בננות - בלוגים / איתי רון / חיי נישואין – סיפור מאת: קים מונזו
איתי רון
  • איתי רון

    מתרגם מקטלאנית יליד קיבוץ, 1961. בילדותי כתבתי שירים עניין שהלך וצבר חשיבות רבה אף יותר בגיל הנעורים והבחרות. מאוחר יותר זנחתי פרקטיקה זו. שליטה בסיסית בספרדית רכשתי עוד בתיכון. למדתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, דרכי במגמת משחק הסתיימה כעבור סמסטר אחד, והמשכתי את לימודי בחוג במסלול התיאורטי. לאחר מכן עסקתי גם בעיתונאות, בכתיבת ביקורות ספרות ובעבודת רדיו "בקול ישראל".  בשנת 1993 סיימתי לימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. עבדתי כספרן במקומות שונים לרבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי, הספרייה המרכזית לביטוח ועוד. מתגורר בברצלונה משנת 1999. הספרדית שבפי לוטשה והושבחה מאוד וכעבור שנה התחלתי ללמוד קטלאנית, שפה אותה אני דובר כיום ברהיטות. עוסק בתרגום סיפורת ושירה בעיקר מקטלאנית לעברית (אבל גם מספרדית) וכן בהדרכת תיירים בעברית. נשוי + חתול.  בין הספרים שתרגמתי ניתן למנות את: מאנגלית: פישר, דיוויד, "שיחות  עם החתול שלי". פואטיקה / טובי סופר מוציא לאור, 1998. גרימזלי, ג'ים, "נער חלום". 'שופרא לספרות יפה, 1999. מספרדית: פס, סנל, "תותים ושוקולד". כרמל, 2004. מיאס,חואן חוסה, "אל תציץ מתחת למיטה". כרמל, 2007. לפורט, כרמן, "NADA". רימונים, 2007. מייאס, חואן חוסה, "זו הייתה הבדידות". רימונים, 2007. קראנסה, אנדראו  ומרטין, אסטבן, "מפתח גאודי". פן וידיעות אחרונות, 2008.  מקטלאנית: רוג', מונסראט, "שירת הנעורים". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2004. סנצ'ס פיניול, אלברט, "העור הקר". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2005. ריירה, כרמה, "בתוככי הכחול האחרון". במבוק, 2007. אלסמורה, סבסטיא, "העור והנסיכה". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. בַּאוּלֵנָאס, לואיס-אנטון, "בעבור שק עצמות". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. רודורדה, מרסה, "ראי שבור". כרמל, 2010 כתיבה מקורית: רון, איתי, "בוחן את ארג המכנס", שירים. שופרא לספרות יפה, 1999. (זוכה מלגת סיוע של קרן עמו"ס שליד בית הנשיא).

חיי נישואין – סיפור מאת: קים מונזו

 

כדי לחתום על אי-אילו מסמכים, על זגדט ובסט (הנשואים זה שמונה שנים) לנסוע לעיר מרוחקת. הם מגיעים לשם בשעות אחר-הצהריים. כיוון שעד למחרת בבוקר לא יוכלו להסדיר את העניין, הם מחפשים מלון בו יוכלו להעביר את הלילה. ניתן להם חדר ובו שתי מיטות נפרדות, שתי שידות לילה, שולחן כתיבה (בתוך קלסר יש מעטפות ונייר מכתבים עם לוגו המלון), כיסא ומיניבר שעליו מונח מכשיר טלוויזיה. הם סועדים ארוחת ערב, מטיילים על שפת הנהר ובשובם למלון, נכנס כל אחד למיטתו ולוקח ספר.
            כעבור דקות אחדות הם שומעים את השכנים בחדר הסמוך מזדיינים. הם שומעים בבירור את חריקת קרשי המיטה, את גניחות האישה, ויותר בשקט את נהמות הגבר. זגדט ובסט מביטים זה בזו, מחייכים, מעירים איזו הערה משועשעת, מאחלים זה לזה לילה טוב ומכבים את האור. זגדט, מחורמן מן הזיון הנשמע עדיין מעברו האחר של הקיר, חוכך בדעתו אם לומר משהו לבסט. אולי גם היא התחרמנה כמוהו. הוא היה יכול להתקרב אליה, להתיישב על קצה המיטה, להתלוצץ על השכנים בחדר הסמוך, וכאילו במקרה, ללטף תחילה את שיערה ואת פניה, אחר-כך את שדיה. סביר שבסט תעודד אותו להמשיך. אבל אם לא. אם היא תדחה את ידו ותצקצק בלשונה, או גרוע מזה, תגיד לו במפורש: "היום ממש לא בא לי", זה עלול להיות מביך. לפני שנים הוא לא היה מהסס. הוא ידע בדיוק, עוד לפני כיבוי האור אם לבסט בא או לא בא, אם הגניחות מן החדר הסמוך עוררו אותה או לא. אבל עכשיו, נראה שכבר יש שם קורי עכביש ושום דבר כבר לא ברור מאליו. זגדט מסתובב על צדו ועושה ביד, משתדל לא להקים רעש.
            עשר דקות לאחר שגמר, בסט שואלת אותו אם הוא ישן. זגדט עונה לה שעוד לא. בחדר הסמוך כבר לא גונחים; עכשיו עולה משם שיחה בלחש וקולות צחוק חנוקים. בסט קמה וניגשת למיטתו של זגדט. היא מרימה את הסדינים, נשכבת ומתחילה ללטף את גבו. ידה גולשת מגבו לעכוזו אבל אין לו מספיק אומץ לומר לה שבדיוק הביא ביד, זגדט אומר לה שלא בא לו. בסט מפסיקה ללטף אותו, משתררת שתיקה קצרה, ארוכה מנצח, והיא חוזרת למיטתה. הוא שומע אותה מפרידה את הסדינים, כשהיא נשכבת, הוא שומע אותה מתהפכת בניסיון למצוא את התנוחה המתאימה. בכל התהפכות מתעצמת בזגדט תחושת החרטה, על כך שעשה ביד מבלי שניסה לברר קודם אם גם לבסט בא להזדיין. מלבד זאת, הוא מרגיש קצת אשמה על כך שלא אמר לה את האמת. כל-כך מעט אמון יש ביניהם, עד כדי כך הם זרים זה לזה, שאפילו את זה הוא לא יכול להגיד לה? כדי להוכיח שהם לא זרים כלל, שעדיין יש ביניהם זיק של אמון, שאולי הם יכולים להפיח את השלהבת, הוא אוזר אומץ, נפנה לעברה ומתוודה שהביא ביד ממש לפני כמה דקות כי חשב שלא יבוא לה. בסט לא אומרת כלום.
            דקות אחר-כך, זגדט מניח, על-פי הרחשים הכבושים המגיעים לאוזניו, שבסט מאוננת. זגדט חש עצב כבד, הוא חושב שהחיים מגוחכים ולא צודקים, ופורץ בבכי. הוא ממרר לתוך הכרית ומשקיע בה את פניו ככל יכולתו. דמעותיו שוטפות חמות. וכשהוא שומע את בסט מחניקה את גניחת הסיום שלה ואוטמת את פיה בכף ידה, הוא פורץ בצווחה, הצווחה שהיא נושכת להצניע.
מקטלאנית: איתי רון
על המחבר:
קים מונזו יליד ברצלונה 1952 סופר, מתרגם ועיתונאי קטלאני. בצעירותו למד עיצוב גראפי, אך מאוחר יותר פנה לכתיבה. הרומן הראשון פרי עטו ראה אור בשנת 1976. בשנת 1982 זכה במלגת לימודים בניו-יורק. מאמצע שנות ה-80 הוא תורם מכישרונו לרדיו ולטלוויזיה הקטלאנים. בשנת 2007 הוזמן לשאת נאום פתיחה ביריד הספרים בפרנקפורט בו הייתה הספרות הקטלאנית אורחת הכבוד אותה שנה. במקום נאום בחר לקרוא סיפור פרי עטו השונה לחלוטין מן הנאומים המסורתיים.
פרסם מספר רב של רומנים, סיפורים וקובצי מאמרים, תורגם ליותר מעשרים שפות (בעברית ראה אור הרומן פרי עטו "גודל האסון", הוצאת כתר) וזכה בעשרות פרסים ספרותיים.
"בכתיבתו של מונזו ניכר עירוב של שני משלבים: אחד אותו היינו יכולים לכנות ריאליסטי לירי, והאחר, פנטסטי וגרוטסקי. בדומה לנבוקוב, ניחן מונזו בווירטואוזיות המאפשרת לו לשחק באופן בלתי צפוי לחלוטין במילים, ובחנית פלדה הפולחת בכאב את מסכת האאופומיזם שלהן." לה מונד, פריז
תירגם לקטלאנית את טרומן קפוטה, ג'.ד. סאלינג'ר, ריי בראדברי, תומס הארדי, הארווי פיירסטין, ארנסט האמינגווי, ארתור מילר ורבים נוספים.

 

9 תגובות

  1. הבלוג הזה מאוד מגוון בדברים המתפרסמים בו. התרגום שוטף וקולח. שפה לא מוכרת שבאמצעותך אנחנו נחשפים אליה. תודה רבה

  2. כוכי גדרון

    תודה איתי,אהבתי.

  3. סיפור יפה ,איתי, מעביר כל כך חזק את תחושת הבדידות בשניים מזכיר לי את ברגמן "תמונות מחיי נישואין"
    תודה שהבאת, מצטרפת להערה של אמיר על יחודו של הבלוג שלך

  4. תַּלְמָה םרויד

    סיפור נוגע ללב, איתי, ותרגום קולח.
    ואני נזכרת (איך לא?)ברומן 'חיי נישואין' של דוד פוגל המופלא. גם אצלו זה לא משהו…

  5. קצרצר מעולה, איתי. תרגום משובח.

  6. יפה איך שהסיפור הזה – באמצעות הזוג המשני, זה שמזדיין מעבר לקיר – עושה לקורא, כך נדמה לי, מה שהוא עושה לזגדט ובסט. בתחילה מחרמן, ואח"כ מעציב.
    התרגום שלך, איתי, עובד נפלא.

  7. תודה איתי, קולח ואמיתי, וגם מהחיים, ספור טוב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיתי רון