עץ
חִיַּכְתִּי אֵלֶיךָ הוֹד מַלְכוּת מִסְתַּתֵּר הַמְּרַחֵף עַל-פְּנֵי שֵׁם הַדְּבָרִים הַקָּדוּם. לְבַדּוֹ נָטוּעַ אָדָם בִּכְאֵב הָאֵפֶר, נוֹשֵׂא אוֹתְךָ, אָב מֵת, בְּתוֹכִי, בִּדְמָמָה, כְּקֶבֶר, וְהָיִיתִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ בְּמִלֵּי רוּחַ בְּנוֹת אֶלֶף, הַמַּצִּיתוֹת אֶת הַזַּעַם. מֵעוֹלָם לֹא הֵשַׁבְתָּ לַזְּעָקָה מוֹתִיר אוֹתִי לְחֶרְדַת לַיִל, אֵשׁ כְּמוּסָה, שַׁלְהֶבֶת עֲצוּמָה, עֵץ אֱלֹהִים בַּלַּיְלָה.
|
ARBRE |
תפילה לעילוי נשמתך
עֵת אַלּוֹנִים גּוֹאֵי גַּעְגּוּעִים לְיָרֹק יָם מַתְחִילִים לְשַׁלֵּחַ מְסָרִים שֶׁל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֲנִי שׁוֹאֵף שֶׁתִּהְיֶה אֵשׁ, מְבַקֵּשׁ אוֹר חָדָשׁ, מוּל מִזְבְּחוֹת בָּהֶם דִּמְמוֹת כְּנָפַיִם בּוֹעֲרוֹת יוֹקְדוֹת, שֶׁתִּהְיֶה גָּבִישׁ בּוֹהֵק, עֹז שַׁלְהֶבֶת, אוֹר שֶׁל שִׁיר פָּשׁוּט. |
ORACIÓ EN LA TEVA MORT
Quan roures enyorosos de verds marins comencen crepusculars missatges, volent-te foc, demano nova claror, que siguis, davant altars on cremen ardents silencis d'ales, encès cristall, més flama, llum de cançó senzilla. |
פרחי היקינטון
לָדַעַת אֶת שְׁמוֹ הַבְּסִיסִי, אֶת שְׁמוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר, לָחוּשׁ רַק לִטּוּף כְּמַגַּע אַפְּרִיל בֶּעָלִים הָרַכִּים, כְּשֶׁאוֹר הַגֶּשֶׁם מִתְרַחֵק אַט-אַט לְעֵת עֶרֶב עִם פִּרְחֵי הַיָּקִינְטוֹן. רֶגַע בָּהִיר שֶׁל הַפֶּרַח, מִשְׁתַּקֵּף, שָׁמוּר הֵיטֵב, מֵעֵבֶר לְיָפְיָם שֶׁל פְּרָחִים בְּתוֹךְ עֵינַי. אַחַר-כָּךְ, נִישָׂא בָּאֲוִיר, רק זִכָּרוֹן שָׁבִיר, מעבר לַיָּרֹק הָעַז שֶׁל עֵשֶׂב הַנִּרְטָב בַּמָּטָר הַדַּק. |
Sentir només, saber de cada cosa |
כרובים
כְּמוֹ הַיְּצוּרִים הַסּוֹבְלִים מִתְּהִלָּתְךָ,
כְּבֵדָה, נִצְחִית, צוֹרֶבֶת
אַף יוֹתֵר מֵאוֹר הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם,
אֲנִי רוֹצֶה לִדְמוֹת לְךָ.
לוּ יָכֹלְתִּי בִּמְעוֹפִי לְהִתְבַּלְבֵּל
בֵּין צְבָא הַקּוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים
הַמְּשַׁבְּחִים מֵעַל לַכּוֹכָבִים
אֶת הַיֹּפִי הַמַּרְהִיב!
אֲוִיר חָרוּשׁ, יַהֲפֹךְ אֵפֶר
מִחוּץ לַזְּמַן, מִזְמוֹר שָׁלֵו, נִצְחוֹן
הָאֵפֶר הָעִוֵּר הַמֵּצִיק כָּל-כָּךְ
עַל הַכּוֹכָבִים.
|
Kerübim
Igual als éssers sofridors de glòria
teva, feixuga, eterna, abrusadora
més que la llum de totes les estrelles
jo vull semblar-te.
Si jo en el meu vol pogués confondre'm
entre l'exercit de les veus santissimes
que lloen per damunt de les estrelles
l'alta bellesa!
Aire solcat, esdevindria cendra
fora del temps, càntic seré, victòria
de l'orba cendra tan neguitejada
per les, estrelles. |
זה מופלא ומרגש.
בשיר היקינטון, הייתי שובר את השורות הבאות
Després, per l'aire, a penes/ fràgil record, enllà del verd intens
כפי שעשה במקור סלוואדור אספריו ומתרגם כך:
אחר-כך, נישא באוויר, רק / זיכרון שביר, בעד הירוק העז
תיקנתי. תודה, ארז.
איזה כיף לקבל הערות כאלה.