על מלים / מוטי לקסמן, שבט תשע"ג.
מלים מקשרות בין בני אנוש
בין ילודי אישה
מלים משדרות משמעות
לעתים מבהירות.
ויש מקרים…
ענני הגשם הרב ב"הפסקת עבודה".
בשמים חולפים עננים לבנים, לעתים גם אפורים. השמש מפיצה אור אבל האוויר קריר. נעים.
שבת.
אני מהלך לאט, שקט, רגוע.
במדרכה מולי מתקרב איש, בימינו הוא מסיע עגלה בתוכה תינוק, בשמאלו שקית, על כתפיו ילדה קטנה אוחזת בראשו.
הם מתקרבים אלי.
הילדה על הכתפיים, מרימה יד קטנה מנופפת אלי "שלום" ומחייכת.
ממשיכים ללכת, הם צפונה אני דרומה.
האם יש מלים שביטוין ישקף
את מלוא תחושתי
הנפלאה,
בפשטותה?