קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

חיבוק

חיבוק 
חבק אותי 
חבק עד שאמס 
חבק עד שיבשו הדמעות
עד שהגוף יחזור אל עצמו והשרירים יימתחו מחדש.
 חבק עד שאאמין שאתה כאן 
חבק כאילו אתה יודע שאינך מתכוון ללכת
 חבק כאילו תחזור
 ואני יודע שלא.
 חבק חיבוק אחרון כאילו זה היה הראשון 
שהחמימות הישנה תחזור
שהצינה שלך תישכח.
 אתה זוכר איך מחבקים? 
פורשים ידיים ועוטפים בהם את זה שמולך.
 אתה רוצה שאשרוק לך?
 כווץ שפתיים וחבק. 
מה שיהיה אחרי 
על זה לא נדבר.

תגובה אחת

  1. גם שורות השיר פורשות ידים לחיבוק.
    יש לך חיבוק ממני, דן.

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן