קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

ריקוד

ריקוד 
כמו קפואים עמדנו 
צמודים בחדר המהביל.
 ONLY YOU 
כמו בחשכת שדה קפוא 
בחצות כבר ידענו שאנו כבר לא רק אתה. 
זה לזה.
 מוטב כבר אם היינו Jail house rock 
כי היינו אסורים. 
זה בזרועות זה.
 רצינו חופש ועמדנו צמודים. 
אחרים זמזמו והאמינו שהם 
ONLY YOU זה לזה.
 גם אנחנו זמזמנו 
רק אותך 
לעזוב רק אותך 
ונראינו רומנטיים כמו כל האחרים. 
מסיבה
. מוסיקה
 ריקודים אחרים
 מה רואים אחרים כשזוג מחובק ולחוץ. 
SLOW לחץ קראנו לריקוד
 היה לחץ והיה ריקוד. 
והיינו צמודים ויכולנו להרגיש 
את החום שנשאר כל אחד לעצמו.
 עוד היה בינינו תאום בתנועה. 
עוד נגענו גוף בגוף
 רק הלב, הנשמה, כבר ידעו 
כמה מזויף הריקוד.
 כמה מזויפים אנחנו 
כמה מזויפים חיינו. 
עמדנו חבוקים ולחוצים 
כמו בשיר שהיה צריך להתנגן. 
בית סוהר בלוז.

תגובה אחת

  1. התנועה כבר פה, דני, עכשיו זה דורש מנגינה.

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן