בננות - בלוגים / איתי רון / קרלס טורנר (Carles Torner) – שני שירים
איתי רון
  • איתי רון

    מתרגם מקטלאנית יליד קיבוץ, 1961. בילדותי כתבתי שירים עניין שהלך וצבר חשיבות רבה אף יותר בגיל הנעורים והבחרות. מאוחר יותר זנחתי פרקטיקה זו. שליטה בסיסית בספרדית רכשתי עוד בתיכון. למדתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, דרכי במגמת משחק הסתיימה כעבור סמסטר אחד, והמשכתי את לימודי בחוג במסלול התיאורטי. לאחר מכן עסקתי גם בעיתונאות, בכתיבת ביקורות ספרות ובעבודת רדיו "בקול ישראל".  בשנת 1993 סיימתי לימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. עבדתי כספרן במקומות שונים לרבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי, הספרייה המרכזית לביטוח ועוד. מתגורר בברצלונה משנת 1999. הספרדית שבפי לוטשה והושבחה מאוד וכעבור שנה התחלתי ללמוד קטלאנית, שפה אותה אני דובר כיום ברהיטות. עוסק בתרגום סיפורת ושירה בעיקר מקטלאנית לעברית (אבל גם מספרדית) וכן בהדרכת תיירים בעברית. נשוי + חתול.  בין הספרים שתרגמתי ניתן למנות את: מאנגלית: פישר, דיוויד, "שיחות  עם החתול שלי". פואטיקה / טובי סופר מוציא לאור, 1998. גרימזלי, ג'ים, "נער חלום". 'שופרא לספרות יפה, 1999. מספרדית: פס, סנל, "תותים ושוקולד". כרמל, 2004. מיאס,חואן חוסה, "אל תציץ מתחת למיטה". כרמל, 2007. לפורט, כרמן, "NADA". רימונים, 2007. מייאס, חואן חוסה, "זו הייתה הבדידות". רימונים, 2007. קראנסה, אנדראו  ומרטין, אסטבן, "מפתח גאודי". פן וידיעות אחרונות, 2008.  מקטלאנית: רוג', מונסראט, "שירת הנעורים". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2004. סנצ'ס פיניול, אלברט, "העור הקר". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2005. ריירה, כרמה, "בתוככי הכחול האחרון". במבוק, 2007. אלסמורה, סבסטיא, "העור והנסיכה". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. בַּאוּלֵנָאס, לואיס-אנטון, "בעבור שק עצמות". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. רודורדה, מרסה, "ראי שבור". כרמל, 2010 כתיבה מקורית: רון, איתי, "בוחן את ארג המכנס", שירים. שופרא לספרות יפה, 1999. (זוכה מלגת סיוע של קרן עמו"ס שליד בית הנשיא).

קרלס טורנר (Carles Torner) – שני שירים

ראה אור בגליון "פחד" של הליקון
 
 
לשון שחורה
בְּלַע אוֹתִי רְאִי נְטוּל חֲנִיכַיִם,
אֵין בִּי שִׁנַּיִם, לֹא אֶנְשֹׁךְ עוֹד לְעוֹלָם
גִּזְעֵי זַיִת, צְלָבִים, הָאֹזֶן
הַכְּרוּתָה, אַף לֹא אֶחָד מִן
הַחוֹחִים הַקָּשִׁים. דָּם, הַכֹּל דָּם
עַל הַשְּׂפָתַיִם. אַתָּה, קְצֹץ לִי אוֹתָן,
גְּזֹר אֶת עַפְעַפַּי,
אֶת הַתַּרְדֵּמָה הַמְּצִיקָה,
הַקּוֹרַעַת אֶת צְעִיף אִישׁוֹן הָעַיִן
פּוֹצֵץ אֶת חָזִי כְּאֶשְׁנַבִּים
בַּחֲבָטוֹת אֶבֶן, פְּשׁוֹט אֶת עוֹרִי.
                            בְּעוֹד
אֶצְבְּעוֹת הַשַּׁעֲוָה נִתָּכוֹת בָּאֵשׁ,
הַקֹּר אֵינוֹ נָמֵס: הוּא נִמְשַׁךְ.
כָּל הַנֶּצַח מַמְתִּין לִי שָׁחֹר
מִלְּשׁוֹנוֹת כְּעֵין דְּגָלִים.
אֲנִי שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק כִּפְלַיִם.
מְלַקֵּק סוּלְיַת נַעֲלַיִם.
 
Llengua negra
 
M’ha engolit un mirall sense genives,
ja no tinc dents, mai no mossegaré
tronc d’oliveres, creus, l’orella
tallada, ni cadascuna de les dures
espines. Sang, tot sang
als llavis. Tu, retalla-me’ls,
retalla’m les parpelles,
la son destorbadora,
esquinça el vel de la nineta
rebenta’m tot el pit com claraboies
a cops de pedra, escorxa’m.
 
Mentre
 
es fonen vora el foc els dits de cera,
el fred no es fon: perdura.
Tota l’eternitat m’espera negra
de llengües com banderes.
Callo, per tres vegades callo.
Llepo una sola de sabata.
 
 


 
חפצים
יָצַרְתִּי אוֹתָךְ מַעֲשֶׂה חָרַשׁ וִידֵי צוֹרֵף
הַמַּשְׁחִיל חוּט אַהֲבָה כָּסוּף
עַד שֶׁבִּבְלִי דַּעַת תּוֹלֵשׁ אוֹתוֹ לָדַעַת.
חֲבָטָתִי בָּךְ כְּפַסַּל מַקוֹנְדַה
הַהוֹלֵם בַּהָבְנֶה לְהָנִיס אֶת הַדִּבּוּק
כִּמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הָאֹפֶל, אֶת הַשֵּׁד הָעַתִּיק
שֶׁבָּא בַּחֹמֶר.
וְדִבַּרְתִּי אֵלַיִךְ כִּמְשׁוֹרֵר סַפְקָנִי
הַשּׁוֹכֵחַ בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת הַשּׁוּרוֹת הַנֶּחְשָׂפוֹת
בְּמַבָּט חָטוּף בֵּין שְׁתֵּי מְכוֹנִיּוֹת,
בַּאֲפַרְסְקִים חֲבוּטִים בָּאוֹר הַקָּפוּא,
בְּשֶׁמֶץ מָוֶת מִסְתּוֹלֵל
תַּחַת הַחֻלְצָה,
וְשׁוֹכֵחַ בַּשַּׁלְוָה וּבַהַתְמָדָה
עַד שֶׁנִּכְפּוֹת הַמִּלִּים עַל שְׂפָתָיו
וְהוּא נַעֲנָה לְמִשְׁקַע הַהִגָּיוֹן הַשָּׁבִיר.
 
הַיּוֹם רָאִיתִי אוֹתָךְ, צֶלֶם
כְּשֶׁנִּפְנֵית בָּאוֹטוֹבּוּס,
כְּמִי שֶׁרוֹאֶה חֵפֶץ:
שְׁתֵּי רוּחוֹת כֶּסֶף הַטּוֹרְפוֹת זוֹ אֶת זוֹ
מְשֻׁבָּצוֹת בִּמְהֻפָּךְ בְּתַכְשִׁיט
כְּמַסְוֶה שֶׁל שֵׁד גּוֹסֵס
הַמְּשַׁחְרֵר אֶת גּוּפֵי הַהָבְנֶה לַחַיִּים,
שׁוּרָה כְּתוּבָה בְּחֶרֶב אֵלֶם:
יָצַרְתִּי אוֹתָךְ מַעֲשֶׂה חָרַשׁ וִידֵי צוֹרֵף.
 
Objectes
 
T’he treballat com un orfebre bíblic
que fila el fil de plata de l’amor
fins que, maldestre, el trenca.
T’he mastegat com un escultor makonde
que martelleja, exorcitzant-lo, l’eben,
fins a arrencar-ne el fosc, l’antic dimoni
que posseïa la matèria.
I t’he parlat com un poeta escèptic
que oblida amb paciència els versos revelats
per una llambregada entre dos cotxes,
pels préssecs copejats sota la llum glaçada,
per un pessic de mort que es recargola
a sota una camisa,
i oblida en pau i amb perseverança
fins que s’imposen les paraules als seus llavis
i accepta el pòsit fràgil del sentit.
 
Avui t’he vist –imatge
que t’has girat a l’autobús–
com qui veu un objecte:
dos esperits de plata que es devoren
capiculats dins un joiell,
un estrafet dimoni agonitzant
que alliberava els cossos d’eben a la vida,
un vers escrit sota l’espasa del mutisme:
t’he treballat com un orfebre bíblic.
 
 
קַרלָס טוּרנֵר (Carles Torner)(ברצלונה, 1963). בצעירותו החל לימודים אקדמיים בכמה תחומים כגון: רפואה, תאולוגיה, פדגוגיה, אך לא סיים אף אחד מהם. בהיותו בן עשרים זכה בפרס אמדֵאוּ אוֹיֵר למשוררים שטרם כינסו את שיריהם בספר עבור האוסף "בעיר הלבנה" (A la ciutat blanca, 1984) ובאותה שנה ממש הוענק לו פרס השירה על-שם קרלס ריבה עבור ספרו "בגבולות המֶלָח" (Als límits de la sal, 1985)
בשנת 1986, נבחר כנשיא תנועת הסטודנטים הקתוליים הבינלאומית. תפקיד שחייבו לעקור לפריס, ולהתוודע לעולם הארגונים הבינלאומיים, במסגרת תפקידו זה שיתף פעולה עם ארגון אונסק"ו ובוועדה לזכויות האדם של האו"ם, ושהה תקופות ממושכות באסיה ובדרום אמריקה. בשנת 1992 שב סופית לקטלוניה. שנות נדודים אלה הולידו את ספר השירים "מלאך הביזה" (L’àngel del saqueig) שראה אור בשנת 1990 וכן חיבור עיוני בשם "עקרון הקבלה. על הדיאלוג הבין-תרבותי" (El principi acollida. Sobre el diàleg intercultural, 1995).
בין השנים 1992 2004 מילא מספר תפקידים באיגוד הסופרים הבינלאומי PEN. בשנת 1997 פרסם את הרומן "הזרה" המבוסס על סיפור רות המואביה. ספר שיריו "לחיות אחר-כך" (Viure després) רואה אור בשנת 1998.
במסגרת איגוד הסופרים הבינלאומי PEN הוא נוטל חלק בכמה משימות למען סופרים נרדפים המרצים עונשי מאסר על כתיבתם. חוויות פעילותו הבינלאומית מכונסות בספר בשם "תיבת בבל" (L’arca de Babel) הרואה אור בשנת 2005. זהו ספר הנע על הגבול בין העיון לסיפורת, וכולל מכתבים המיועדים ל-35 נשים פעילות ציבורית ופוליטית למען זכויות האדם ממדינות שונות מסיאול במזרח ועד מדיין במערב.  
החל משנת 1996 הוא משקיע את מלוא מאמציו בסיום הדוקטוראט במדעי החינוך באוניברסיטת פריז 8 ובשנת 2001 מגיש את עבודת הדוקטוראט שלו בשם: "שואה, פדגוגיה של הזיכרון, (Shoah, une pédagogie de la mémoire) העוסקת בסרטו של קלוד לנצמן "שואה".
ספר שיריו האחרון עד כה "כלת אירופה" (La núvia d’Europa) ראה אור בשנת 2008. החל משנת 2004 הוא משמש ראש מחלקת הספרות ומדעי הרוח ב"מכון רמון יול" לעידוד והפצת התרבות הקטלאנית ברחבי העולם.
 
 
 


 


 

9 תגובות

  1. שירים חזקים, תרגומים מרשימים. תענוג

  2. ועוד איזה פחד !
    התרגומים זורמים בעברית גמישה ועשירה

  3. איריס אליה

    מעולה מעולה. אחד הטקסטים הכי מפחידים מכל בחינה. גם ברמת הכישרון. על פי התרגום בכל אופן. אין לי שום יכולת להשוות, אבל נראה שעשית עבודה מעולה.

  4. תַּלְמה פרויד

    רב דמיון המשורר הזה. מרשים ומרשים התרגום, איתי.

    • איתי רון

      תודה תלמה.
      המשורר, אגב, ישהה השבוע בארץ לרגל כנס בנושא תרגום מקטלאנית לעברית ולהיפך במכון סרוונטס. הפתיחה ביום שלישי בשעה 18:00.

      • תַּלְמה פרויד

        אם אצליח להגיע לאחד מן הימים, אשמח. נשמע מעניין (עצם זה שהמכון ע"ש סרוונטס, כבר מוסיף לו נקודות בעיניי :)).
        תודה איתי, ובהצלחה.

  5. ענת לויט

    השיר לשון שחורה – בעברית… – עדות לכוחה האיתן תמיד של שירה במיטבה. קשה נפלא מדויק וסוחף נשמה.

  6. אני לא בטוח שהיטבת עם השיר השני, איתי.

    השיר הראשון כ"כ עוצמתי שלא היתה לי אפשרות בכלל להתרכז בשני.

    אז, ראשית, כל הכבוד למתרגם.
    שנית, אצטרך לשוב לזה. גם בשביל השיר השני.

    בהצלחה בכנס השבוע!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיתי רון