עֵצִים גְּבוֹהִים צַפְצָפוֹת עֲשָׂבִים שׁוֹטִים הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים שֶׁהָרוּחַ תִּקְצֹר בָּהֶם
מְהוּמָה |
Arbres alts
álbers |
זיוית שיאון, עצים לעת ערב, טכניקה מעורבת על בד, 90 ס"מ X 90 ס"מ
אוֹר מַשְׁפִּיעַ אַפְלוּלִית הָעֹמֶס מַעֲנִיק אֲוִיר אַתְּ יוֹדַעַת גַּלִּים בּוֹהֲקִים הַשִּׁנּוּי נוֹשֵׂא פְּרִי: בֵּין עִתִּיִּים |
Claror dóna obagor pes dóna l'aire saps d'onades brillants que illumínen la nit aparicions de la mar emergeixen per morfondre's a l'acte mutabilitat origina conseqüéncies: mentrestant |
זיוית שיאון, במעבה הסבך. אקריליק על בד, 100 ס"מ X 100 ס"מ
יֵשׁ וִימֵי הַקַּיִץ נִמְשָׁכִים לָעַד כְּחַיִּים שְׁלֵמִים קֵיצִים כֵּהִים אֲפוּפֵי הִלַּת אָבְדָן כְּזֵכֶר מִסְדְּרוֹן צָמֵא לְאֹדֶם אֲבַטִּיחַ הוֹשִׁיעִינוּ אִמָּא |
Hi ha estius que duren tant com una vida estius foscos amb un hàlit de pèrdua com el record d'un corredor assedegat de roig de sÍndria d'aquests estius sense record |
זיוית שיאון, לב שותת. טכניקה מעורבת על בד 80 ס"מ X 120 ס"מ
על המחברת:
ז'וּזֶפַה קוֹנְטִיז'וֹק (Josefa Contijoch, ילידת הכפר מַנְיֵאוּ הסמוך לעיר ויק שבעומק קטלוניה, 1940) כבת למשפחה שברשותה בית-דפוס וחנות ספרים, למדה בצעירותה מסחר ושפות כדי להשתלב בעסקי המשפחה ולקדמם. מאוחר יותר העדיפה לימודי ספרות קטלאנית באוניברסיטת ברצלונה. בשנת 1992 הקימה יחד עם המשוררות מונסראט אַבֶּיוֹ ומריה מֶרסֶה מַרסָל את אגודת הכותבים בלשון הקטלאנית PEN.
שיריה הראשונים אותם החלה מפרסמת כבר בשנות ה-60 (של המאה ה-20) נכתבו ספרדית. כמה שנים לאחר מכן עברה לכתוב בשפת אמה בלבד.
בין קבצי השירה שפרסמה ניתן למנות את:
- כנפיים ללא פגע (Ales intactes) , 1996. זוכה פרס השירה על-שם סלבדור אֶספְּרִיוּ לשנת 1994.
- האשליות המתונות (Les lentes il·lusions), 2001. זוכה פרס מריוס טוראס לשנת 2000.
- כתם שלג (Congesta), 2007.
כמו כן, כתבה גם רומנים אחדים כגון: פוטאלה (1986), האישה הסחוטה (1990) או ימים ללא סוף (2001). וכן ספרים לילדים ולנוער, ביקורת ספרות ומסות ובנוסף היא עוסקת גם בתרגום מצרפתית לקטלאנית.
זה פשוט יפה…כימעט סרט
כימעט חלום.
להתראות טובה
הי טובה,
זה כל-כך נכון מה שכתבת כי האווירה החלומית משהו באה לביטוי בשירים נוספים שלה שלא פורסמו. אם תרצי אשלח בנפרד.
תודה, את מקסימה.
איתי
הספרדית שלי לא מספיק טובה (ומספיק רחוקה מקטאלנית) כדי שאוכל לחוות דעה מלומדת, ובכל זאת: ע"פ רש"י, "ארץ תלאובות" היא ארץ בה כמהים למשהו שאיננו (לדוגמה מים במדבר). ואילו "roquissar" משמעו לדעתי "ארץ מסולעת". הייתכן?
מעבר לדקדוקי העניות שלי, עשית כאן עבודה נפלאה להביא את ז'וּזֶפַה קוֹנְטִיז'וֹק. האם גם היא ממבשרי הלאומיות הקטלאנית המתעוררת?
ארז,
טוב לראות אותך פה.
האמת, לרגע גרמת לי להסס… פירוש המילה Roquissar הוא מקום מסולע, טרשי וצחיח. ניגשתי למילון בו אני משתמש בדר"כ (רב-מילים של יעקב שויקה) בו מופיע כך: תַּלְאוּבָה (בעיקר בריבוי: תלאובות) מליצית, ע"פ המקרא להט, יקוד, חום לוהט; צחיחות, יובש.
• "אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִדְבָּר בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבֹת" (הושע יג ה). כך שנראה לי שהבחירה לא ממש מרחיקת לכת.
המון תודה על התגובה, אשמח לדון בנושא עוד.
איתי
לאיתי
לך, ולמתרגמים האחרים
תודה על כך שבזכותכם אני נחשף ליוצרים וליצירות שלא הייתי פוגש בדרך אחרת.
אני קורא אתכם
תודה
גיורא
הי גיורא,
תגובות כשלך עושים את המאמץ כדאי ומשתלם, תודה.
איתי
תודה איתי, שירים רוטטים מנסים לעצור רגע ותחושה, אהבתי בעיקר את האחרון"שמרנו שם במקום בו נולדים הלבבות" גם האיורים נפלאים.
הי איתי, לולא אתה לא הייתי זוכה לקרוא שירים של משוררת קטלונית וזה מאוד מרגש להציץ ולהנות מ…קטלונית בעברית.