בננות - בלוגים / / יום השירה הבינלאומי (Dia mundial de la poesia)
איתי רון
  • איתי רון

    מתרגם מקטלאנית יליד קיבוץ, 1961. בילדותי כתבתי שירים עניין שהלך וצבר חשיבות רבה אף יותר בגיל הנעורים והבחרות. מאוחר יותר זנחתי פרקטיקה זו. שליטה בסיסית בספרדית רכשתי עוד בתיכון. למדתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, דרכי במגמת משחק הסתיימה כעבור סמסטר אחד, והמשכתי את לימודי בחוג במסלול התיאורטי. לאחר מכן עסקתי גם בעיתונאות, בכתיבת ביקורות ספרות ובעבודת רדיו "בקול ישראל".  בשנת 1993 סיימתי לימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. עבדתי כספרן במקומות שונים לרבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי, הספרייה המרכזית לביטוח ועוד. מתגורר בברצלונה משנת 1999. הספרדית שבפי לוטשה והושבחה מאוד וכעבור שנה התחלתי ללמוד קטלאנית, שפה אותה אני דובר כיום ברהיטות. עוסק בתרגום סיפורת ושירה בעיקר מקטלאנית לעברית (אבל גם מספרדית) וכן בהדרכת תיירים בעברית. נשוי + חתול.  בין הספרים שתרגמתי ניתן למנות את: מאנגלית: פישר, דיוויד, "שיחות  עם החתול שלי". פואטיקה / טובי סופר מוציא לאור, 1998. גרימזלי, ג'ים, "נער חלום". 'שופרא לספרות יפה, 1999. מספרדית: פס, סנל, "תותים ושוקולד". כרמל, 2004. מיאס,חואן חוסה, "אל תציץ מתחת למיטה". כרמל, 2007. לפורט, כרמן, "NADA". רימונים, 2007. מייאס, חואן חוסה, "זו הייתה הבדידות". רימונים, 2007. קראנסה, אנדראו  ומרטין, אסטבן, "מפתח גאודי". פן וידיעות אחרונות, 2008.  מקטלאנית: רוג', מונסראט, "שירת הנעורים". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2004. סנצ'ס פיניול, אלברט, "העור הקר". רימונים בשיתוף עם לדורי, 2005. ריירה, כרמה, "בתוככי הכחול האחרון". במבוק, 2007. אלסמורה, סבסטיא, "העור והנסיכה". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. בַּאוּלֵנָאס, לואיס-אנטון, "בעבור שק עצמות". מחפש מו"ל. פתוח להצעות. רודורדה, מרסה, "ראי שבור". כרמל, 2010 כתיבה מקורית: רון, איתי, "בוחן את ארג המכנס", שירים. שופרא לספרות יפה, 1999. (זוכה מלגת סיוע של קרן עמו"ס שליד בית הנשיא).

יום השירה הבינלאומי (Dia mundial de la poesia)

 

 

 

ג'ורדי פמיאס – השירה (Jordi Pàmias – La poesia)

לפני שבועות אחדים פנתה אליי דולורס יורנס מן המוסד למדעי הרוח הקטלאנים (Institució de les lletres catalanes) וביקשה ממני לתרגם שיר לעברית. "בקרוב יחול יום השירה הבינלאומי" הסבירה לי ולשם כך נבחר שירו של ג'ורדי פמיאס שיתורגם לרגל האירוע ללא פחות מ-20 שפות. נרתמתי למשימה ברצון.
התהליך לא היה חף מקשיים. אודה ולא אבוש, כאשר קראתי את השיר במקור לא אהבתי אותו. אילו הייתי צריך לבחור בעצמי, לא בטוח שהייתי בוחר דווקא בשיר הזה. היעדר מוחלט של משקל וחרוז, ואווירה כמעט אקדמית מנוכרת, נראו לי לא מסתדרים, לא שיריים, לא מתקדמים לשום מקום או בקיצור תקוע ותוקע. ניסיתי להעניק לו משקל (לפחות זה), תוך שאני מזיז מילים ומשנה את מקומן במשפט או מחליף בין שורות. מהר מאוד עמדתי על כך, שאני עושה מלאכתי רמייה כי הענקתי לשיר צביון שלא היה לו במקור. "האם עליי להשלים עם העובדה שהמתרגם הוא בוגד?" הרהרתי, "או במקרה הזה סוכן כפול?"
בצר לי פניתי לשניים מידידיי גם הם מדיירי מטע הבננות הזה: שחר-מריו מרדכי וארז פודולי בבקשת עצה. כיוון שהיה ברור שאין הם יכולים להבין את השיר במקור ציידתי אותם בגרסת התרגום הראשוני יחד עם העיבוד שעשיתי לו אני. אני אסיר תודה לשחר-מריו במיוחד על משפט גאוני אחד: "יש משהו בפשטות, ששובה את הלב יותר מאשר במליצה" בעזרתם הנדיבה של השניים הצלחתי להתעלות על שאיפת החרוז והמשקל ולהסיר את שכבות השומן (של השיר, לא שלי) ולקרב אותו הרבה יותר לרוח שנישבה ממנו במקור.
היכל רוברט שבמעלה שדרת גרסיה הוקם כמעונו הפרטי של רוברט רוברט וסירוס, שהיה איש כספים ידוע ודירקטור בהנהלותיהן של החשובות בחברות המסחריות של שלהי המאה ה-19. בניין האבן בסגנון ניאו-קלאסי נבנה סביב גינה אחורית גדולה ועתירת צמחייה. המבנים הראשונים שהוקמו בגוש הבניינים הזה היו בתים חד-משפחתיים נמוכים. מבט על הגינה נותן מושג על עושרם של הדיירים שהתגוררו כאן. מימדיה והצמחייה שבה משווים לה כיום צביון של נווה מדבר קסום בלבה הסואן של העיר.
את יום השוויון האביבי, בו נגמר החורף ומתחיל האביב (לפחות בחצי הכדור הצפוני) בחרו בארגון אונסק"ו לציין כיום השירה הבינלאומי. אך בוקר ה-21 במרס 2010 הזעיף את פניו על ברצלונה ועלה על העיר קר ואפור. בגינת הבית התכנסו כמה עשרות חובבי שירה, בבגדי יום טוב, שלא נרתעו מן הרקיע המעונן שאיום סמוי של גשם הסתמן בפניו.
כמתרגם מקטלאנית הוזמנתי לטקס על-מנת לקרוא את הגרסה העברית, שהכנתי לשיר. יחד איתי הוזמנו לקרוא גם המתרגמים ליורובה, לארמנית ולאיטלקית.

בהגיעי למקום ניגשה אליי הממונה על הארגון והציגה אותי בפני יתר המתרגמים ובפני המשורר עצמו. 
בנוסף ל"יום השירה הבינלאומי" מציינים בתאריך זה גם את "היום הבינלאומי לתסמונת דאון". תסמונת בה נפגע כרומוזום מספר 21 הנכפל שלוש פעמים. ומכאן הבחירה ביום ה-21/3. לאחר דברי ברכה של המארגנים עלינו ארבעת המתרגמים לקרוא כל אחד את גרסתו. לאחר קטעי נגינה אחדים קראו את השיר בגרסתו הספרדית והקטלאנית גם שני ילדים עם תסמונת דאון ולבסוף עלה המשורר עצמו וקרא כמה משיריו.
אירוע קצר שאילולי הטמפרטורות הנמוכות יכול היה להיות נעים למדי.


דראמולה אבימבולה
מתרגם ליורובה


מריה אוהנסיאן
מתרגמת לארמנית


פרנצ'סקו ארדוליני
מתרגם לאיטלקית


ואני
מתרגם לעברית


קים מרטי ואנה רודריגס
קוראים בקטלאנית
ובספרדית
ג'ורדי פאמיאס / השירה
כִּדְהָרָה, חֲצִי נִשְׁכַּחַת,
שֶׁל סוּסוֹנֵי יָרִיד,
הַיּוֹם, בַּבַּיִת, מְפַתֶּה אוֹתָנוּ 
קִסְמוֹ שֶׁל "עוֹלָם חָדָשׁ מֻפְלָא": מְעַרְבֹּלֶת
הַתְּמוּנוֹת הַדְּלוּחָה.
אַךְ הַלַּיִל בָּא דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת,
וְהַדְּמָמָה קוֹרֵאת
לַמִּלִּים הָאֲבוּדוֹת
– כְּחֹפֶן חֲלוּקֵי נַחַל אֲפֹרִים
בְּקַרְקָעִית נָהָר,
תַּחַת עֲרָפֶל מַקְפִּיא.
בִּנְסִיגָה אִטִּית שָׁבִים
שִׁירֵי עֶרֶשׂ רְחוֹקִים, הֵדֵי
קִינָה וּמִלְמוּלִים…
                                              
פְּצוּעַ גַּעְגּוּעַ, נֶאֱלַם הַמְּשׁוֹרֵר.
וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, קוֹלֵט,
תַּעֲלוּמָה עִוֶּרֶת
מְעֵת חֲלוֹם וּמִסְּחַרְחֹרֶת,
הַסּוֹבֶבֶת אַף בְּיֶתֶר שְׂאֵת
מִן הַסּוּסִים שֶׁבַּסְּחַרְחֶרֶת.
וּמְטִילָה עָלֵינוּ אֵימָתָהּ גַּאֲוָתוֹ הָעֲגוּמָה
שֶׁל הָאָדָם, הַשָּׁבוּי
בַּטֶּכְנִיקָה וּבְקִסְמָהּ.
אַךְ הַמִּלִּים אֵינָן גּוֹוְעוֹת.
הַשִּׁירָה כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בַּלַּיְלָה,
חָכְמַת הֲמוֹנִים,
לְמִגּוּר הַשִּׁכְחָה. חֶסֶד מֻפְלָא
שֶׁל אָמָּנוּת בְּשֵׁלָה. קַפְּדָנוּת וְשַׁעֲשׁוּעִים.
Jordi Pàmias / La poesia
Com el galop, mig oblidat,
d'uns cavallets de fira,
avui, a casa, ens sedueix
l'encant d'un món feliç: el tèrbol
remolí de la imatge.
Però la nit truca a la porta,
i el silenci convoca
les paraules perdudes
-com un grapat de còdols grisos
a la llera del riu,
sota la boira gebradora.
Amb lent reflux, tornen llunyanes
cançons de bressol, ecos
d'elegia, mormols…
                                              
Ferit d'enyor, calla el poeta.
I entreveu, amb ulls clucs,
el cec enigma
d'un temps de somni i de vertigen,
que roda més de pressa
que els cavallets de fira.
Ens amenaça el trist orgull
de l'home, seduït
per l'encant de la tècnica.
Però no moren, les paraules.
Flama en la nit, la poesia
és saviesa compartida,
contra l'oblit. I pura gràcia
d'un art madur: rigor i joc.

ג'ורדי פמיאס

ג'ורדי פמיאס (Jordi Pàmias i Grau) יליד 1938. הוא משורר ומסאי. מוסמך אוניברסיטת ברצלונה בבלשנות וספרות לטינית. מסיום לימודיו ובמשך שלושים שנה שימש כמורה לספרות בבתי-ספר תיכוניים בכפר הולדתו ובכפרים סמוכים. ספר שיריו הראשון La meva Casa  (ביתי) ראה אור בשנת 1969. אחריו באו ספרי שירה נוספים. ביניהם שווה לציין את Flauta del sol (חליל השמש),  Àmfora grega (כד יווני) או Narcis i l’altre  (נרקיס והאחר) כל אלה זכו בפרסים ספרותיים חשובים. יצירתו השירית ניחנת בשפע מגוון של דרכי ביטוי, ליטוש רב וסגנון משלבי. בשל האיכות וההתמדה בכתיבתו הוא נחשב לאחד הקולות הבולטים בדורו, ומהווה נקודת ייחוס לכותבים חדשים רבים. 

© Les fotografies són aportació de la Institució de Lletres Catalanes.

 

 

 

 

17 תגובות

  1. ספידה גונזלה

    בשם של דראמולה אבימבולה יש שירה טהורה במיטבה, ודי בה כדי שישתלם לקרוא גם את הגיגי פאמיאס

  2. איריס קובליו

    איתי, תגדיל את הפונט של כתיבת הרקע שלך בבקשה.

  3. איתי, לא רואה את המרכאות בשיר הקטלאני; האם גם שם זה "עולם חדש מופלא"?

    • תודה לך מגיב/ה אלמוני/ת,

      ואכן הצדק איתך. בקטלאנית נהוג לשנות את הפונט לפונט קורסיב במקום לשים מרכאות. בעקבות הערתך תיקנתי את הפונט.

      איתי

      • mon felic (עם הצ'ופצ'יקים הנדרשים) זה גם שם הספר של האקסלי (בקטלאנית)?

        • בהחלט כן. ולכך בדיוק כוונת המשורר. הרעיון שאנו שבויים בטכניקה ובקסמה.

  4. סן פרנסיסקו על המים

    Una bona feina, sens dubte,
    Fidelment
    E.

    …Sé que alguns català, per la forma

  5. איתי העלת את סוגיית "החיבור" של המתרגם ליצירה המתורגמת , ברור לגמרי שהחיבור עקרוני, אני
    דווקא אהבתי את השיר בתרגום ולכן מתארת לעצמי שבמקור הוא אף "נוצץ" יותר
    הטקס ,התאריך והמקום בו הוא מתקיים משמעותיים וחגיגיים נשמע כמו מצע נכון לשירה
    חג שמח

    • ריקי,

      החיבור הוא לא רק עקרוני אלא במידה רבה גם שאלה של בחירה. כיוון שתרגום שירה עבורי הוא בעיקר עניין של תחביב, אני משתדל (וכך אנהג גם בעתיד) להביא בעיקר דברים שאני אוהב. מובן, שהתרגום הטוב ביותר הוא יצירת המקור, וכן גם במקרה הזה, השיר במקור "בוהק יותר".

      שיהיה חג שמח לכולנו.

      איתי

  6. יופי של תרגום. נחמד שמישהו מיצג תרבות עברית בכבוד.
    ויופי של פוסט. עשה לי קצת געגועים לברצלונה.
    תודות וחג שמח.

    • טוב, ראיתי, זה באמת אתר של נשים ובשביל נשים אז מי אמר שצריך לפנות דווקא בלשון זכר כברירת מחדל?
      אנא קבלנה התנצלותי.
      חג שמח,
      ירון

  7. חני ליבנה

    איתי, לאיזה עושר זכינו בזכותך, לא יודעת להשוות תרגום למקור אבל השיר נפלא בעיני,"הדממה קוראת למילים האבודות"

    • הי חני,

      כמו שאמרתי כשקראתי את השיר במקור לא אהבתי אותו כי הוא נשמע לי כבד. אבל עכשיו כשאת אומרת את זה אני מתחיל להבחין בדקויות. זה בטוח המשורר, אני רוצה להאמין שהתרגום הוא רק כלי.

  8. ניי איתי
    משורר, רומנטי, נוגע בקצוות. וכניראה גם אתה, … מצליח לקחת את השירה כשלהבת אש בלילה.
    חג שמח
    טובה

השאר תגובה ל ירון ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיתי רון