ארכיון חודש: אוגוסט 2009

אביבה אורי. עשרים שנה למותה

אביבה אורי הפכה לשם דבר ציבורי מאוחר מדי בימיה. למעשה התפרסמה דווקא עם מותה. אמנים הכירו אותה באמנותה כל חייה, הקהל פחות.  שמעו את שמה, ראו אותה לעתים ברחוב. מכיוון שאהבה אירועים ציבוריים היו הרבה צילומים שלה בעיתונות מתוך פתיחות תערוכות שונות. תמיד לבנה עם כמה קוים שחורים בלי תווי פנים כמעט.  למי שראה ציור שלה, עוד בימי חייה, ופגש ...

קרא עוד »

לאהוב את גיל פרק א.

 סבישי זה עצב ביפנית. איזה מתנדב לימד אותי. לפעמים אני מאוד סבישי. אני הולך ברחוב וסבישי לי. בעבודה אני סבישי כל הזמן. אני מזדיין וסבישי לי. אני כל כך סבישי. באמת לא יודע למה.  אני מתבדח כל הזמן. אני חד לשון בעל חוש הומור. לעתים ציני לעתים מקברי. ואני סבישי שאף אחד לא יודע. כולם קצת סבישי בסביבה שלי והם ...

קרא עוד »

הבדלה בקאמרי

שמואל הספרי בודק שוב ושוב את חיי הציונות הדתית. ולא בחיבה. עם מחזהו החדש "הבדלה" הרחיב את הטרילוגיה חמץ קידוש שבעה לקוורטט. האמת שלא מוכרחים לקשר. אין קשר ישיר בין המחזות.  השנה 1967. מלחמת ששת הימים זה עתה נגמרה. הספרי מעמיד מראה מול חברה שיכורה בכמה צורות.  מצד אחד משפחה ששרדה את השואה, מאמינים בנס מלחמת ששת הימים. מיליטריסטים במהותם הפנימית. ...

קרא עוד »

חזי איציק ושולמית

                           חזי איציק ושולמית  שולמית. מלכת הפיות האלכוהול והסמים. תמיד שמלות רחבות שרוול, כנפיים כחולות, טורקיז ותכלת. תמיד חורי סיגריה שנשרה מהאצבעות.  כשהקרקע מתחת כפות רגליה החלה לצנוח למעמקים ברחה להולנד.  בהתחלה לפריס. הן לא אהבו אחת את השנייה. לא היא את פריס ולא פריס אותה. היא הצליחה להגיע לאמסטרדם.  חזי היה בהאג. למד אמנות. חיפש את דרכו וקצת את ...

קרא עוד »

מטעם 19 חנוך לוין

לציון עשר שנים למותו של חנוך לוין הוציא כתב העת מטעם גיליון המוקדש כולו לחנוך לוין.  לא מאמרים או ניתוחים אלא אוסף מכתביו שלא ראו אור, או שהתפרסמו הרבה לפני שהיה למפורסם. שירים, סיפורים וסצנות שלא נכנסו למחזות בסופו של דבר.  לפני כל קבוצה,המחולקת לפי שנות הכתיבה, מוסיף לאור מאמרון המסביר ומייחס את היצירה לתקופה.  יצחק לאור עורך הגיליון מעלה ...

קרא עוד »

חושך נגוהות. ג ואחרון.

אומרים לי שתל אביב אחרת. חופשיה יותר. אומרים שיש בה התחלה של חיים הומוסקסואליים גלויים.  ואני? קשה לי להתייחס א עצמי כהומוסקסואל. ואני לא בטוח שאני עונה כאן על הטעם של היופי המקומי. מי ימשך אלי. הייתי רוצה להראות קצת יותר מוגדרת.  החלטתי לנסות לחיות איזה זמן בתל אביב. אספתי מידע, מה עושים לאן הולכים. הריי אני בגדר תיירת. לא ...

קרא עוד »

דוד וניה בבית ליסין

אין הרבה עלילה ב"הדוד וניה". זהו סיפורם של אנשים המכים את חייהם המשעממים, מצהירים כי אין להם אשליות בעניין חוסר המשמעות של חייהם. כל האהבות נכזבות, החיים הם סבל, והם בכל זאת מוכנים לרמות את עצמם בהתלהבות על כך ש"צריך לחיות". חיים בפרובינציה. משעמם. אחוזה לא ממש משגשגת כלכלית. לתוך השעמום מופיע אב משפחה, זקן. פרופסור מהעיר הגדולה. אחד שכנראה ...

קרא עוד »

ממתי אתה יודע?

אנשים חדשים בחיי שמגיעים אתי לשיחה פתוחה, וקל להגיע אתי לשיחה פתוחה שואלים די מוקדם את השאלה " מתי ידעת? " ואני אומר להם, תמיד. נכון. לא תמיד ידעתי בדיוק.  הייתי בן שש שבע ועוד לא היו מלים מתאימות. הקללה הומו עוד לא הגיע לבתי הספר. או לארץ בכלל.  בגיל שלוש עשרה, קיבלתי לבר מצווה  מידידי הורי את הספר  " ...

קרא עוד »

חושך נגוהות. פרק ב.

קודם הייתי בטבריה. כשהגעתי לכאן נסעתי לשם. עיר של תיירים. מלון קטן לעשרה ימים. להתרגל לצליל המחודש של השפה.  לעבור את השינוי הראשון בלי הורמונים. לקרוא עיתון ולנסות להבין לאן הגעתי.  הזיכרונות שלי מהארץ לא היו בהירים כבר זמן רב. הכל היה מבולבל מהסיפורים של זלמה. לא זכרתי סיפורים משל עצמי. הייתה תקופה מחוקה.  בטבריה היה לי בעיקר חם ומשעמם. ...

קרא עוד »

ראיון עם דיאנה לוצאטו.

   בשנת 2005 הלכתי לראיין את ד"ר דיאנה לוצאטו. אישה שחקרה את הקהילה ההומו לסבית עוד בימיה הראשונים והצטרפה כחלק מעבודת המחקר שלה לוועד האגודה. הראיון לא פורסם אף פעם מכיוון שכמה ימים אחרי הפגישה, במצעד הגאווה בירושלים נדקר אחד המשתתפים. מעניין לקרוא היו את דבריה מלפני ארבע שנים על רקע מה שקרה באותה אגודה בימים אלו.   הד"ר דיאנה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן