בננות - בלוגים / / האגדות יפות הן
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

האגדות יפות הן

האגדות יפות הן / מוטי לקסמן, תשרי תשע"ה

"האגדות יפות הן, עד שפתאום עפות הן, רק אלוהים ידע לאן". [א] רוצים לשמוע אגדה, לפני שהיא עפה לה?

איך מתחילה אגדה?
אולי כך.
הוא לא ידע את שמה, אבל אותה שמלה הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא קיווה, יש יום בו יפגשו פתאום,
על המדרכה בדרך למכולת. [ב]

אולי כך.
בדמותה הוא הבחין,
מחלון הקומה השלישית,
מידי פעם,
הולכת, לבושה באותה שמלה פרחונית,
בדרך למכולת השכונתית.
הליכתה אטית, גווה כפוף מאוד,
ראשה כמעט מקביל לאבני המדרכה.
מידי פעם.

ואולי כך?
ערב יום כיפור תשע"ה.
הוא ברך באמונה רבה,
"זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה,
וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם"
כף ידו, בה מטבע, חגה שלוש פעמים סביב ראשו.

הוא לא שכח את דמותה
הכפופה המהלכת לאיטה,
מידי פעם, למכולת.
היא תקבל את שטר פדיון הכפרות
לברכה.
היא לא נראתה,
לא בערב יום כיפור.
גם לא ביומיים שלאחר,
דמותה לא נעה
על המדרכה.

הוא היה טרוד.
עובר לדירה חדשה.
המועד נקבע ליום שלישי יג בתשרי.
דמותה אינה נעה על המדרכה.
בדרך למכולת.

לאגדה אין?

לקראת יג בתשרי הוא הזמין,
לבקשת זוגתו היקרה,
ריסוס נגד מזיקים, בדירה החדשה.

בוקר יג בתשרי.
השעה 07:10 הוא נסע לדירה החדשה,
המדביר הגיע, ריסס.
כעבור כחצי שעה חזרה לשכונת המכולת,
המובילים צריכים להגיע.

ראשו היה מלא
בסבלים, במשאית, בקרטונים רבים.
זו העת להיפרד.
נעצר במגרש החניה.
צפה לשלום
מהמכולת.
לפתע.
קצה עינו הימנית רעדה,
לא יאומן כי יסופר,
האישה הכפופה, מהלכת לאט בדרך
מן המכולת.

דווקא כעת,
בין סיום הריסוס, לבין הגעת הסבלים
היא מהלכת לאט,
למה שתמהר?

השטר היה מונח נכון, בכיס חולצתו.
עבר את הכביש,
הלך אחריה,
השיגה, "סליחה, אני רוצה לתרום לך"
ראשה נותר מוטה מטה,
עיניה בחנו את הזר.
הושיטה את ידה,
קיבלה את שטר הכסף,
הטמינה אותו בכיס הגדול בשמלתה הפרחונית.
עיניה מלאים בעצב עמוק, בבושה מרובה
גם בתודה.
היא המשיכה בדרכה.

הוא חזר לדירה הארוזה בקרטונים רבים.
הוא טילפן לזוגתו היקרה, דיבר בלחש דומע
על האישה הכפופה בדרך למכולת,
את שמה הוא אינו יודע
שמו לא חשוב לה…

אגדה?
סתם רצף אירועים מקרי, בפרוזה?
ואולי?

הבהרות ומראה מקום
א. חיים חפר, האיש מן הבקעה.
ב. על פי חיים חפר, הוא לא ידע את שמה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן