בננות - בלוגים / מוטי לקסמן / צוריק געייט אקאזע
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

צוריק געייט אקאזע

 

צוּרִיק גֵעייט אַקאֹזְע / מוטי לקסמן, תש"ע

אמרו חכמים: "עם ללא עבר, אין לו עתיד" [1]; "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" [2];  "הדרך היחידה לשפוט את העתיד היא לאור העבר" [3]. באופן דומה קבעו גם חכמינו: "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם: וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה" [4].

וחכמים אחרים טענו כך: "העתיד הוא מאה אלף חוטים, אך העבר הוא אריג שאי אפשר לטוותו שוב" [5]; "אם נפתח מריבה בין העבר להווה, נגלה שאיבדנו את העתיד" [6];

"רעיונות טובים נקטלים על ידי אנשים שמניחים, כי העתיד הוא פשוט הרחבה של העבר" [7].

סיפור יוסף והאחים בפרשות העוקבות "מִקֵּץ"-"וַיִּגַּשׁ" מעלה בפנינו תיאור מדגים לקשר בין עבר להווה.

מתוארים שני מפגשים. המפגש הראשון מתקיים עם הגעת בני יעקב למצרים כדי "לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם" [8], בני יעקב באים לקנות תבואה "כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" [9]. יוסף מכירים מיד ונוהג בהם קשות: "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת". פרשנים מתלבטים לגבי התנהגותו של יוסף, הנתפס במסורת כיוסף הצדיק.

מצד אחד, ההתנהגות של יוסף, בלשון המעטה,  אינה נתפסת כהתנהגות ראויה: "והנה בענין דיבור קשות, ישתומם כל משכיל מה ראה יוסף על ככה לצער את אביו ואת אחיו חנם" [11].

וגם: "ויתנכר אליהם. שנה טעמו ולא דבר בענוה כמנהגו" [12]. התנהגות שמאפיינת אדם שאינו רוצה לעזור: "ויתנכר אליהם, דרכו של אדם כשאינו רוצה לגמול חסד עם קרוביו עושה עצמו כאילו אינו מכירו" [13].

ברור  שישנם הסברים שונים להתנהגות הלא מכובדת של יוסף: יש הרואים בכך תהליך חינוכי: "ומה שציער את אחיו עשה כל זה למרק עוונם במה שמכרו אחיהם וגדול עוונם מנשוא וצריכין מירוק יסורין מדה כנגד מדה" [14]. אחרים רואים בכך התחשבות במצב הנפשי של האחים: "שאם יאמר מיד אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי, יחשבו שכוונתו להורגם, ולזה לא הזכיר המכירה מיד" [15].

נעבור למפגש השני. במפגש השני מתוארים שני שלבים בשלב הראשון, לאחר שהאחים חוזרים עם בנימין, יוסף עדיין לא מגלה את זהותו. בתחילה יוסף מקבל אותם בכבוד [16] אבל לאחר מכן הוא שוב מעמיד אותם במבחן. בהוראתו מסתירים באמתחת אחיו בנימין  את הגביע האישי שלו [17], ומיד רודפים אחרי האחים ויוסף מאשימם בגניבה: לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה. הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם" [18]. בהקשר זה "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" [19]. יהודה נושא את נאומו, שניתן לאפיינו בנימה רגשית כדי לעורר חמלה בשליט, אבל דבריו כוללים גם ביטוי של אחריות אישית ונכונות לשלם את המחיר [20].

יוסף אינו יכול להתאפק [21] בהתנכרות לאחיו. לאחר נאומו של יהודה יוסף מגלה מי הוא: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף" [22]. יוסף, מתרגש מאוד ואף נותן "קֹלוֹ בִּבְכִי" [23].

שינוי דרסטי בהתנהגות יוסף, האם יש לתלות את השינוי בדברי יהודה? הרי יהודה, למעשה לא חידש דבר ליוסף.

ובכן, מה טיבו של השינוי?

במערכת היחסים שתוארה אנו מציעים לראות שינוי בתפיסה.

בשלבים הראשונים יוסף פועל באופן אימפולסיבי, העבר עולה בפניו: "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת" [24], החלומות שהזינו את שנאת האחים ומעשיהם. יוסף "נמצא" בעבר הרחוק, עת נמכר. הוא מתנקם ומחזיר להם מנה אחת אפיים, למרות שאחר-כך הוא מביע את ההבנה שהכל הונחה בידי אלוהים [25].

האם הנקמה הרגיעה את יוסף? ייתכן.

אבל, אני מציע לראות בכך שינוי בתפיסה. העבר ידוע, את העבר יוסף אינו יכול לשנות. השאלה היא מה יעשה כעת, עם ולמרות העבר. יוסף מתגלה כאן בגדולתו. יוסף מגלם התנהגות בוגרת של אדם שמבין שבתנאים שהיו בעבר אולי יש הסבר למערכת היחסים. אבל, יוסף חי בהווה, הוא מבין שלא יעזור דבר, את הנעשה אי-אפשר לשנות. הוא מסיק את המסקנה הנבונה, כעת צריך לחדש ולשקם את מערכת היחסים.

נראה לי שזו אחת התובנות המרכזיות שניתן לקבל מהשינוי בהתנהגות יוסף.

אדם שפועל היום במציאות של אתמול, במערכת יחסים של אתמול, הוא אדם שקוע, הוא בעצם לא חי בהווה.נכון, אי-אפשר לשכוח מה שהיה בעבר, גם לא צריך לשכוח.

השאלה היא מה עושים עם הזיכרון. האם אדם נשאר עם רגשי האשם או הטינה או הקנאה כאילו לא חלפו שנים, או שהוא מפיק לקחים אבל בוחן את המציאות הנוכחית ופועל באופן המתאים ביותר, באופן היעיל ביותר.

כאמור, לפי ניתוח זה יוסף פעל באופן ההולם ביותר את הנתונים: "לזכור את העבר, לחיות את ההווה, להאמין בעתיד" [26].

תובנה זו יש בכוחה להקל על החיים בין חברים, בין בני משפחה וגם בין עמים ואמונות.

ואמי, זכרה לברכה

הייתה אומרת לי: "צוריק געייט אקאזע" [27].

והיא ידעה למה היא לא צריכה להישאר באתמול

אלא לצפות קדימה ולפעול.

תודה

מאמע שלי

מאטעלע

<><><> 

 

 

הארות ומראה מקום

[1] נפוליאון בונפרטה, אתר ויקיציטוט: http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94

[2] יגאל אלון, אתר ויקיציטוט, ראה [1].

[3] או הנרי, אתר ויקיציטוט, ראה [1].

[4] דברים ו, כ–כא.

[5] אורסון סקוט קארד, אתר ויקיציטוט, ראה [1].

[6] וינסטון צ'רצ'יל, אתר ויקיציטוט, ראה [1].

[7] ג'ואל ברקר, אתר ויקיציטוט, ראה [1].

[8] בראשית מב, ג2.

[9] שם, ה.

[10] שם, ז.

[11] כלי יקר על אתר.

[12] ספורנו על אתר.

[13] חזקוני על אתר.

[14] כלי יקר על אתר.

[15] תולדות יצחק לבראשית מה, ג.

[16] בראשית מג, כד–לד.

[17] "וְאֶת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן" (בראשית מד, ב1).

[18] בראשית פרק מד, ד2–ה.

[19] שם, יח.

[20] שם, יח–לד.

[21] בראשית מה, א.

[22] שם, ג.

[23] שם, ב.

[24] בראשית מב, ט.

[25] הביטוי "אֱלֹהִים" חוזר ארבע פעמים בחמישה פסוקים רצופים (בראשית מה, ה–ט).

[26] אבא קובנר, אתר ויקיציטוט, ראה [1].

[27] "לאחור צועדת עז", אדם צועד קדימה.

 

 

2 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי מוטי
    אני אוהבת לקרא על יוסף, הבחור הזה יוסף הוא מרתק בצורה שהוא דיבר, חלם, נע בתוך החיים.
    העתקתי מתוך הבלוג שלך את ההתחלה והעברתי לאביטל השכנה שחלך בפוסט, היא סיפרה על חבר מהעבר… אתה בדיוק דן בנושא.
    מרתק.
    להתראות טובה

  2. תַּלְמָה פרויד

    היי מוטי,
    דמותו של יוסף המקראי מרתקת ואהובה עליי במיוחד. מעניין ומרגש לקרוא מה שכתבת עליו.
    גם אני כתבתי עליו מאמר שהתפרסם השנה ויש קווי דמיון בין מסקנותינו. אעלה בבלוג.

    שבת שלום

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן