בננות - בלוגים / איתי רון / ז'וזפה קונטיז'וק (Josefa Contijoch) שלושה שירים
איתי רון
  • איתי רון

    מתרגם מקטלאנית יליד קיבוץ, 1961. בילדותי כתבתי שירים עניין שהלך וצבר חשיבות רבה אף יותר בגיל הנעורים והבחרות. מאוחר יותר זנחתי פרקטיקה זו. שליטה בסיסית בספרדית רכשתי עוד בתיכון. למדתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, דרכי במגמת משחק הסתיימה כעבור סמסטר אחד, והמשכתי את לימודי בחוג במסלול התיאורטי. לאחר מכן עסקתי גם בעיתונאות, בכתיבת ביקורות ספרות ובעבודת רדיו "בקול ישראל".  בשנת 1993 סיימתי לימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. עבדתי כספרן במקומות שונים לרבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי, הספרייה המרכזית לביטוח ועוד. מתגורר בברצלונה משנת 1999. הספרדית שבפי לוטשה והושבחה מאוד וכעבור שנה התחלתי ללמוד קטלאנית, שפה אותה אני דובר כיום ברהיטות. עוסק בתרגום סיפורת ושירה בעיקר מקטלאנית לעברית (אבל גם מספרדית) וכן בהדרכת תיירים בעברית. נשוי + חתול.  בין הספרים שתרגמתי ניתן למנות את: מאנגלית: פישר, דיוויד, "שיחות  עם החתול שלי". פואטיקה / טובי סופר מוציא לאור, 1998. גרימזלי, ג'ים, "נער חלום". 'שופרא לספרות יפה, 1999. מספרדית: פס, סנל, "תותים ושוקולד". כרמל, 2004. מיאס,חואן חוסה, "אל תציץ מתחת למיטה". כרמל, 2007. לפורט, כרמן, "NADA". רימונים, 2007. מייאס, חואן חוסה, "זו הייתה הבדידות". רימונים, 2007. קראנסה, אנדראו  ומרטין, אסטבן, "מפתח גאודי". פן וידיעות אחרונות, 2008.  מקטלאנית: רוג', מונסראט, "שירת הנעורים". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2004. סנצ'ס פיניול, אלברט, "העור הקר". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2005. ריירה, כרמה, "בתוככי הכחול האחרון". במבוק, 2007. אלסמורה, סבסטיא, "העור והנסיכה". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. בַּאוּלֵנָאס, לואיס-אנטון, "בעבור שק עצמות". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. רודורדה, מרסה, "ראי שבור". כרמל, 2010 כתיבה מקורית: רון, איתי, "בוחן את ארג המכנס", שירים. שופרא לספרות יפה, 1999. (זוכה מלגת סיוע של קרן עמו"ס שליד בית הנשיא).

ז'וזפה קונטיז'וק (Josefa Contijoch) שלושה שירים

 

 

עֵצִים גְּבוֹהִים
צַפְצָפוֹת
עֲשָׂבִים שׁוֹטִים
הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים

שֶׁהָרוּחַ תִּקְצֹר בָּהֶם

מְהוּמָה
בַּבּוֹר הַקָּרוּי
בּוֹר שַׁחַת
הָאֵשׁ תִּשְׂרֹף הַכֹּל
הִנֵּה תִּשְׂתָּרְעִי עַל הַשֶּׁלֶף
לְהַבִּיט הַרְחֵק מֵעֵבֶר
בְּכָחֹל הַיָּם
וּבְיַעַר עֲנָנִים מְאָדָּמִים
הִנֵּה תְּזַהִי בַּשָּׁמַיִם הַנִּשָּׂאִים
וּבַשַּׁלְוָה הַגְּבוֹהָה
הִיפַרְמוֹיוֹת זִכָּרוֹן
שֶׁתַּחְלֹפְנָה
מֵעָלֶיךָ
חִלּוּפִים רָמִים יִצְנְחוּ מִן הַשָּׁמַיִם
כְּצִיצוֹת עֲוִית
הִנֵּה בָּאָה אוּלַי שְׁעַת הַשְּׂחִיָּה
בְּאַדְמַת הַטְּרָשִׁים
כְּמוֹ אִישׁ כְּבָר לֹא יִרְצֶה לְעוֹלָם
לָדַעַת מִמֵּךְ דָּבָר
וּכְבָר לֹא תִּמָּצֶאנָה הָעֵינַיִם
לְהַבִּיט בָּךְ
מִדֵּי לַיְלָה
בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת לוֹהֶטֶת, וּגְבוֹהָה
מִקִּיר גָּבוֹהַּ.

Arbres alts

álbers
les males herbes
les herbes altes
que el vent les dalli
la commoció
al sot que es diu
sot de l'infern
el foc ho cremi
t'estirarás sobre el rostoll
a contemplar el més enllà
blau d'ultramar
i un bosc de núvols acarrninats
repararàs que hi ha cel alt
i calma alta
esfilagarses de rernembranca
per sobre teu
divagaran
altes mudances cauen del cel
plomalls d'espasme
s'haurà fet hora de nedar
al codolar
com si ningú volgués mai més
saber de tu
enlloc els ulls
que han de mirar-te
nocturnament
al roquissar flamíger i alt
de paret alta

זיוית שיאון, עצים לעת ערב, טכניקה מעורבת על בד, 90 ס"מ X 90 ס"מ

אוֹר מַשְׁפִּיעַ אַפְלוּלִית
הָעֹמֶס מַעֲנִיק אֲוִיר

אַתְּ יוֹדַעַת גַּלִּים בּוֹהֲקִים
הַמְּאִירִים אֶת הַלַּיְלָה
הִתְגַּלֻּיּוֹת הַיָּם מְגִיחוֹת
לְהִתְכַּלּוֹת לְאַלְתַּר

הַשִּׁנּוּי נוֹשֵׂא פְּרִי:
הַנְּשִׁימָה וְהַפְּעִימָה הָרַכָּה
טֶרֶם קְרִיאַת הָעֶפְרוֹנִי

בֵּין עִתִּיִּים
רַב מִדֵּי הַזְּמַן לָבוֹא וְקָשֶׁה יוֹתֵר לָלֶכֶת
אַתּ עֲלוּלָה לְהִתְמוֹטֵט.

Claror dóna obagor
pes dóna l'aire
 
saps d'onades brillants
que illumínen la nit
aparicions de la mar emergeixen
per morfondre's a l'acte

mutabilitat origina conseqüéncies:
l'alé i el suau pitpit
encara no I'alosa

mentrestant
tarda massa a venir triga massa a marxar
.pots quedar devastada

זיוית שיאון, במעבה הסבך. אקריליק על בד, 100 ס"מ X 100 ס"מ

יֵשׁ וִימֵי הַקַּיִץ נִמְשָׁכִים לָעַד
כְּחַיִּים שְׁלֵמִים
קֵיצִים כֵּהִים
אֲפוּפֵי הִלַּת אָבְדָן
כְּזֵכֶר מִסְדְּרוֹן
צָמֵא לְאֹדֶם אֲבַטִּיחַ

הוֹשִׁיעִינוּ אִמָּא
מִיְּמֵי הַקַּיִץ לְלֹא זֵכֶר
לְבַל נִפֹּל לְאֹפֶל הַתְּהוֹם
וְשִׁמְרִינוּ שָׁם בַּמָּקוֹם בּוֹ נוֹלָדִים הַלְּבָבוֹת
נִצּוֹלִים לָעַד
בְּזֵכֶר הַיְּקוּם.

Hi ha estius que duren tant
com una vida
estius foscos
amb un hàlit de pèrdua
com el record d'un corredor
assedegat de roig de sÍndria

d'aquests estius sense record
salva'ns oh mare
de caure al forat negre salva'ns
i retén-nos allà
on els cors neixen
en la memoria clavada de l'univers
.salvats per sempre

זיוית שיאון, לב שותת. טכניקה מעורבת על בד 80 ס"מ X 120 ס"מ

על המחברת:
ז'וּזֶפַה קוֹנְטִיז'וֹק (Josefa Contijoch, ילידת הכפר מַנְיֵאוּ הסמוך לעיר ויק שבעומק קטלוניה, 1940) כבת למשפחה שברשותה בית-דפוס וחנות ספרים, למדה בצעירותה מסחר ושפות כדי להשתלב בעסקי המשפחה ולקדמם. מאוחר יותר העדיפה לימודי ספרות קטלאנית באוניברסיטת ברצלונה. בשנת 1992 הקימה יחד עם המשוררות מונסראט אַבֶּיוֹ ומריה מֶרסֶה מַרסָל את אגודת הכותבים בלשון הקטלאנית PEN.
שיריה הראשונים אותם החלה מפרסמת כבר בשנות ה-60 (של המאה ה-20)  נכתבו ספרדית. כמה שנים לאחר מכן עברה לכתוב בשפת אמה בלבד.
בין קבצי השירה שפרסמה ניתן למנות את:

  • כנפיים ללא פגע (Ales intactes) , 1996. זוכה פרס השירה על-שם סלבדור אֶספְּרִיוּ לשנת 1994.
  • האשליות המתונות (Les lentes il·lusions), 2001. זוכה פרס מריוס טוראס לשנת 2000.
  • כתם שלג (Congesta), 2007.

כמו כן, כתבה גם רומנים אחדים כגון: פוטאלה (1986), האישה הסחוטה (1990) או ימים ללא סוף (2001). וכן ספרים לילדים ולנוער, ביקורת ספרות ומסות ובנוסף היא עוסקת גם בתרגום מצרפתית לקטלאנית.

 

 

 

8 תגובות

  1. זה פשוט יפה…כימעט סרט
    כימעט חלום.
    להתראות טובה

    • הי טובה,

      זה כל-כך נכון מה שכתבת כי האווירה החלומית משהו באה לביטוי בשירים נוספים שלה שלא פורסמו. אם תרצי אשלח בנפרד.

      תודה, את מקסימה.

      איתי

  2. ארז, סן פרנסיסקו על המים

    הספרדית שלי לא מספיק טובה (ומספיק רחוקה מקטאלנית) כדי שאוכל לחוות דעה מלומדת, ובכל זאת: ע"פ רש"י, "ארץ תלאובות" היא ארץ בה כמהים למשהו שאיננו (לדוגמה מים במדבר). ואילו "roquissar" משמעו לדעתי "ארץ מסולעת". הייתכן?
    מעבר לדקדוקי העניות שלי, עשית כאן עבודה נפלאה להביא את ז'וּזֶפַה קוֹנְטִיז'וֹק. האם גם היא ממבשרי הלאומיות הקטלאנית המתעוררת?

    • ארז,

      טוב לראות אותך פה.

      האמת, לרגע גרמת לי להסס… פירוש המילה Roquissar הוא מקום מסולע, טרשי וצחיח. ניגשתי למילון בו אני משתמש בדר"כ (רב-מילים של יעקב שויקה) בו מופיע כך: תַּלְאוּבָה (בעיקר בריבוי: תלאובות) מליצית, ע"פ המקרא להט, יקוד, חום לוהט; צחיחות, יובש.
      • "אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִדְבָּר בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבֹת" (הושע יג ה). כך שנראה לי שהבחירה לא ממש מרחיקת לכת.

      המון תודה על התגובה, אשמח לדון בנושא עוד.

      איתי

  3. לאיתי
    לך, ולמתרגמים האחרים
    תודה על כך שבזכותכם אני נחשף ליוצרים וליצירות שלא הייתי פוגש בדרך אחרת.
    אני קורא אתכם
    תודה
    גיורא

  4. תודה איתי, שירים רוטטים מנסים לעצור רגע ותחושה, אהבתי בעיקר את האחרון"שמרנו שם במקום בו נולדים הלבבות" גם האיורים נפלאים.

  5. הי איתי, לולא אתה לא הייתי זוכה לקרוא שירים של משוררת קטלונית וזה מאוד מרגש להציץ ולהנות מ…קטלונית בעברית.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיתי רון