שירה

עיפרון, מכחול

יד, עיפרון מכחול גם ראש, בעיקר רוח / מוטי לקסמן, אדר, תשע"ח.   יד מניעה עיפרון יד מניעה מכחול. יש והאצבעות עצמן בצבע מרוחות נעות כמו המכחול או העיפרון, על משטח נייר על קיר גם על הרצפה נמתחים קוים מתהוות צורות גם כתמי צבע.   המשטח הדומם נושא חיים. האצבעות מונעות, עולם חדש נוצר הוא משקף ראש, בעיקר את רוחו ...

קרא עוד »

אדם, חומר

אדם, חומר / מוטי לקסמן, אדר תשע"ח חומר גלמי או מעובד הוא חומר, רק חומר! הקרוי אדם, המעדיף כיסא, תכשיט, מבנה אבן, אפילו אדמה על שלמות או חיי אדם אחר אפילו בשם כתוב כזה או אחר רק קרוי אדם, הוא לא-אדם!

קרא עוד »

הדובי הלך לאיבוד

שיר ערש לאבא / מוטי לקסמן "הדובי הלך לאיבוד, אבא." "חבל, אבל אין דבר." "הדובי הלך לאיבוד, אבא. וזה מאוחר, ובחוץ חושך ונורא קר." "מה, באמת? וחיפשת אותו?" "כן, בכל מקום בתוך החדר. מתחת למיטה, ובארון גם. והוא לא היה שם." "אז מה, את עצובה?" "כן, מאוד. ואני רוצה למצוא אותו, אני מוכרחה!" "נו טוב, מה אפשר לעשות, ילדה שלי?" ...

קרא עוד »

הוא אמר כן

הוא הרי אמר "כן" / מוטי לקסמן, חשוון, תשע"ח <><><>   שלושה טיילו בפארק בכפר סבא אב צעיר ילד וילדה צעדו בנחת. שאל הילד, "אבא, אמרת שירד גשם, נכון?" "כן" אמר הגבר הצעיר. "לא יורד גשם, עכשיו" "כן" השיב האב. "אבא, תראה שלולית קטנה, כאן" אמרה הילדה. "כן" היה המענה. "אבא, לא הסתכלת על השלולית הקטנה" "כן" הם המשיכו לטייל ...

קרא עוד »

אבא לדוגמא

הוא הרי אמר "כן" / מוטי לקסמן, חשוון, תשע"ח <><><> ממש אבא לדוגמא   שלושה טיילו בפארק בכפר סבא אב צעיר ילד וילדה צעדו בנחת. שאל הילד, "אבא, אמרת שירד גשם, נכון?" "כן" אמר הגבר הצעיר. "לא יורד גשם, עכשיו" "כן" השיב האב. "אבא, תראה שלולית קטנה, כאן" אמרה הילדה. "כן" היה המענה. "אבא, לא הסתכלת על השלולית הקטנה" "כן" ...

קרא עוד »

אדם לאדם

"אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם" [א] / מוטי לקסמן, חשוון, תשע"ז. <> באשמורת חשכת הלילה כולי אפוף אפילה מסנוורת עין ולב ברק הבזיק, לפתע קרן פרצה, עיניי נפקחו לרווחה, קול ציווה "קרא!" קראתי "אֲֽנִי־אָמַרְתִּי בְּנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶֽם" ממש כך, באותיות זהב מאירות עיניים ולב. תמהתי, "כֻּלְּכֶֽם, כל-אדם"? עדיין מסופק, "איך ייתכן"? לחשתי. "כך בָּרָא", רעם  הקול, ביתר שאת, "אֶת־הָאָדָם, ...

קרא עוד »

אני קרח

קצרצרים מאוד / מוטי לקסמן, חשוון תשע"ז. <>  אני קרח <>  קונצרט. שיעול פורץ מפיה, מנסה להשתיק על ידי טישו. הזר לידה, מציע לה סוכריית מנטה. נוטלת, מניחה בפיה. שקט, מוסיקה. בהפסקה, "תודה, הרגשתי כמו בכלא, לא רציתי להקים אתכם. לא הצלחתי להפסיק". חיוך. <>  אני שמח. <>  יהודי שטוען שרק יהודים הם בעלי "צֶלֶם אֱלֹהִים" אינו יהודי, גם לא ...

קרא עוד »

בין עצי החורש

בין עצי החורש / מוטי לקסמן תשרי תשע"ז. <> הילכתי לאט בין עצי החורש המצלים מולי הגיעה ילדה כבת ארבע בידיה שני מקלות כאילו רוצה לדקור אותי "מה זה, חרבות"? שאלתי. "לא" אמרה האמא, "תגידי לו שאלה כרישים" חזרה הילדה על ההסבר. "אני ממש מפחד, כרישים!", אמרתי, נעתי מעט הצידה. "תגידי לו שאלה כרישים טובים" נשמע קול האמא. גם הילדה ...

קרא עוד »

שיר ערש לאבא

שיר ערש לאבא / מוטי לקסמן <> "הדובי הלך לאיבוד, אבא." "חבל, אבל אין דבר." "הדובי הלך לאיבוד, אבא. וזה מאוחר, ובחוץ חושך ונורא קר." "מה, באמת? וחיפשת אותו?" "כן, בכל מקום בתוך החדר. מתחת למיטה, ובארון גם. והוא לא היה שם." "אז מה, את עצובה?" "כן, מאוד. ואני רוצה למצוא אותו, אני מוכרחה!" "נו טוב, מה אפשר לעשות, ילדה ...

קרא עוד »

רות בצבעים

צבעי רות / מוטי לקסמן, ערב שבועות תשע"ו. <> חום קרוב לאדום זועק הצבע על ההרים במדבר מואב.   חום זוהר בחמה בבית לחם יהודה בשדות צומחת תבואה ירוקה. לעת הקציר הזהוב בגורן, גם בלקט ובפאה.   מזעקת האדום לזהוב הרך, הגעת רות.   בחרת באומץ בהחלטיות נחושה ללכת אחרי נעמי. נטשת עבר כואב לעבר זהוב מרכך.   רגישותך מלאת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן