאווה אילוז, מחשבות לקראת ט״ו באב, הארץ, סוף שבוע, הקצה, 17/07/2013.)

מקובל להניח שהציטוט המפורסם ביותר של ארכימדס הוא: "תנו לי נקודת משען [אחיזה] ואוכל להזיז את העולם". [א] באופן דומה ניתן לטעון, הצגת נקודת המוצא לדיון מבהירה את תחומו והיבטיו.
אכן, הפרופ' אווה אילוז מציגה באופן ברור ביותר את נקודת המוצא לדיון, "אם נחשוב על אהבה לא כעל רגש, אלא כעל מערכת יחסים עם חוקים משלה". [ב] האם נקודת מוצא זו הולמת את הדיון ב"אהבה"?
לטעמי לא.
כתוב, "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ". [ג] אמנם, יעד ההתייחסות הוא אלוהים, אבל, לדיוננו, נוכל ללמוד מכאן על דרך האהבה, "וְאָהַבְתָּ […] בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ", אהבה מתממשת כאשר היא "בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ".
האם, אפשר לדון באהבה ללא מימוש כזה?
אני סבור שלא.
בואו נראה מה קורה בדיון של הפרופ' אווה אילוז, היא מצהירה על כוונה לדון ב"אהבה", אבל למעשה הדיון נסוב על יחסי מין, משפחה, התנהגות דתית, סדר חברתי.
ומה על האהבה עצמה?
אמנם, יש הטוענים, "ספק אם יש עניין אחד בתולדות המין האנושי שהוא פיקציה גדולה כל כך כמו האהבה, […] האהבה היא עסק מסובך. […] אין לנו באמת מושג במה מדובר כאשר מדברים על אהבה, והמושג היחיד הוא זה המניח אפשרות כלשהי לדבר על משהו, שכביכול ידוע, מתוך התכחשות גמורה לעובדה שאין שום ידיעה מוחשית, או אחרת, ושהסימן "אהבה", אפילו רק אהבת גבר-אשה (בתוספת אהבת גבר-גבר ואשה-אשה), הוא סימן המאגד בתוכו כל מיני דברים בלתי ניתנים לתיאור". [ד] ובכל-זאת, ננסה להציג מספר רעיונות.
הדיון של הפרופ' אווה אילוז, ביחסי מין, במשפחה, בהתנהגות דתית, בסדר חברתי, כמשקף את המושג החמקמק, "אהבה", מביא לצמדי מושגים שאינם צמודים.
אהבה ומין.
תחת תת הכותרת 1. פיתוי מוצג "הנבל הספרותי של המאה ה–17, […] דון חואן […] במה אשם דון חואן? בכך ששכב עם הרבה נשים מבלי להשלים את מה שנלווה למעשים כאלה בזמנו – חתונה." [ה] לעניות דעתי השאלה אינה אם דון חואן אשם או לא, השאלה היא האם תיאור התנהגותו משקפת התנהגות של אוהב?
או של גבר, שכדי "להגשים" את גבריותו חודר ללא הבחנה וללא יחס רגשי כלשהו לפתחי נשים רבות?
וכיום, "המיניות הטובה והמשוחררת כבר הפכה לציווי. השתחררו ‏(מינית‏)! צברו פרטנרים! אלה הציוויים של תרבות רווית ארוטיות", [ו] זה מתאר יחסי אהבה???
האם קיום יחסי מין במועדונים (לעיתים גם בשירותים), עם פרטנים נצברים, משקף "אהבה"?
איני סבור ש"אהבה" ו"מין" הם מושגים זרים לזה, אבל וודאי שאין בהם התאמה חד-חד –ערכית!
אוהבים מקיימים יחסי מין, אבל לא כל קיום יחסי מין מבטא אהבה!!!

נעבור להיבט אחר, תחת הכותרת 2. ההמתנה – עוסקת הפרופ' אווה אילוז בהיבט הכלכלי של הנישואים, "הגברים והנשים, במשותף, בונים כיום ביחד את נכסיהם הכלכליים ואת עמדותיהם החברתיות באמצעות השתתפות במקום העבודה הקפיטליסטי" גם בתקשורת בין בני הזוג, "הטכנולוגיה המודרנית מסייעת לנו לעקוב אחר אדם בהיעדרו: סקייפ, צ’אט, אס.אם.אס, אייפון, פייסבוק – אלו טכנולוגיות של נוכחות, המחקות ויוצרות מערכות יחסים חוצות אוקיינוסים". [ז] אין לי מה לטעון נגד התיאור הבהיר על הכלכלה והתקשורת בין בני זוג.
אבל, האם כל קשר נישואין משקף אהבה?
נזכור רגע את נוהל הנישואין בחברה החרדית. שם הנישואין הם תוצאה של שידוך, בין שתי משפחות מוצא. בני הזוג שיינשאו, בשעה טובה, רואים זה את זו, בפעם הראשונה, לאחר סיום תהליכי השידוך, וללא ייחוד.
זהו מפגש בעקבות אהבה?
אבל, לא רק בחברה החרדית, גם בתרבות הלא –חרדית ולא דתית כלל, האם מושג אחד מחייב את השני? האם מושג אחד חסר משמעות ללא השני? האם אהבה ונישואים הם בבחינת תאומי-סיאם, בל ינותקו?
אהבה בנישואים.
אין ספק, קשר נישואים בו שוררת אהבה הדדית, הוא קשר נעים מפרה ובונה.
אכן, יש נישואים בהם האהבה אינה בסימן שאלה, אלא בוודאות: יצחק אהב את רבקה, [ח] גם בחיי הנישואים הוא מגלה אמפתיה ודאגה לרבקה העקרה ומתפלל לה' שרעייתו תהרה. [ט] "נאווה ובני עדיין אהבו זה את זו גם לאחר שבע-עשרה שנות נישואים, בכל חיי היומיום שררה ביניהם רוב הזמן מידה של אדיבות הדדית מהולה באיזה קוצר רוח מרוסן". [י] על כך נאמר: נישואים מתוך ובתוך אהבה.
נישואים, גם אהבה?
האם, כל מערכות נישואים מאופיינות על ידי אהבה הדדית?
יש מקרים בהם מתנהלים חיי נישואים, ואהבה, מי יודע?
יעקב אהב את רחל ועבד עבורה ארבע עשרה שנה, [יא] והנה מסתבר שרחל עקרה, אבל בניגוד לאביו יצחק, יעקב אינו מגלה אמפתיה והבנה, אף מבטא כעס רב. [יב] האם אהבת יעקב לרחל דעכה?
ביאליק היה נשוי ובכל זאת קונן וזעק: "ועוד רז אחד לך אתודה / נפשי נשרפה בלהבה / אומרים אהבה יש בעולם / מה זאת אהבה". [יג] אהבה יש, נישואים אין
מצד שני, יש מקרים בהם אהבה, אף אהבה עזה, אינה מתממשת בנישואים: "אלתרמן שלי", כתבה לו, "מה לעשות לגעגועים שלי אליך. מה לעשות לאהבתי, והיא מתחדשת יום יום, רגע רגע. האם יהיה לי הכוח לשאתה והיא גדולה וחזקה ממני. תעזור לי, אלתרמן שלי". [יד] כך כתבה הציירת צִלה בִּינדֶר למשורר נתן אלתרמן שהיה אהובה במשך שלושים שנה. [טו] צִלה בִּינדֶר, ידעה שאין לה סיכוי: "הרי לעולם אשאר בצד, לעולם לא תהיה שלי, לעולם לא אוכל לגהץ לך כתונת והרי בשבילי זה היה שיא האושר". [טז] אם צִלה בִּינדֶר הייתה נשואה לנתן אלתרמן, ומגהצת לו את כותונותיו, אהבתה המוחלטת והגועשת אליו הייתה ממשיכה לבעור? [יז] וגם: "היא [יח] עד יומה האחרון אהבה את אריס. [יט] לא היה לה אף אחד חוץ ממנו. זו היתה אהבת חייה. דישי אמר לי [כ] שגם אריס סאן עד יומו האחרון היה מטורף עליה", [כא], וכידוע עליזה עזיקרי ואריס סאן מעולם לא נישאו זו לזה. [כב] במלים אחרות, "אהבה" ו"נישואים" אינם חופפים זה את ובוודאי שאין ללמוד או להסיק מאחד לשני. האם זה רק מקרה, ששיר השירים, מגילת האהבה מסתיים לא בהקמת משפחה אלא בפרידה? [כג]

הדיון של אילוז עובר לאפיון האהבה בעבר כאהבה מסורתית שחיקתה את מודל האהבה הנוצרית, ולגבי היום הדיון מניח ש"האהבה היא חוויה חילונית ומפוכחת לחלוטין".
קשה לי להאמין, שבעבר או בהווה, נשים ואנשים מתאהבים וממשיכים לאהוב, בגלל דפוסי מסורת נוצרית או חילוניות מפוכחת.
נראה לי שתפיסה כזאת מפחיתה מאוד מערך ההתייחסות הרגשית של האדם.

הפרק הבא בדיון, עם כל הכבוד, אינו ברור לי, "האהבה הייתה רגש שאיים על כל המוסדות הפטריארכאליים", באהבה בין איש ואישה יש איום???
בסיום הדיון מהרהרת אילוז בקול, "אני תוהה: היכן נמצא את הנשגב באוקיינוסים הגלובליים של בחירות אלקטרוניות, בחוויות מיניות סדרתיות, בחיפוש הממושמע והשיטתי למציאת האני האותנטי והקול הפנימי? היכן יימצא הנשגב?" [כד] אם באהבה, כנה ואמיתית אנו עוסקים, האוטנטי, הקול הפנימי גם הנשגב מצויים שם כל העת, צריך רק להיות קשובים בעין, באוזן ובלב!!!

מראה מקום
[א] ויקיפדיה.
[ב] אווה אילוז, מחשבות לקראת ט״ו באב, הארץ, סוף שבוע, הקצה, 17/07/2013.
[ג] דברים ו, ה.
[ד] יצחק לאור, "המצאת האהבה", הארץ תרבות וספרות 03/07/09, עמ' 4.
[ה] אווה אילוז, מחשבות לקראת ט״ו באב, הארץ, סוף שבוע, הקצה, 17/07/2013.
[ו] שם, שם.
[ז] שם, שם.
[ח] "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ" (בראשית כד, סז).
[ט] "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כה, כא).
[י] עמוס עוז, "מחכים", מעריב סופרים שישים 07/05/08.
[יא] "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (בראשית כט, יח); "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (בראשית כט, כ).
[יב] "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" (בראשית ל, א–ב).
[יג] ח"נ ביאליק, הכניסיני תחת כנפך.
[יד] נגה אלבלך, "לעולם לא תהיה שלי, לעולם לא אוכל לגהץ לך כתונת", הארץ, תרבות וספרות 29/07/2011, עמ' 2.
[טו] נתן אלתרמן היה נשוי לשחקנית רחל מרכוס.
[טז] נגה אלבלך, "לעולם לא תהיה שלי, לעולם לא אוכל לגהץ לך כתונת", הארץ, תרבות וספרות 29/07/2011, עמ' 2.
[יז] האם אלתרמן משקף מצב זה? כשהוא כתב: "אם תאמר לי ללכת, אלך, / אם תאמר לא לחזור, לא אחזור. / אך דבר רק אחד אל תשאל / אל תאמר לי אותך לשכוח / כי את זאת אהובי לא אוכל / בשביל זה לא יהיה לי כוח" (נתן אלתרמן, זמר שלוש התשובות).
[יח] הזמרת עליזה עזיקרי.
[יט] הזמר אריס סאן.
[כ] סאני עזיקרי-כרמל, הבת של עליזה עזיקרי ואריס סאן.
[כא] אביבה לורי, "מיתולוגיה יוונית", מוסף הארץ 05/08/2011, עמ' 48.
[כב] אריס סאן היה נשוי לאישה אחרת, ועליזה הייתה נשואה לשחקן ניסים עזיקרי.
[כג] "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים" (שיר השירים, ח, יד).
[כד] אווה אילוז, מחשבות לקראת ט״ו באב, הארץ, סוף שבוע, הקצה, 17/07/2013.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן