סיפורים

בועות סבון

בועות סבון, מוטי לקסמן פעם נסעתי להיפגש עם קבוצה במחנה צבאי. בדרך עמדה אישה, הרימה ידה, עצרתי. שאלה אם אני עובר ליד הקיבוץ, השבתי בחיוב, נכנסה והמשכנו לנסוע. שיחה קלילה התפתחה. בין השאר סיפרה שהיא מאוד מצוברחת. היא עובדת בחדר האוכל בשטיפת כלי האוכל לאחר ארוחת הצהריים, ו"זה מה זה משעמם ומדכא"!!! "את בטוחה"? שאלתיה. פערה את עיניה בתימהון מהול ...

קרא עוד »

סרן גולן, פרק ח

לקראת סוף השבוע, גם סיפורו של סרן גולן מגיע לסיכום. זהו סרן גולן,  פרק ח, מוטי לקסמן   לאחר ההחלמה ייעצו בבית החולים לאמא שלי, להיזהר לא לדבר איתי על הטראומה שעברתי, ואם אפשר גם לא לתת לי להתקרב לערימה. "זה עלול לעורר בילד  טראומה מחודשת, פחדים ותסביכים", כך אמרו המומחים מבית החולים. אני, ברור לא שמעתי על כך, לא ...

קרא עוד »

סרן גולן, פרקים ו-ז

זהו סרן גולן,  פרק ו, מוטי לקסמן   לילה אחד, קרוב לחצות, לאחר התלבטות רבה, התקשר גולן אל תרצה לביתה. "שלום תרצה". "גולן שלי, מה שלומך?" "עייף אבל בסדר. בכל-אופן לא בגלל זה אני מתקשר". "אני מקשיבה". "תראי, לאמי יש מחר בדיקה במרפאת החוץ של בית החולים תל השומר. אני מאוד עסוק, חשבתי אם תוכלי ללוות אותה ולהיות איתה". תרצה ...

קרא עוד »

סרן גולן, פרק ה

זהו סרן גולן,  פרק ה, מוטי לקסמן   גולן חזר לידיה המרחפות של תרצה, דמעה החלה להלך על לחיו מאחת מעיניו. "גולן," לחשה תרצה ונשקה קלות את הדמעה שזלגה. "גולן," היא חזרה שוב בלחישה חמה. גולן פקח את עיניו, עיניה היו קרובות מאוד לעיניו, היא הבחינה שהן מבריקות מדמעות שאצורות בהן. "בָּאשׁ… תרצה," הוא מלמל. "כן, אני תרצה, פה אתך, ...

קרא עוד »

סרן גולן, פרק ד

זהו סרן גולן,  פרק ד, מוטי לקסמן תרצה וידאה ששכנתה לדירה, שָׁנִי, לא תישן הערב בדירה, תרצה "ארגנה" לה טיול בנגב. נקישה בדלת. תרצה פתחה את הדלת. סרן גולן נדהם, זו לא הייתה הקצינה שהוא מכיר. עמדה לפניו בחורה זורחת לבושה בשמלה בצבע תכלת, כמו צבע עיניו. עיניה היו מלאי אור. הוא היסס רגע. "אתה לא נכנס? בוא כבר", היא ...

קרא עוד »

סרן גולן, פרק ג

זהו סרן גולן,  פרק ג, מוטי לקסמן   בבסיס חיכה להם מפקד היחידה, ובחדר האוכל כבר הייתה ערוכה ארוחת בוקר וקפה חם. מפקד היחידה שמע פרטים ראשונים מסרן גולן, הם תאמו לקיים דווח מפורט בשעות אחר הצהרים המאוחרות. סרן גולן ווידא שוב שכל החיילים בסדר, ונסע בגי'פ המיוחד שלו לביתו שמחוץ למחנה, לנוח מעט. בדרך הוא תמה על החלום ועל ...

קרא עוד »

סרן גולן, פרק ב

זהו סרן גולן,  פרק ב, מוטי לקסמן   "נו באמת, הגזמת סג”מ. אבל, דווקא טוב שבאירוע הראשון תיכשלי, אני אמצא את הדרך לנחם אותך, ילדה," חשב הסרן הטרי. היה שקט, עם עלייתה לבמה נשמעו מחיאות כפיים "מנומסות". סג"מ תרצה עמדה ורעדה מאחורי דלת המטבח, מעין אחורי הקלעים. בשביל מה היא הייתה צריכה את כל ה"עסק" הזה? תרצה הגיעה לבסיס הזה ...

קרא עוד »

סרן גולן, פרק א

זהו סרן גולן,  פרק א, מוטי לקסמן חדר-האוכל של הבסיס היה מלא מפה לפה. על הספסלים, שהיו מסודרים מול במה לא גדולה,  ישבו חיילים וקצינים מהיחידה המובחרת. סגן גולן נכנס לאולם, בפתח הוא ראה את רב"ט מושיקו: "מה אתה עושה כאן?" שאל בתמיהה הסגן. "המפקד, אני שמעתי שהמפקד מקבל סרן וגם שבלילה יש פעולה חשובה," ענה רב"ט מושיקו. "אבל הרי ...

קרא עוד »

האגדות יפות הן

האגדות יפות הן / מוטי לקסמן, תשרי תשע"ה "האגדות יפות הן, עד שפתאום עפות הן, רק אלוהים ידע לאן". [א] רוצים לשמוע אגדה, לפני שהיא עפה לה? איך מתחילה אגדה? אולי כך. הוא לא ידע את שמה, אבל אותה שמלה הלכה עמו לאורך כל הדרך, והוא קיווה, יש יום בו יפגשו פתאום, על המדרכה בדרך למכולת. [ב] אולי כך. בדמותה ...

קרא עוד »

הפגישה

הפגישה / מוטי לקסמן, אדר ב, תשע"ד צלצול הטלפון הקפיץ את חעסקעל מהמיטה. לרגע הוא לא הבין היכן הוא נמצא. קול פקיד הקבלה באנגלית, "אדוני ביקש להעירו בשעה 07:30" הזכיר לו שהוא בבית מלון בתל אביב. הוא הפטיר "תודה" והתיישב במיטה. הוא לא היה בטוח שהוא ישן, או שחלם או שהזה. לעומת זאת, השאלה, או אולי התקווה "ניצבה" מולו בבהירות ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן