ארכיון חודש: אוגוסט 2010

מיכאל שלי. עמוס עוז

יותר מארבעים שנה עברו מאז פורסם ספרו השלישי של עמוס עוז מיכאל שלי לראשונה והפך באחת את עוז לאחד מבכיריי הכותבים שלנו.  שתי התייחסויות ליוו את תחילת פרסומו. רבים שאלו איך זה שגבר מספר בגוף ראשון מפיה של אישה. ואיך זה שאותה אישה מפנטזת על ערבי, ערבים, שניים. אחים.  הסערה הקטנה שכחה והספר הפך לאחד האהובים לאורך שנים. עם הזמן ...

קרא עוד »

ינוסטסמה. פרק ח.

הסיפור לא סופר לי באחת אלא טיפין טיפין, בתוך מספר ימים. דיברתי עם אחרים, הבנתי למה נכבשה. היה קסם בתמימות של הצעירים הללו. הייתי רואה אותו מסתובב במחנה. היינו מנידים ראש, אך לא חזרנו לדבר. היא לא ידעה על מה שהתרחש בינינו.  יום אחד על החוף בחבורה הרגשתי אצבעות רגל מתחככות בשלי. בחור מן השקטים שבינם שכב לידי. כשעינינו נפגשו ...

קרא עוד »

נופים מבפנים

היו בי פעם נופים פריחות וצבעים.  הייתה תכלת מלמעלה  ומרבד פרחים למטה.  היו ריחות. היו אנשים.  ואז נהייה איש והכול הצהיב.  נראית חמניה  הטעית  לא הבנתי שאתה נרקיס בתחפושת.  בהתחלה הייתה פריחת חמניות.  על ראש של עלם.  קורסווה היה יכול לעשות עלינו סרט.  חלומות ואן גוכיים.  אנשים לא עמדו בצהוב.  והצהוב הפך לחום.  כמו אדמה כבדה.  לא היית פרח.  לא ...

קרא עוד »

זה עם הפנים אלינו. רונית מטלון

זהו עוד אחד מהספרים שמופיעים בהוצאה המחודשת של עם עובד וידיעות. עוד ספר שמקומו על המדף צריך להיות מובטח מחדש.  ב1995 כשהתפרסם לראשונה היה בספר חידוש, מסוג אותם דברים שאי אפשר לחזור עליהם לעתים קרובות. חידוש לא בכתיבה או בסיפור אלא בדרך בה הוצג הספר. בראש כל פרק הודפס תצלום ממשי מאוסף תצלומי המשפחה של מטלון, התצלום, פענוחו וביאורו, וכל ...

קרא עוד »

ינוסטסמה. פרק ז.

הגעתי לאילת ביום חם, המשיכה. כמעט תמיד מגיעים לאילת ביום חם. לפני כן הייתה הדרך.  עד באר שבע נסעתי באוטובוס, משם החלטתי לתפוס טרמפ. תפסתי משאית גדולה, נהג רחב גרם וידיד שלו שצריך היה להיאסף באיזו תחנת דלק ביציאה מן העיר. אספנו את הידיד והמשכנו הלאה.  תא הנהג להט מחום אך היה גדול מספיק עבור שלושתנו. לא מרווח, אבל היה ...

קרא עוד »

כמה מלות הסבר

  בסוף שנות השבעים התחלתי לכתוב רומן שניסה לגעת  בין השאר באווירה של תל אביב בתקופה של מלחמת ההתשה וקודם. היה לי מתווה דמויות וחלק התחיל כבר להכתב. אחד הגיבורים היה צעיר שעבר אהבה נכזבת ובדכאונו החל לכתוב שירים  בהם הבין שלשנוא ולשמיץ את בן זוגו לשעבר לא יביא אותו למקום טוב יותר בחיים. דרך השירים מצא את הדרך החוצה מהדכאון. אני ...

קרא עוד »

פריחת מימוזה

  פריחת מימוזה  על פרחים צריך לכתוב  עצי תרזה  מים מפכים בנחל.  עירוני אני לא ראיתי שדות פרחים.  אינני מכיר עצי תרזה. .  ועל נחלים מוטב לא לשורר אצלנו.  הכרתי פרח.  הכרתי עץ אולי מימוזה.  הכרתי אותך.  עיניים שדה פרחים.  שער פריחת מימוזה.  עור שכולו מחמדים  כמי נחל שוטף.  הכרתי אותך.  וגם אהבתי.  אפשר היה לעשות עלינו סרט נעורים.  אהבת ...

קרא עוד »

ינוסטסמה. פרק ו.

באוטובוס היורד דרומה ישבתי ועיניתי את עצמי. מה אני עושה. מדוע אני יורד לשם. מה אני מקווה שיקרה. לאיזו צרה חדשה אני עומד להכניס את עצמי, לאילו הסתבכויות. ניסיתי לבחון באם הייתי מאוהב בה והתשובה הייתה שלילית מכל צד ואופן בהם ניסיתי לבדוק את עצמי.  הדרך חלפה במהירות. הפסקת שתייה בפונדק דרכים ניתקה את חוט מחשבותיי. באוטובוס לא הרגשתי כמה ...

קרא עוד »

צימר תחת הירח. שמעון צימר

זהו ספרו החמישי של שמעון צימר. לפני כמה שנים התייחסתי לספרו הקודם ואמרתי שלדעתי מקומו בתודעה הציבורית היה צריך להיות הרבה יותר גבוה. לצערי כנראה לא פרץ אז מספיק לתודעה הציבורית.  הפרק הראשון בספר נושא את השם ילד וירח – אבנר. כל כותרת תבהיר לנו מיד מי גיבור הפרק.  שתי מכוניות נוסעות זו לצד זו. האחת מכונית ישנה וכמעט מקרטעת ...

קרא עוד »

ינוסטסמה. פרק ה.

הוא החל מספר לי על מחול ועל להקת הריקוד הקטנה והנודדת שלהם, הסביר כמה זה חשוב לו, דיבר על המאמץ להגיע לאיזה הישג. התייחס לזה ברצינות מפתיעה.  עד לאותו הרגע חשבתי שהוא נהנה מזה בפשטות, מתבדר בהופעה. באותו ערב נסעתי אתו לראשונה לצפות. בדרך למדתי להכיר את בני לווייתו וידידיו, האווירה הייתה נינוחה ועליזה. הם קיבלו אותי כמובן מאליו והיה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן