ניקולסקי. ניקולה דיקנר

ניקולסקי הוא כפר קטן, שלושים ושישה תושבים וחמשת אלפים כבשים בקצה הרחוק של קנדה, לכיוון הקוטב. 
מסתבר שיש מה לספר גם על מקום בסדר גודל כזה. פחות על המקום יותר על אנשים.
 לספר שלושה גיבורים המספרים את סיפורם. לכאורה אין ביניהם שום קשר, אך ככל שהסיפור ילך ויתקדם יתגלה הקשר. 
הראשון, מצהיר מיד בהתחלה, שמי אינו חשוב, ואכן לא נדע אותו בהמשך. הוא מתעורר בבוקר לקול מכונת איסוף אשפה. שלושים שקים מלאים הוא זרק אמש. שלושים שקים בהם אסף את מה שהשאירה אחריה אמו. זיכרונות ממנה. 1800 ליטר של זיכרונות מושלכים לזבל. 
ככל שהוא אורז יותר, הוא מגלה יותר פרטים על אמו. חמש עשרה מחברות שכתבה. יומנים שהתחילו ב1966 כשברחה מהבית עם היפי מגודל. הם חלקו הוצאות דלק וג'וינטים. יום אחד התעוררה לבדה בוונקובר והתחילה את נדודיה בקנדה ואמריקה לבדה. עד שיום אחד עלתה על רכבת למונטריאול וברחמה תא שיהפך להיות המספר. 
היא כותבת על דברים שונים, אך לא מלה אחת על יונה דוסה. אביו. אותו יגלה באוסף גלויות שנשלחו ממקומות שונים בעולם. 
באחת החבילות מצפן תקוע ששלח לו אביו ליום הולדתו כשעוד היה ילד שהתרשם ממכשירים שכאלה. מאוחר יותר חישב את כיוון המצפן וגילה שהוא תקוע על קו האורך של ניקולסקי. ויקבל את השם מצפן ניקולסקי. 
שנים הוא עובד בחנות ספרים עתיקים ומשומשים. איננו יוצא מהחנות. הספרים והנוף הנשקף מהחלון הם כל המציאות שלו. 
המספר הבא הוא נוח. אמו הייתה אינדיאנית שהתחתנה עם גבר לבן, ולכן איבדה את זכותה להתגורר או לחזור אי פעם אל השמורה. 
מאביו האלים ברחה עוד לפני שנולד. גם כששונה החוק היא כבר לא רצתה לחזור לשמורה. פקידים לא יקבעו לה אם היא אינדיאנית או לא. אביו, יונה דוסה, נולד בכפר קטן טט-א-לה בלן, ששום כביש לא מוליך אליו. 
יונה, גם הוא היה נווד, אלא שהוא הלך לעבוד על אניות וסבב את העולם. הוא התקדם להיות טכנאי קשר, וכמו קשרים רבים איבד את יכולת השימוש בקול ותיקשר עם סביבתו בהקשת אצבעותיו בסימני מורס על שולחנות. וכמו ימאים ותיקים התקשה להסתגל להליכה על קרקע יציבה.
 מי שמצא את יונה מעולף בכביש צדדי היא שרה הנוודת. היא מציעה לו טרמפ והוא מצטרף לחייה לאיזה זמן. זוגיות שנמשכה לאורך 1500 קילומטר. 
תשעה חודשים אחרי שנפרדו נולד נוח. נוח ואמו נודדים לבדם בקרוון ברחבי אמריקה. נוח למד לקרוא בקרוון של אמו, לפי מפת הדרכים בהם השתמשו וספרי לימוד שקנתה בדרכים. הוא הכיר את שמות כל הכפרים שבדרך. 
בגיל 18 החליט לברוח, להירשם לאוניברסיטה במונטריאול. הוא בחר ללמוד ארכיאולוגיה. לא בגלל שידע מה זה, אלא בגלל שבערך שם נעצמו עיניו כשקרא את ידיעון האוניברסיטה. 
ג'ויס הצעירה היא הגיבורה הבאה. יתומה מאז גיל שבע, שרכילויות אחרות מספרות שאמה ברחה מהבית, שהצטרכה לדאוג לאביה בכפר הקטן טט-א-לה-בלן. המשפחה ענפה. גיסים ודודנים היורדים לחייה, סבה מספר לה על מורשת משפחת דוסה שודדי ים שהקימה משפחת אמה, והרי לא ייתכן שנינת שודדי ים מפורסמים תשב ותעשה שעורי בית ותשרת דודנים מעצבנים. 
סבה יספר לה לבסוף שגם אמה, כמו רבים מבני דוסה ברחה וכנראה עלתה על איזו אוניה ונעלמה במרחבי האוקיינוסים. 
ג'ויס שהצטיינה בלימודי מתמטיקה ומכיוון שאהבה את המפות הישנות של סבה הודיעה ליועץ המקצועי בתיכון שהיא תהייה ציירת מפות. מקצוע שלא נשמע כמוהו. 
כמו רבים מבני משפחתה, בהתאם למסורת, ברחה לא סיימה את לימודיה, ויצאה לנדוד בעולם. 
באיזו מסעדה בדרך ראתה בעיתון ידיעה שאחת, לסלי דוסט נעצרה בשיקגו באשמת פירטיות. אמנם לא על הים אלא במחשבים, אבל סקרנות גדולה נולדה אצל ג'ויס. דוסט זו אחת מצורות השם של משפחת הפירטים שהיא משתייכת לצאצאיה.
 וכאן גם אם עדיין איננו יודעים מה יקרה עם השלושה אנו יודעים כבר שלפחות שניים מהם הם בנים לאותו יונה דוסה, שנמלט מהכפר ויצא לנדודים. דוסה מהשלישייה קשורה אליו בעקיפין. 
הם אינם מכירים אחד את השני, אך כמובן שדבר מה הולך לקרות. ויגרום…. למה הוא יגרום. 
מכאן ספר הופך כמעט לספר אגדה. הוא אמנם נשאר בגבולות הריאליזם, אך מזגזג בין מקריות השולטת בחלק מהדברים. והכול כתוב בצורה משובבת נפש בחן גדול.
 ים ודגים הם חלק מעולמם ודיקנר מרבה להשתמש בדימויי מים, ים ודגים. גורל, מקריות, חומר לאגדה ריאליזם מאגי או צירוף מקרים, כל אחד יכנה זאת כרצונו. 
המקריות הזו גורמת לשלושת האנשים הללו, שאינם מכירים אחד את השני ואת הקשר המשפחתי שלהם, לחצות זה את חייו של זה. 
דיקנר הצליח לגרום לקורא הפתעה. אחרי שהכין אותו להתגלגלות מסוימת ואולי צפויה, מבטיחה הבטחה מוכרת, אך לא מקיימת אותה. הדברים מתגלגלים אחרת. 
המסעות שעוברים השלושה שונים ומביאים אותם למקומות ותובנות שונות אחת מהשנייה. מסעות לא מתוכננים מראש. 
השאלה אם הספר הוא ספר מסע? לא ממש. יש בו מסעות. ובוודאי שאיננו ספר חניכה, גיבוריו מבוגרים מדי. ובכל זאת הם יוצאים למסע, לומדים על עצמם ומשנים את חייהם. מסעם הוא מסע של יחידים שמתעורר בהם איזה צורך לצאת, לשנות. 
ספר שיש בו תערובת של אגדת ילדים של מסע נפשי של מבוגרים, של מציאות מתעתעת. ספר כל כך מהנה.