בננות - בלוגים / איתי רון / פְרַנְסֵס פַּרְסֶרִיסָס (Francesc Parcerisas) – שני שירים
איתי רון
  • איתי רון

    מתרגם מקטלאנית יליד קיבוץ, 1961. בילדותי כתבתי שירים עניין שהלך וצבר חשיבות רבה אף יותר בגיל הנעורים והבחרות. מאוחר יותר זנחתי פרקטיקה זו. שליטה בסיסית בספרדית רכשתי עוד בתיכון. למדתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, דרכי במגמת משחק הסתיימה כעבור סמסטר אחד, והמשכתי את לימודי בחוג במסלול התיאורטי. לאחר מכן עסקתי גם בעיתונאות, בכתיבת ביקורות ספרות ובעבודת רדיו "בקול ישראל".  בשנת 1993 סיימתי לימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. עבדתי כספרן במקומות שונים לרבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי, הספרייה המרכזית לביטוח ועוד. מתגורר בברצלונה משנת 1999. הספרדית שבפי לוטשה והושבחה מאוד וכעבור שנה התחלתי ללמוד קטלאנית, שפה אותה אני דובר כיום ברהיטות. עוסק בתרגום סיפורת ושירה בעיקר מקטלאנית לעברית (אבל גם מספרדית) וכן בהדרכת תיירים בעברית. נשוי + חתול.  בין הספרים שתרגמתי ניתן למנות את: מאנגלית: פישר, דיוויד, "שיחות  עם החתול שלי". פואטיקה / טובי סופר מוציא לאור, 1998. גרימזלי, ג'ים, "נער חלום". 'שופרא לספרות יפה, 1999. מספרדית: פס, סנל, "תותים ושוקולד". כרמל, 2004. מיאס,חואן חוסה, "אל תציץ מתחת למיטה". כרמל, 2007. לפורט, כרמן, "NADA". רימונים, 2007. מייאס, חואן חוסה, "זו הייתה הבדידות". רימונים, 2007. קראנסה, אנדראו  ומרטין, אסטבן, "מפתח גאודי". פן וידיעות אחרונות, 2008.  מקטלאנית: רוג', מונסראט, "שירת הנעורים". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2004. סנצ'ס פיניול, אלברט, "העור הקר". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2005. ריירה, כרמה, "בתוככי הכחול האחרון". במבוק, 2007. אלסמורה, סבסטיא, "העור והנסיכה". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. בַּאוּלֵנָאס, לואיס-אנטון, "בעבור שק עצמות". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. רודורדה, מרסה, "ראי שבור". כרמל, 2010 כתיבה מקורית: רון, איתי, "בוחן את ארג המכנס", שירים. שופרא לספרות יפה, 1999. (זוכה מלגת סיוע של קרן עמו"ס שליד בית הנשיא).

פְרַנְסֵס פַּרְסֶרִיסָס (Francesc Parcerisas) – שני שירים

 

 

 
ראו אור בגליון 4 של "בינתיים" כתב-עת לשירה צעירה
 
 
 
 
פּוֹאֶטִיקָה
 
צָמֵא מֵאַהֲבָה וּמֵעֹנֶג הַתְּשׁוּקָה
לְאַלְפֵי דְּרָכִים יָצָא, לִסְבַךְ
שְׁבִילִים אָפֵל. בָּגַד בַּעֲבָרוֹ,
בַּחֲבֵרָיו, אַךְ שִׁמֵּר, רַךְ וּבַר-לֵבָב,
רְגָשׁוֹת שְׁתוּקִים כָּאָדָם הַסָּבוּר שֶׁפַּסּוּ כָּל אוֹיְבָיו.
נְכֵה-רוּחַ, הִסְתַּפֵּק בַּפְּשׁוּטוֹת שֶׁבַּמְּלָאכוֹת,
אַפְרוּרִיּוּת פּוֹשֶׁרֶת, חֻלְשׁוֹת הָאַלְכּוֹהוֹל.
מִתְכַּרְבֵּל הָיָה הֵיטֵב בְּכָל מִטָּה סְתוּרָה
לַחֲמִימוּת בַּת-לַיִל, בַּת-חֲלוֹף.
מוֹתִיר אַחֲרָיו קִרְעֵי מַחְשָׁבוֹת, קִטְעֵי
יוֹמָן וּמִכְתָּבִים בַּעֲלֵי עִנְיָן מְפֻקְפָּק.
בֵּיתוֹ נִמְכַּר בְּהֶפְסֵד, קָשֶׁה יִהְיֶה לְמָצְאוֹ:
בְּגִנָּתוֹ הַחֲרֵבָה שׁוּב עוֹלִים שָׁמִיר וָשַׁיִת.
סִפְרִיָּתוֹ הַמְּפֹאֶרֶת, פִּסְגַּת גַּאֲוָתוֹ,
מִזֶּה שָׁנִים שֶׁנִּמְכְּרָה, נְפוֹצָה לְכָל עֵבֶר.
מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ
שֶׁזִּכְרוֹ יַגִּיעַ כֹּה רָחוֹק.
 
 
 
 
POÈTICA
 
Assedegat d’amor i del plaer del desig
encetà mil camins que havia cregut revolts
de viaranys obscurs. Traí el seu passat
i potser alguns amics però servà, covard i pur,
els sentiments callats de qui es creu sense enemics.
Desesmat, acceptà càrrecs fàcils, la grisor
moderada, els vicis induïts pels alcohols.
S’arraulí ben de gust en qualsevol llit desfet
per la sola tebior fugissera d’una nit.
Ha deixat pensaments i fragments interromputs
d’escrits i dietaris d’interès força dubtós.
La casa, malvenuda, us costaria trobar-la:
al jardí abandonat hi creix la brossa altre cop.
El seu màxim orgull, una bona biblioteca,
fa anys fou subhastada i s’esbarrià pertot.
Mai no hauria pensat que el seu record
pugués arribar a escampar-se tant.  
 
גִּלּוּחַ
 
מַבִּיט בַּמַּרְאָה, זָר כְּתָמִיד.
אֲפוּף קוּרֵי שֵׁנָה, מֻפְתָּע לִרְאוֹת בָּהּ אֶת דְּמוּתְךָ.
הַתְּלָמִים הַלָּלוּ, הָאַפְרוּרִיּוּת בַּצְּדָעַיִם
שֶׁכְּבָר הִסְכַּנְתָּ עִמָּם
כְּאוֹרֵחַ מְאֻשָּׁר, לֹא קָרוּא,
שֶׁאֵינְךָ זוֹכֵר מָתַי הוֹפִיעַ.
זֶה הַמְּחִיר הַמֻּפְקָע הַנִּדְרָשׁ
עֲבוּר צִנְעַת הַגּוּף הַמְּזֻיֶּפֶת.
וְעַכְשָׁו, לַתִּגְלַחַת.
הַתַּעַר, שֶׁאֵי-אָז הָיָה מָהִיר וָקַר,
אֵינוֹ מַחְלִיק, עוֹד בְּקַלּוּת,
בְּחִכּוּךְ מְעַנֵּג שֶׁל סְקִי נְעוּרִים:
יֵשׁ לִמְתֹּחַ אֶת עוֹר הַלֶּחִי הַשָּׁמוּט
בָּאֶצְבָּעוֹת. אַל יֵאוּשׁ!
אוּלַי אִם תִּמָּנַע בִּמְיֻמָּנוּת נֶהְדֶּרֶת, 
מִסִּימַן הַחֲתָךְ הַמֵּבִישׁ,
תּוּכַל לִשְׁכֹּחַ שֶׁבְּרִית הַגּוּף הַזֶּה
כְּבָר הֵחֵלָּה מִתְפּוֹרֶרֶת.
 
AFEITAT
 
Contempla’t al mirall, desconegut i igual,
ensopit pel son, sorprès de veure’t.
aquests solcs o aquesta grisor a les temples
ja els has anat acceptant de grat
– hoste feliç, quasi imprevist,
que no recordes quin dia va aparèixer.
És el preu descarat que et cal pagar
per la fictícia intimitat del cos. 
I, ara, comença a afeitar-te.
La fulla abans ràpida i freda,
ja no llisca, tensa, per la pell
amb frec plaent d’esquí jovenívol:
has de tibar la galta flàccida
amb els dits. No desesperits.
Potser si evites, astut per força,
la marca vergonyant d’un tall
podràs oblidar que l’aliànça amb el cos
ja ha començat a dissoldre’s. 
 
 
מקטלאנית: איתי רון
 
 
 
פרנסס פַּרְסֶרִיסָס (Francesc Parcerisas) יליד 1944. משורר, מתרגם ומבקר ספרות. מרצה בחוג לתרגום באוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה ושימש גם כראש החוג. מהיוצרים החשובים והמשפיעים של דור שנות ה-70 בספרות הקטלאנית, פרסם בין היתר את ספרי השירה "גברים מתרחצים" (1966), "תור הזהב" (1984), "אבוקות באוקטובר" (1992), ו"טבע דומם עם ילדים" (2000). כמו כן זכה בפרסים רבים, כגון: פרס "קרלס ריבה" לשנת 1966, פרס "ביקורת השירה הקטלאנית" ופרס "הספרות הקטלאנית של הג'נרליטאט של קטלוניה" לשנת 1983.
הביקורת ראתה "בתור הזהב" (ממנו נלקחו שירים אלה) את אחד מספרי השירה שהיטיב להשפיע יותר מכול על רוח תקופתו: "בתור הזהב מצליח פרנסס פרסריסס לנסח בכישרון יוצא דופן, מה שדולוס אוייר מכנה "שירת חווית היומיום". כלל שיריו שנכתבו בין 1965 ל-1983 כונסו באסופה בשם "נצחון ההווה" (1991), שזיכתה אותו בפרס "אות הזהב" לשנת 1992.  

 

 

4 תגובות

  1. שירים לא קלים
    אבל איזה יופי
    גם התרגום – משובח

  2. שני שירים שונים ודומים ונפלאים. איתי, עד כמה שידוע לי נכון יותר – זה שנים, שורה שלישית מלמטה שיר ראשון… לשיקולך כמובן. יום נעים

  3. איריס קובליו

    שירים פוצעים כתער
    אוהבת את התרגום

    רְגָשׁוֹת שְׁתוּקִים

  4. אני נרגשת למקרא השירים המופלאים, בחיים לא נתקלתי ביופי כזה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיתי רון